לא מזמן קיטרתי פה שמתרגמים מעט מדי ספרות צרפתית. אלה שקראתי - "אלגנטיות של קיפוד" ו"העדינות" היו ממש גרועים בעיני - מתפלספים על ריק, מתיימרים, מנסים בכוח להמציא סיפור שאיננו ועוד רעות חולות. אז הנה תרגמו את הספר הזה, שאמנם סובל גם מהרעות החולות שמניתי, וגם הוא אינו מתקרב להיות ספר מופת, אבל הוא שיפור לעומת השניים שהזכרתי.

קאמי היא עורכת ספרותית שאיבדה כעת את אמה בתאונה. בזמן שהיא מתאבלת, היא מתחילה לקבל מכתבים שאינם מכתבי ניחומים, מאדם שהיא אינה מכירה, הכותב לה על דמויות שאינה מכירה. היא מקבלת מכתב כל יום שלישי ועוברת לאט ממצב בו היא חושבת שהכותב טעה בכתובת, דרך מחשבה שמישהו עובד עליה, עד שהיא מבינה שיש לה חלק בסיפור המוזר. הסיפור קורה בתחילת שנות הארבעים של המאה הקודמת, ומשובץ איזכורים היסטוריים מאותה תקופה, אך המלחמה, הכיבוש ואף גורל היהודים בצרפת (שהוא טראומה ענקית לצרפתים, שאמנם אינם מדברים עליה הרבה אך אינם מצליחים עדיין להסתדר איתה) כל אלה הם רק רקע לסיפור העוסק בבעיה פרטית של אנשים, ולא במלחמה.

הלן גרמיון - שזה ספר הביכורים שלה - היא ילידת 1977. היא "כוכבת עולה בשמי הספרות הצרפתית" (הרשו לי להטיל ספק בקביעה הזו) שכתבה סיפור שלעתים הוא מרתק מאד, שעניינו קונפליקט לחיים ולמוות בין שתי נשים שאינן שוות כוח, בתקופה שהכוח במילא לא היה בידי נשים. היא מעלה בעיות מעניינות כמו תפישת החברה לגבי עקרות, בגידה וקנאה, ושעיר לעזאזל המשלם מחיר על קונפליקט לא לו. שמו של הספר במקור הוא Le confident שזה בערך שומר סוד. הרבה יותר מתאים לו מהשם המגוחך שנתנו לו כאן. בסך הכל הספר חביב, ולולא הסוף "המודבק" בו החליטה הסופרת לקשור את כל הקצוות בכל מחיר, הוא היה זוכה לארבעה כוכבים. כמו שזה - הוא הרויח ביושר את שלושת הכוכבים שנתנה לו הקמצנית.

הספר שכב אצלי על המדף כמה חודשים, הכריכה לא מפתה בכלל אבל ברגע שהתחלתי לקרוא הופתעתי לטובה. מהרגע הראשון הספר מותח ומעניין ואי אפשר להניחו מהיד.
זהו מותחן פסיכולוגי היסטורי. אמה של קאמי נפטרה וקאמי מקבלת מכתבי ניחומים ובין המכתבים היא מוצאת מכתב מוזר בכתב יד מאדם בשם לואי, המספר לה סיפור של שני זוגות בימי הכיבוש הנאצי. קאמי לא מבינה מה הקשר של אותו סיפור אלייה וחושבת שהמכתב בטעות נשלח אליה אך לאט לאט מתגלים פרטים ומתבהר לה הקשר.
זהו סיפור על משיכה, תשוקה, קנאה, שנאה ואהבה. יש בו גם מתח וגם קצת היסטוריה.
ספר מקסים, העביר לי כמה שעות בכייף, בלעתי אותו ביומיים. בכל פרק מתגלה עוד פרט ולאט לאט נסגרים כל המעגלים. מותק של ספר, ממליצה בחום!

אהבה, תשוקה, בגידה, סודות אפלים, טירוף, נאצים וקפיצות בין הווה ועבר. נוסחה בטוחה ומדויקת עבור רומן ביכורים.
הספר טוב. בנוי היטב, עפ"י כל הכללים הנכונים. אבל... אולי יותר מדי.

