יש בספר הזה כמה אלמנטים בולטים: הומור, רומנטיקה, ומתח.
לדעתי הספר לא הצטיין באף אחד מהם, אבל מה שהוא כן הצטיין בו, זה הקלילות.
ההומור, היה יותר קלילות מאשר הומור, זה היה עיקר הערך שלו מבחינתי.
כשכן צחקתי, זה היה כי קובי היה פשוט כל כך חמוד.
הרומנטיקה הייתה קצת חלשה מבחינתי, כמישהי שממש קוראת את הז'אנר הרומנטי, אבל - היא כן הייתה מניע חזק בסיפור, וזה אחלה מניע לדעתי, וגם שם הייתה קלילות.
המתח... ובכן, אני לא מישהי שאוהבת מתח, אני לא אוהבת להרגיש חשש לגורל הדמויות או שמשהו רע עומד לקרות להן, אז אהבתי את זה שזה לא קרה פה, אז - גם המתח קליל.
יש לי כמה טענות, אבל לפני זה, אני אגיד את הדברים החיוביים שגרמו לי לתת לו ארבעה כוכבים.
אהבתי את קובי, אהבתי את הקלילות, ומכיוון שאני לרוב קוראת ספרים בז'אנר הרומנטי, נהניתי מכך שהספר לא היה צפוי לי, כי הוא לא עוקב אחרי נוסחה צפויה כמו בז'אנר הרומנטי.
ספרות מקור בכללי, בגלל שאני לא רגילה לקרוא, אז כשאני כן קוראת ואני נהנית ממנה - אני אולי נוטה להרגיש הרבה יותר חיובית כלפיה, מאדם שלא מעניין אותו שזאת ספרות מקור, או מאדם שרגיל לקרוא ספרות מקור.
עכשיו, הטענות!
מבחינת העמודים האחרונים של הספר, החשיפות והדברים שקרו בו, היה שילוב מוזר של רצינות וחשש ממה שיקרה עם קלילות של הסיפור.
כאילו הכתיבה ניסתה לומר לי, לרמוז לי, שאני צריכה לחשוש ממה שעומד לקרות, ואז דברים קרו - וזה היה נורא קליל ולא מדאיג בכלל.
עכשיו להבהרה - אני אוהבת את זה, כי אני באמת לא אוהבת לקרוא מתח.
אני לא אוהבת לקרוא על סיכונים גבוהים, על מצבים שהם מישהו בוודאות ימות, אז הייתי בעד זה שהכול לא היה ממש מאתגר עבור הדמויות.
ובכל זאת, כן יש פה טענה, כי הסיפור הוא בגוף שלישי, והכתיבה רומזת שצריך לחשוש ממשהו שיקרה, או שקרה משהו נורא ואיום בעבר, ואז כשדברים נחשפים, וזה מאוד שונה ממה שכתיבה נתנה לנו לחשוב... לדעתי זה אולי יעצבן מישהו.
הטענה הבאה, היא על הרומנטיקה.
לאורך הספר, הייתי נגד דמות מסוימת, לא חיבבת אותה, ולא רציתי אותה בסביבה.
אבל בסוף מסתבר שהסופר כן בעדה, ובמקום לתת לי את מה שאני רציתי כקוראת, הוא נתן לדמות הזאת את הסוף הטוב שהיא רוצה.
וכן, כשהתחלתי להבין שהדמות הזאת נשארת, ושהיא הולכת לשנות את הסיפור למשהו אחר ממה שציפיתי לו, התחלתי לראות דרך הכתיבה והחשיפות, למה אני צריכה להיות בעדה.
אבל זה שפיתחתי אנטי כלפי דמות הזאת מההתחלה, לדעתי, זה בעיה.
כי בגלל האנטי הזה, במקום לקבל את מה שרציתי בתור קוראת, קיבלתי משהו אחר, והייתי בסדר איתו, זה עדיין סיפור חמוד.
אבל, בגלל זה, היה פחות עומק והשתכנעות אצלי, מבחינת הפן הרומנטי של הסיפור.
זה היה קצת כאילו הדמויות קלטו וראו דברים שאני לא, ולכן לא הבנתי את הרגשות שלהם ולמה הם מתאהבים במי שהם מתאהבים בו.
אלו הדברים העיקריים, אני בטוחה שאני יכולה לכתוב על עוד, אבל לדעתי עיקר הטענות והחולשות של הספר, זה בקשר לדברים האלה שלא הלכו לפי מה שאני ציפיתי בתור קוראת.
אז עכשיו לעלילה עצמה.
קובי הוא סופר בן שלושים ושבע, והגיל שלו לא כתוב ממש בספר עצמו, אלא בתקציר - אז שימו לב!
אם לא הייתי קוראת את התקציר אולי הייתי חושבת שקובי מבוגר יותר, לא יודעת, כי בסיפור יש את מיכל, הדמות הראשית השנייה, שהיא גם בת שלושים ושבע, ובכל זאת היא הגיבה אליו כאילו הוא הרבה יותר מבוגר ממנה.
בכל אופן, אז קובי מקבל מההורים שלו, שרוצים כבר נכדים וחושבים שהוא צריך עזרה למצוא בת זוג, כרטיס לשיט של פנויים פנויות.
הוא לא רוצה ללכת אבל אחרי שיחה שבה ההורים שלו צלקו אותו מעט, הוא הסכים ללכת.
מיכל היא עוד דמות, שמקבלת את הכרטיס הזה, ולא רוצה ללכת, אבל זאת מתנת יום הולדת אז היא הולכת.
באופן אישי, אני לעולם לא אעלה על אונייה שכזאת, לשיט שכזה.
אז זה היה נחמד לחוות משהו שאף פעם לא הייתי עושה, עם דמויות שגם - לא ממש רוצים להיות שם, וזה גם לא ממש הקטע שלהם.
הם היו מעדיפים להישאר נעולים בחדר שלהם ולעבוד על הספרים שלהם, מיכל כעורכת מקצועית, וקובי כסופר שכתב בעיקר ספרי ילדים, ומנסה לכתוב ספר מתח.
אז זה היה נחמד לעקוב אחרי דמויות שלא ממש רוצות להיות שם, להזדהות עם התחושה הזאת כקוראת, ואז לראות איך הן נפתחות לחוויה זאת, כל דמות בדרך שלה.
כן מוזר לי שבסוף יש תחושה כזאת שמיכל היא יותר דמות ראשית מקובי.
אבל זה היה בסדר, כי הדרכים שלהם השתלבו, ונהניתי מזה שקובי לא בעניינים, ובסוג של עולם אחר מבחינת הדברים שקורים בספר.
הוא פשוט משתכר, לא זוכר את הסקס שהוא עשה, בוכה קצת בגלל אקסית ששברה לו את הלב, וכועס על ענת שמנסה לעבור לגור איתו, והיא גם זאת שאמרה לאקסית שלו, רונית, להיפרד ממנו.
אז לסיכום, מבחינתי הצד החזק של הספר הוא הקלילות שלו והחיבה אל הדמויות.
אלו הסיבות שאני נהניתי ממנו.
אם הייתי קוראת אותו ורוצה ממנה משהו יותר עמוק רומנטית, או יותר מורכב מבחינת מסתורין ומתח - כנראה שהייתי נותנת לו שלושה כוכבים.
אבל קראתי אותו בשביל להישאב לכמה שעות בשבת וליהנות מהן, ואכן נהניתי.
