מצטרף אל כל המהללים.
ספר נפלא, מסוג ספרי התעלומות, הבלשות מן הטובים שקראתי. לקראת סופו לא עזבתיו עד שסיימתי. תעלומות האחת אחרי השנייה אשר אט אט נפתרות. והכל מפתיע, והעמודים האחרונים בעיקר.
מומלץ מאוד מאוד לאוהבי הז'אנר הזה, ולדעתי, ייהנו ממנו כולם.

בשונה מהמלצות החמות, לדעתי ספר לא טוב. חוסר אמינות של העלילה, טעויות, שלא ציפיתי למצאן אצל עו"ד שכותבת ספר.
הספר קריא. למי שלא מחפש ספרות טובה אלא להעביר זמן.
קראתי מותחנים, גם ישראלים הרבה יותר טובים.

רצח בפנימיה, המורה לדרמה נמצא ללא רוח חיים, אם הבית הודתה ברציחתו, אבל....קולות נשמעו מעבר לשיח "אם מישהו ידע?" הוא מת, זהו סוף פסוק.....

שירה ילדה ללא אבא ואמא עוברת ממשפחת אומנה אחת לשניה ובסוף מוצאת עצמה בפנימית אור השחר, היום, כשהיא נשואה באושר ליובל עורך דין פלילי מה עוד נותר לרצות, אבל....משהו מציק ולא נותן מנוח.

אם הבית זהבה שטרק אשר הודתה ברציחתו של המורה, משתחררת מבית הסוהר לאחר 15 שנות ריצוי העונש ואז לפתע פתאום נמצאה מתה בביתה, דקירות סכין בכל גופה.

ריקי ואלון החוקרים הנמרצים מקבלים עליהם את פיענוח הרצח, בעבודת נמלים מגיעים אל הקשר עם שירה, אבל שירה איננה, יובל מתמודד עם היעלמותה המסתורית של אשתו ועם החשדות שדופקות פתע על פתח ביתו.

מה הקשר בין הרצח מאז לבין מותה של זהבה?
לאן שירה נעלמה כשכל החשדות מופנות אליה?
נעמה בן טיפוחיה של שירה, איזו מעמסה היא סוחבת על כתפיה?

ספר מתח מעולה, תוצרת כחול לבן, כתיבה קולחת ומרתקת. נהנתי עד מאד.

הספר מתחיל במבוא המשתרע על גבי מספר עמודים...
הכתב הפלילי עודד ארז שומע לפתע שיחה שהתנהלה בין השיחים בלחש ושלא נועדה לאוזניו... אומנם לא לא כ"כ מתאים לעיתונאים ... אך את השיחה הזו עודד ארז החליט לנצור בליבו....
"חיפשתי אותך בכל מקום, הבהלת אותנו."
"הילדים אומרים שהוא מת, זה נכון?"
"כן."
"אני פוחדת כל כך..."
"הכול נגמר, הוא מת."
"הוא היה חי כש..."
"אמרתי לך, זה נגמר. הוא מת וזהו. אסור לך לדבר על זה, אסור לך אפילו לחשוב על זה יותר לעולם."
"השוטרים כאן, הם שואלים את הילדים שאלות."
"הם שאלו גם אותך משהו?"
"לא, אני ברחתי כדי שאף אחד לא ישאל אותי כלום."
"אם מישהו יֵדע... תקשיבי לי. אני אוֹמַר את זה עוד פעם אחת, ויותר לעולם לא נדבר על זה. את מבינה?"
"כן."
"את לא תספרי לאף אחד על מה שקרה. אסור שמישהו יֵדע."



במהלך הקריאה מתברר שמדובר ברצח המדריך לדרמה בפנימית "אור שחר" (מעון לילדים בסיכון).
המשך הספר מתרכז ב-15 שנים מאוחר יותר.
מכיוון שיש בתחילת הספר כ"כ הרבה דמויות, אני ממליצה שאת ה-50 עמודים ראשונים לקרוא ברצף כדי לא לאבד את הקשר בין הדמויות. (אני נאלצתי לקרוא בתשלומים ואז קרה שהייתי צריכה לחזור אחורנית כדי להיזכר מי נגד מי)....
טעימה קטנה מהדמויות להלן:
עו"ד יובל סלע-עו"ד העוסק בתחום הפלילי. עובד במשרד עורכי דין מכובד ואביו מונה לראש לשכת עורכי הדין. נשוי לשירה.
שירה – מורה ואם לשלושה, אשתו של עו"ד יובל סלע . שירה מפתיעה את יובל בשיחת טלפון המבשרת לו על כנס מורים של מספר ימים באשקלון מהיום להיום. שירה נעלמת ויובל מחפש אחריה...
נעמה-מסתירה סוד מאורי בעלה שמאוד אוהב אותה ואינו מבין מה שקורה איתה.
זהבה שטרק –אם הבית של "אור שחר" שלקחה על עצמה את מעשה הרצח משתחררת לאחר זמן לא קצר, נמצאת בביתה על ידי שכנתה מתה מדקירות סכין כאשר באה לבקש ממנה כוס סוכר.
מנהל המעון לילדים חוסים שמקבל מכתב איום.
ובנוסף החוקרים ריקי ואלון הבלתי מתפשרים.
במהלך חקירת הרצח מתברר שהשיחות היוצאות מהסלולארי של זהבה שטרק היו לשירה סלע (אשתו של עו"ד יובל סלע). מנקודה זו ואילך הקורא מתחיל את מרתון קריאת הספר …. המתח מתחיל… (לפחות אצלי זה היה כך…)
עקב הדחיסה של מספר רב של דמויות בתחילת הספר הקורא מתחיל להבין רק אחרי כ-50 עמודים מי נגד מי.
לאורך כל העלילה היומן של שירה מאיר ותורם להבנת העלילה והוא זה שמבצע את החיבור לדמויות המצוינות בו.
הספר מלמד על עולמות אחרים, עולם של נקמה, מחילה, סערות, צדק וכל אלה יחדיו נשזרים בעלילה הנוכחית.
הסופרת שרית מזרחי מצליחה לרקום הכל יחדיו כשתי וערב ולהעביר לנו " מרבד עלילתי" מעניין.