סיפור על תסבוכת זוגית בימי הנאצים בצרפת.
ב1975 מתחילה עורכת ספרים צרפתייה לקבל בדואר מכתבים אנונימיים הממוענים אליה ובהם נפרש סיפור חיים מתקופת הנאצים, כביכול לא קשור אליה אך אט אט יתברר הקשר.
המכתבים מספרים על נערה צעירה, בכפר צרפתי ערב פלישת הנאצים, המתקרבת לזוג עשיר וערירי ומשתכנעת להיכנס עבורם להריון . ומכאן העניינים מסתבכים.

לא לטעות,הסיפור מעניין, השפה קולחת אך לא סוטה ימינה ושמאלה מהעלילה.
יש קפיצות בזמן- שמגיעות בדיוק בזמן.
יש מתח שנבנה בדיוק בקצב המתאים.
מהונדס לי מדי, חסר לי מבט רוחבי על התקופה ומבט עומק על האנשים, על הדילמות הקשות שמובאות בסיפור.
בתור סרט- יכול להיות שוס.
כספר- קראתי בשעתיים ומיד עברתי לבא בתור.
זה אומר משהו...

קאמי מקבלת לאחר מות אמה מכתב ניחומים מאדם שהיא לא מכירה.
בהתחלה היא חושבת שהמכתב נשלח בטעות אך לאט לאט קאמי נסחפת אחריו ומגיעה למחוזות שהיא לא חשבה שתגיע המכתב מביא אותה למחוזות הכיבוש הנאצי.
אני נותנת לכם את התענוג לקרוא ולהכנס למבוך ההיסטורי שבו כדאי.

שרשרת מכתבים החלה להגיע לקאמי במהלך שבוע האבל על אימה, קאמי עורכת לשונית בהריון תחילה חשבה כי יש טעות עם השולח לאחר מכן חשבה אולי זה סופר הרצה לעורר את סקרנותה, לאט לאט נסחפת קאמי עם הסיפור המסופר במכתבים , קורותיה של בחורה בשם אנני במהלך מלחמת העולם השניה בצרפת. ממכתב למכתב המתח עולה אנני בחורה מכפר קטן מתחברת עם אשה עשירה ונסחפת איתה להרפתקה ונכנסת להריון, קאמי עצמה נמצאת בהריון ומזדהה עם אנני אבל מי זה לואי הכותב ומה הקשר ??? קאמי מתחילה לחקור , לבדוק ולקשר והנה בא הפתרון לפתח ביתה , ספר מרתק סוחף ומעניין , מומלץ ביותר...

מה אני יכול להוסיף לתקציר מבלי לגרוע ממנו? מממ היה לי קשה לקרוא מפני שהסיפור מציף צדדים אפלים שבדרך כלל רוצה הייתי לחשוב כי אינם קיימים, אך למרות הקושי קיים משהוא שדוחף להמשיך ולקרוא, לקוות כי יש מוצא מאותה האפלה. הסופרת משאירה בחיקה את הקלפים ממש עד השורות האחרונות של הספר ומגלה אותם בתבונה ורגישות לאורכו. הספר הוא ספר טוב וכל המילים האחרות מיותרות ולכן אני ממליץ בחום.

