ביקורת ספרותית על יהודה איש קריות - ספריה לעם #57 מאת יגאל מוסינזון
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 1 בינואר, 2015
ע"י רץ


יהודה איש קריות - תחייתו של מיתוס הבגידה

נכנסנו לכנסייה אפלולית הומת אדם ברובע אלפמה העתיק והעני של ליסבון, המשמר עדיין את שרידי התקופה המוסלמית משלהי ימי הביניים. קהל גדול מתכנס בצפיפות וממתין בדריכות לטכס המסורתי של חג הפסחא, המתאר את הסגרתו של ישו לרומאים, על ידי יהודה איש קריות. בצד ממש מאחורינו, מסתודדים שלושה גברים ומתכוננים להצגה. ישו, צעיר קטן ונמוך, לובש גלימה, וכאפיה פלסטינית, מאחוריו יהודה איש קריות. את התהלוכה מוביל גבר חזק וגבה קומה, הלבוש בבגדי חייל רומאי, בידו האחת חבל אליו קשור ישו, בידו השנייה הוא אוחז חנית, ומטיח אותה בקצביות, לרצפת הכנסייה, טראח טראח, הנקישות גוברות, מהדהדות, בחלל הכנסייה, הקהל נסער. רעייתי אוחזת בידי בחוזקה, נצמדת לגופי, מגלה סימני פחד, ולוחשת לאוזני, שלא יגלו שאנחנו יהודים, אחר כך הסתלקנו... המומים מהטכס אליו נכנסנו באקראי.

לאחר הנסיעה נפגשתי עם צבי, המורה שלי להיסטוריה וסיפרתי לו על הטכס. הוא הביט בי ואמר, יש רגעים בודדים שבהם היסטוריון, צופה בטכס דתי המשמר מסורת בת מאות שנים, וכמו אנתרופולוג, הוא נחשף למנגנון האנושי דתי שמשמר לאורך שנים את יסודות האנטישמיות הדתית, המאשימה עדיין את היהודים, כמי שגרמו לצליבתו של ישו. אשמה שגרמה לשנאת יהודים, בעת הישנה, וכעת היא שלובה באנטישמיות החדשה, זאת שהביאה להעלתם של יהודים על המוקד בעת הישנה והחדשה, והיא ממשיכה ומהדהדת גם בימנו.

על רקע האירוע החרוט בזיכרוני בבהירות, ועל רקע סיפרו החדש של עמוס עוז העוסק ביהודה איש קריות, חזרתי לסיפורו הישן של יגאל מוסינזון, לחפש תשובה לשאלה מטרידה, מי הוא יהודה איש קריות. האם הוא בגד בישו באופן שהביא לצליבתו ?

יהודה איש קריות כסמל לבגידה על פי הברית החדשה

יהודה איש קריות, אחד משנים עשר תלמידו מקורביו של ישו שזכו לחיי הנצח ביצירה המפורסמת, הסעודה האחרונה של לאונרדו דה וינצ'י ,היה הגזבר של חבורת השליחים, תפקיד בעייתי המשויך לעולם החומרי, ובשל כך יוחסה לו תאוות בצע. יהודה פנה לכוהנים והציע למסור להם את ישו תמורת בצע כסף. לאחר הסעודה האחרונה, הגיע יהודה עם חיילים רומאים למקום בו שהה ישו, ונשק לפניו, כסימן מוסכם לרומאים לזיהויו. יהודה קיבל עבור בגידתו שלושים שקל כסף, כשהתברר לו כי בגידתו גרמה למותו של ישו, הוא החזיר את השקלים שקבל לכוהנים והתאבד.

יהודה איש קריות כחבר בחבורת חסמבה - חבורות סוד מוחלט בהחלט

חששתי לקרוא ספר של מוסינזון, סברתי שהוא כול כך מזוהה עם סיפורי חסמבה לילדים עתרי הדמיון והפרסום באופן שלא יהיה בכוחו להשתחרר מהם בספר בוגרים. למרבה הצער חששי התממש, יהודה איש קריות על פי מוסינזון, עבר מטמורפוזה מהדמות ההיסטורית, הוא הפך אצל מוסינזון לחבר המחתרת היהודית, בחבורה של בר אבא, ספק שודד דרכים ספק לוחם חירות, בהחלט חבורה סודית, ספוילר שעורכי הספר הדגישו כעובדה, כאילו שאנחנו עדיין בתקופת המנדט הבריטי וממש מזדהים עם מחתרת יהודית. מכאן הספר יוצא להפלגה פראית למחוזות הדמיון, ועובר לתחום הקונספירציה, יהודה איש קריות הוא איש הקשר בין שתי החבורות, זאת של הקושרים, וזאת של ישו, הרוחנית. ישו למעשה מתכנן את הסגרתו וצליבתו כחלק מהמאבק הלאומי, כמי שמבקש לעלות על המוקד כסמל להקרבה, ומבקש מיהודה להסגיר אותו לרומאים. יהודה איש קריות, לא התאבד, אלא החליף זהות, וברח לאחד מאיי יוון, הסוד הזה, מתברר בתחילת הספר, ובכך העלילה מאבדת עניין ואת אחד משני ציריה ונשארת כעת עם ציר אחד בלבד שלא משכנע, בו מתואר האופן שזהותו של יהודה איש קריות נחשפת, על ידי הכנסתו למלכודת של פיתויים ואיומים, עד לצליבתו והפיכתו לקדוש. על העלילה הזאת אמא שלי הייתה אומרת, סיפור מופרך מיסודו, באידיש זה נשמע טוב יותר- בובה מאיסס.

