“אפתח בגילוי נאות. אם הייתם מבקשים ממני לתאר את סוג הספרות שאני הכי מתחבר אליו הייתי עושה זאת ללא שום סייג וברהיטות מילולית, אולם אם בקשתכם הייתה דורשת את ההגדרה לספרות זו הייתי עומד כשסימן השאלה משתקף מעיני. אינני יודע אם הסיבה לך נעוצה בחוסר ידע מכיוון שמעולם לא נתקלתי במושג, או בצרה הרבה יותר רצינית מבחינתי והיא השיכחה, שכן את הראשון אני יכול להשלים בעוד האחרון ימחוק באיטיות את אישיותי. כך או כך”

“"תגיד, מה אתה קורא עכשיו?", אני נשאל לא מעט פעמים בעיקר כשאני מסתובב, זאת מאחר ויש לי נוהג לקרוא תוך כדי הליכה. "קורות טום ג'ונס מאת הנרי פילדינג", אני עונה. חיוך. "טום ג'ונס, הא?" ואני, במבט מזלזל, מנענע את ראשי בבוז ואומר: "לא הזמר" החיוך נמחק "הא לא?" מחזיר השואל. לא הייתי מרגיש צורך לכתוב את זה אם לא הייתי חווה את סיטואציה הזו פעם אחר פעם בדיוק באותו האופן. אחת הסיבות לריבוי הפעמים שח”

“ג'וזף אנדרוז הוא ספר מפתיע, הוא אחד הרומאנים הראשונים שנכתבו והתפרסמנו באנגליה ועד היום נשאר רלוונטי להפליא. דרך תמימותו הנבעכית של ג'וזף וחבריו נגלה הטבע האנושי מכל צדדיו והבטיו - הטובים ובעיקר הרעים. איך כל אדם בעצם "טוב" כשנוח לו ובדרך כלל נוח לו להיות אנוכי ומרושע. אולם למרות כל התלאות המיאשות שעוברות על הגיבור במהלך הספר הוא מסתיים במונולוג מרגש שגורם להעריך אותו ואת הספר מחדש ואת המבט על החב”

“אפתח בגילוי נאות. אם הייתם מבקשים ממני לתאר את סוג הספרות שאני הכי מתחבר אליו הייתי עושה זאת ללא שום סייג וברהיטות מילולית, אולם אם בקשתכם הייתה דורשת את ההגדרה לספרות זו הייתי עומד כשסימן השאלה משתקף מעיני. אינני יודע אם הסיבה לך נעוצה בחוסר ידע מכיוון שמעולם לא נתקלתי במושג, או בצרה הרבה יותר רצינית מבחינתי והיא השיכחה, שכן את הראשון אני יכול להשלים בעוד האחרון ימחוק באיטיות את אישיותי. כך או כך”

“"תגיד, מה אתה קורא עכשיו?", אני נשאל לא מעט פעמים בעיקר כשאני מסתובב, זאת מאחר ויש לי נוהג לקרוא תוך כדי הליכה. "קורות טום ג'ונס מאת הנרי פילדינג", אני עונה. חיוך. "טום ג'ונס, הא?" ואני, במבט מזלזל, מנענע את ראשי בבוז ואומר: "לא הזמר" החיוך נמחק "הא לא?" מחזיר השואל. לא הייתי מרגיש צורך לכתוב את זה אם לא הייתי חווה את סיטואציה הזו פעם אחר פעם בדיוק באותו האופן. אחת הסיבות לריבוי הפעמים שח”

“ג'וזף אנדרוז הוא ספר מפתיע, הוא אחד הרומאנים הראשונים שנכתבו והתפרסמנו באנגליה ועד היום נשאר רלוונטי להפליא. דרך תמימותו הנבעכית של ג'וזף וחבריו נגלה הטבע האנושי מכל צדדיו והבטיו - הטובים ובעיקר הרעים. איך כל אדם בעצם "טוב" כשנוח לו ובדרך כלל נוח לו להיות אנוכי ומרושע. אולם למרות כל התלאות המיאשות שעוברות על הגיבור במהלך הספר הוא מסתיים במונולוג מרגש שגורם להעריך אותו ואת הספר מחדש ואת המבט על החב”