לידיעתכם , למרות שהספר מקוטלג כספר מתח, לא כיססתי ציפורניים...אז למצפים לכך – כנראה שתתאכזבו בנושא זה.
בעמודים 101 עד 104 מתקיים דו-שיח נוגע ללב בין אם הבית לשירה. דוח שיח של עולם "ילדי המוסדות" שאינם יודעים את הוריהם ומכירים רק משפחות אומנות. כמה עצוב וכמה כואב.
הסופרת מצליחה בכל רגעי העצב הללו להשחיל גם מעט הומור... לדוגמא היא משווה את מוחן של האמהות, לדיסק מחשב קשיח המכיל כמות זיכרון כזו שאף מחשב לא משתווה אליו.
יובל שהתרגל ששירה עושה את כל משימות הבית מתקשה לתפקד עם התאומים ותינוקת בת חצי שנה. הוא קצת מסתבך בנושא...(גברים.... חה חה חה)
בשלב מאוד מוקדם בספר הפתרון ידוע ולמרות כך המשכתי לקרוא את הספר. יש עדיין מה לשפר בדרך הכתיבה, אני חושבת שכספר ביכורים בהחלט אפשר להוריד את הכובע בפני הסופרת שרית מזרחי ....ואולי אפשר שבעתיד תיכנס למעגל סופרי המתח הידועים לנו עד היום.
למרות הערותיי על "עודף הדמויות" אהבתי ואני ממליצה בחום על הספר.
לי יניני

ספר מצויין!להבדיל מספרי מתח רבים שקראתי,יש בו ערך מוסף.ספר שגורם לך לחשוב.הכתיבה משובחת ואין רגע דל עד הדף האחרון!פעם ראשונה שאני קוראת ספר מתח מסופרת ונהניתי עד מאוד.מחכה כבר לספרים נוספים שלה.

וואו. אתמול בלילה סיימתי את הספר ואני עדיין תחת ההשפעה שלו והרושם שהשאיר.
ספר מתח כמו שצריך. כתוב שצורה קולחת. ואין בו רגע דל. והסוף.... מפתיע בצורה שלא צפיתי.
בקיצור, מחכה כבר לספר נוסף של שרית מזרחי.

אני מודה - הספר נחמד. הוא זורם, מעניין ולעתים רחוקות אף מותח, אך - לפי דעתי, כמובן - אינו מספק את הסחורה. במקום לשקוע בסיפור, אני התעסקתי כל הזמן ביכולות של הסופרת הטרייה - איך היא מנסחת את המשפט הזה, האם תהיה נפילה בקטע הבא וכו'. בסה"כ ספר בסדר - ממליץ לאוהבי המתח השרופים.

רגשי אשמה ולהבדיל רגשות נקמה יכולים ללוות אנשים לאורך כל חייהם. ב"ספר אם מישהו ידע" נתקלים בשני אנשים שאחד אכול רגשות אשמה ולפיכך מנסה לתקן את טעותו בכל מחיר ,ומנגד אחד שנוטר 20 שנה טינה על רצח ולא מוכן שהאשמים יצאו נקיים.

הספר מתחיל עם בוגרת פנימייה לילדים ממשפחות בעייתיות שנוכחת בכמה זירות רצח של אנשים הקשורים לעברה בפנימייה.היא משקרת לבעלה ונעלמת מהמכ"ם שלו ושל המשטרה.
הסופרת משכילה בכל פרק לקפץ בין מספר נשים שמהוות את שלד העלילה ומצליחה לגרום לקורא תהייה ,מה קורה כאן ? מי הרוצח ואיך תמיד המשטרה לא בכיוון הנכון.

בשונה מהרבה ספרים שהסיפור נגמר ועדיין הסופר "מרשה" לעצמו להמשיך לכתוב (למה?!) , בספר זה הפרק האחרון סוגרת מעולה את הסיפור עם מוסר השכל חשוב.

ספר נחמד, קריא,כתיבה זורמת ורכה
לא מדהים באיכויותיו האומנותיות והספרותיות.
ספר ידידותי, לטעמי בסיווג של " ספר טיסה", למרות שאני אישית בטיסות אוהבת לחרופ...
כתיבה נעימה, הכותבת אינה מרוממת לגבהים.
ספר מתח נעים ומעניין.
גם ספר זה מוקדש למשפחתה ואימה של המחברת..

אני את שלי אמרתי ועתה - לבחירתכם!...