כשסיימתי לקרוא את הספר שאגתי, חסמבה, חסמבה, מה יש לך שאלה רעייתי, חזרת לילדות, כן מוסינזון הצליח להחזיר אותי גם למחוזות השטות, מבלי שהתכוון לכך.
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שין שין (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
הייתי מתה לצפות בטקס כזה...
רץ (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
חני - תודה - כן זה מפחיד להיות נוכח בטכס שמשמר ומעצים את השינאה ליהודים, אני אגב אוהב לחבר בטיולים שלי בין אהבה למקמות ולהיסטוריה, פורטוגל היא אחד המקומות הנפלאים לכך.
רץ (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
ניר - תודה - מה שאומר שהאנטישמיות היא חלק מתוך הדת הנוצרית ועדיין רלוונטית.
רץ (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
זשל"ב - תודה - תקופת הבית השני היא כול כך מרתקת באופן שהיא מתכתבת עם המציאות שלנו - ביום חמישי שמעתי את עמוס עוז במפגש יוצרים, בו הייתי אורח, הוא דיבר על ספרו החדש הבשורה על פי יהודה והוא בהחלט מבצע השוואה בין שתי התקופות והמעניין מכול שהוא רואה ביהודה אחד מסמלי האנטישמיות החזקים ביותר.
חני (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
חסמבה זו שטות כייפית. אך הטקס שהיית עד לו זו רצינות גמורה ולהסטוריון זו משאלת לב להיות עד לדבר כזה...

לחיי כל הדברים הטובים שאנו אוהבים

שנה אזרחית נפלאה רץ
ניר (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
נהדר. ככל שאני לומד ורואה את האיוולת של השנאה, קשה מאד להיות אופטימי. הרי השנאה הקדימה את יהודה, שכן ישו בעצמו ושאר תלמידיו היו יהודים, ורק את יהודה בחרו לסמל.
העניין מייאש לנוכח 2000 שנה שהדבר קיים. אפילו אוהדינו הגדולים בחגורת התנך בארהב מעלים את המחזות המגוחכים הללו המחנכים את הילדים ומטביעים הם את האנטישמיות.

קשה להיות ליברל ומאמין באדם בעולם שכזה.
שנמשיך להיות חזקים, ומוסריים למרות כל הטימטום.

ומילה אחרונה ... לפעמים חסמב"ה זה פשוט כיף ... לחיי השטות.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
רץ, ביקורת מרתקת על תקופה מרתקת!
רץ (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
בוב - תודה
רץ (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
גוטי - תודה - הסיפור של הכאפיה - היא להראות איך השנאה לובשת ופושטת צורה - כעת הקרבנות המודרניים של הישראלים - הם הפלסטינאים, כך על פי השמאל הארופי והאיסלאם, בצורה כזאת המוטיב הישן מתערבב עם מוטיביים מודרניים עכשווים.
רץ (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תמיד אוהב אותו - תודה - בדיוק היום שמעתי את עמוס עוז מדבר על השינאה של הנוצרים ליהודים - שינאה שהיא יותר מאלפיים שנה, והיא נשמרת על ידי מיתוס יהודה הבוגד שרצח את ישו האלוהים.
אריאל (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
לא נכון. השם ישו או ישוע מופיע בגמרא (בנוסחיה הלא מצונזרים, למשל "עוז והדר") וגם אצל יוסף בן מתתיהו.
את ראשי התיבות המציאו לכינוי ולא להפך.
בוב (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
בברית החדשה השם הוא יהושוע. המונח 'ישו' הוא כינוי גנאי והוא רשי תיבות של: ימח שמו וזכרו
גוטי (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת מצויינת עם התחלה מרתקת! אבל יש לי גם הערה: אם בליסבון ישו מתהדר בכפיה, מדוע שיהודה איש קריות לא יהיה איש מחתרת?
הכל עניין של פרשנות!!
מיכאל (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
קשור "למחוזות השטות של חסמב"ה בעיני סדרת ספרים גרועה שדורות "חונכו לאורה" .
בכך אני מאד מאד מסכים אתך.
תמיד אוהב אותו (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת נפלאה!.
וכל מילה נוספת מיותרת.
תקראו,תהנו,תפנימו!
10/10 על פי הערכתי





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