ביקורת ספרותית על אפרסקים לאדוני הכומר - טרילוגיה: שוקולד #3 מאת ג'ואן האריס
ספר בסדר

---

אפרסקים לאדוני הכומר – ג'ואן האריס
כבר בתחילת קריאת הספר פיתחתי לי ציפיות גדולות. נראה לי מאוד מעניין לדעת מה קורה לאותה עיירה קטנה בדרום צרפת שהחלו להגר אליה מגרבים, דוברי ערבית. בתחילה הגיעו טיפין טיפין ולפתע, נוכחו התושבים המקומיים שאיסלאמים מקיפים אותם בהמוניהם מכל עבר והנוף האנושי הוא של נשים לבושות שחור מכף רגל ועד ראש ופניהן מכוסות ניקאב - רעלה - שחורה, כאשר עיניהן בוהקות מתוך החריצים. לא רחק היום, הוכשר מסגד וקריאות המואזין נשמעו בכל רחבי העיירה, בהפרשי זמנים קצובים מצלצולי פעמוני הכנסייה. כמובן, שהכול נעשה על פי החוק.
תיאוריה האוטנטיים של הסופרת על העיירה המשולבים בתיאורי הדמויות, הגיגי כמורה של הכומר המכהן כדמות ראשית נוספת והגיגי וויאן, הדמות הראשית, ופעילותה הדינמית בעיירה, הסמטאות העתיקות, נהר הטאן ואורח חיי האוכלוסייה הייחודית והדתית לאיסלאם, עדיין לא מימשו את ציפיותיי. התפתחות העלילה הייתה איטית. לא התקיימה התרחשות דינמית ודרמתית של הדמויות ובכך לא גרמה למתח לקורא. התאזרתי בסבלנות, ואכן, לאחר קריאה ממושכת מדי, לדעתי (יותר ממחצית הקריאה של הספר (מתוך 430 עמודים), החלה ההתרחשות בין שני סוגי התושבים שהגיעה לשיאה עד לכדי קרבות ביניהם. ניתן לומר, שבסופו של דבר, הצליחה הסופרת להעניק לקורא את המתח והעניין הראויים, אך על הקורא להיעזר בסבלנות עד שמגיע אליהם.
ג'ואן האריס היא סופרת אנגליה אשר בין ספריה כתבה את "שוקולד" שהפך לרב מכר ויצא לאקרנים.

» ביקורות נוספות של פני
» ביקורות נוספות על אפרסקים לאדוני הכומר - טרילוגיה: שוקולד #3