ספר על נושא מסובך, כתוב בצורה מתוסבכת.
הנושא , תשוקה לילד, אם פונדקאית, תככים, מזימות, ניצול ולבסוף כל המיבנה המורכב הזה על רקע מלחמת העולם השניה, בצרפת הכבושה על ידי הנאצים.
נתחיל בהצגת הדמויות והרקע:
בכפר קטן ששמו מתחיל ב נ' לא רחוק מפריז גדלה אנני, בידידות ואהבה עם נער בוגר ממנה בשנתיים.ציירת, בת להורים קומוניסטים.
לתוך מרקם עדין זה מגיעה מ' ובעלה פול זוג חשוך ילדים, ה"מאמצים" או ליתר דיוק מ' מאמצת את אנני.
ברגע מסויים נרקמת "עיסקה ללא תשלום ותמורה" בין אנני ו מ' להפוך לאם פונדקאית.
ההמשך ברור אנני מגורשת מהבית בלי התינוקת וההמך הוא חלק מהסיפור ( אני משאיר לקורא הנאמן).
הספר כתוב כעלילה בלשית, מכתבים שמגיעים לבחורה בפריז, חושפים לאט לאט את מורכבות הארועים ומהלכם.
הספר כתוב בסצינות מנקודות מבט שונות,אנני, הנער /בוגר שעדיין מאוהב בה, מ' ופול.
מתווסף לזה הסיפור של הבחורה בפריז שנים מאוחר יותר.
הרעיון נפלא, בתחילה יש מתח מובנה בסיפור, הוא עורר בי טווח רגשות של הזדהות,כעס ודחייה.
כל זה עד אמצעיתו של הספר, כאשר העלילה כבר ברורה, מתחילה כתיבת ה"מסטיק", חייבים לסיים הכל כולל קורות הבחורה בפריז. וכמו בחקירות מישטרה , יש להביא את כל העדויות מכל הזויות אחרת " התיק יוחזר להשלמת פרטים". זה מיותר והאפקט של החלק הראשון הולך ומתעמעם.
הבעיה העיקרית בספר היא הדמות של אנני.
למרות היותה הגיבורה האמיתית בעלילה, היא נותרת אניגמה גם בסופה. כלל לא ברור למה היא עשתה את מה שעשתה, ומהם המניעים של מעשיה גם בהמשך.
מחד, יש פירוט של השיקויים להגדלת פוריות בצורה מופרזת כמעט עד לזרא,מאידך הדמות של אנני לא מעובדת, והלא היא ציר העלילה.
בספר יש קפיצות בין הדמויות, זה כתוב נכון בלי לציין " אנני.. תאריך.. שעה", מבנה זה מחזק את הסקרנות הבלשית בעלילה. אבל בחלק השני של הספר מבנה זה הוא נטל.
ועכשיו ה"נאצים" וכיבוש צרפת.
לא הבנתי מדוע נושא זה מודגש כל כך. מדוע יש לקשור ארועים היסטוריים כמו ליל הבדולח וכניסת הגרמנים לפריז עם ארועים בחיי אנני ומ'.
התחושה שלי בסוף היא החמצה.
אולי כדאי להמליץ לקוראים לקרוא חצי מהספר.לי לא היה כח להפסיק.

ב"ה
הספר עורר בי גועל. אילו ידעתי את תוכנו לא הייתי קורא.
כמו הרבה דברים בעולמנו, גם בספר יש את גוף הספר ואת הנשמה של הספר. גוף הספר זה מכלול הכלים בהם השתמשו

הסופר וההוצאה להביא בפננו הקוראים את הסיפור - הנשמה של הספר.
בספר הזה הגוף הוא נפלא: 3 מספרים שונים, 2 סוגי פונטים, השפה טובה, התרגום טוב והספר קולח ומרתק. כמו ספר

מתח. בשלב מסויימם, בערך בשליש הספר, הבנאתי מה התוכן אבל לא יכולתי להפסיק. רציתי לדעת מה יהיה בסוף. וזה

זרם וזה רץ. הייתי מרותק.
הספר מופיע בטעות ברשימות של ספרי מתח ולכן בחרתי בו. הוא לא ספר מתח.
הבעיה זה התוכן. ספר על תשוקות ותאוות פרועות, מחשבות רעות, בגידות. מה לי ולזה?!
לכן הציון הנמוך.
אני לא מציע בדר"כ לקרוא או לא לקרוא: את זה על תקראו.

ספר טוב, נושא מעניין וכתוב בצורה מעניינת שמשאירה אותך סקרן עד הסוף. גם כשהראה שיודעים את הכל פתאום מתגלה עוד הפתעה בעלילה.