ביקורת ספרותית על אפרסקים לאדוני הכומר - טרילוגיה: שוקולד #3 מאת ג'ואן האריס

---

ראשית, עליי לציין כי זהו הספר השלישי בסדרת הספרים שהראשון בה הוא "שוקולד" והשני נקרא "נעלי סוכריה". גם ספר זה, כמו שני האחרים, אינו מאכזב. הוא מרגש, נוגע ללב, יש בו עצבות מסויימת, אך אהבתי גם את העצבות הזו היות שדרך העצבות הסופרת הצליחה לעסוק בנושא חשוב שבגדול הינו מעמד האשה.
הפעם היא העמידה זו מול זו את העמדה הדוגלת בחופש ובשחרור האשה שבמקרה זה משתקפת בויאן, גיבורת הספר, בהשוואה לעמדה הקוראת לנשים להתכסות, להסתתר ולהאשים את עצמן במידה ועוברות תקיפה מינית ואפילו אונס.
ויאן מגיעה לכפר הקטן שאותו עזבה לפני שמונה שנים ומגלה שמעברו השני של הנהר מתקיימת עתה קהילה מוסלמית וזאת בנוסף לקהילת הכפר הנוצרית. בתחילה, שררו בין שתי הקהילות יחסי ידידות, אך לאחר זמן פרצה יריבות ביניהן, זאת בעקבות שריפה של בית ספר מוסלמי קטן לבנות. עד מהרה הואשם כומר הכפר בהצתה. כיצד ויאן קשורה לעניין? והאם ינוקה, בסופו של דבר, שמו של הכומר? זאת עליכם לגלות בעצמכם. אני רק הממליצה :) ואגב, לדעתי הספר מאוד מתאים גם לישראל עקב המאורעות כאן והרי שגם כאן יש יריבות בלתי נדלית עם המוסלמים אזרחי ישראל ואלה שאינם אזרחים. זאת אני אומרת למרות שהספר עצמו אינו נוגע בפן הפוליטי, אלא יותר בפן המעמדי - חברתי וכן בפן האנושי-רגשי.

» ביקורות נוספות של לקרוא ברון - חנות ספרים
» ביקורות נוספות על אפרסקים לאדוני הכומר - טרילוגיה: שוקולד #3