בשנים האחרונות התגברה מאד תופעת הרילוקיישן. לא רק שליחי סוכנות ודיפלומטים, די הרבה עובדים "רגילים" בעיקר בתחומי טכנולוגיה, מקבלים הצעות שאי אפשר לסרב להם ועוברים לחיות תקופה לא קצרה - לפעמים לתמיד - במדינה אחרת, עם שפה שונה ותנאי חיים אחרים מהמוכר. סביב משפחה כזו סובב הסיפור כאן: זוג בשנות הארבעים עם שני ילדים קטנים, שהבעל, איש אבטחת מידע קיבל הצעה לעבור לעבוד ולגור בלוקסמבורג ולטפל באבטחת המידע של בנק שם. אשתו, שהיא סוכנת CIA - שבעלה אינו מודע לתפקידה - שמחה להתפטר מעבודתה החשאית ולעבור לדוכסות הציורית, לחיות קצת באירופה, לטפל בילדיה ולחיות חיים אחרים.
פאבונה - שזכה עבור הספר הזה בפרס "אדגר" למותחן הביכורים הטוב ביותר לשנת 2012, אינו מתפתה לעשות כמעשי סופרי מותחנים רבים, המתארים דמויות פלקטיות ומשקיעים בתאורי אקשן נוטפי דם ומסמרי שיער. הוא מתאר תאורים אמינים ביותר של גיבוריו - החל מהקושי לחיות חיים שלמים עם שקרים והסתרה שחיה הגיבורה עקב מקצועה, התיסכול שהיא חווה עם הפיכתה לעקרת בית לאחר שחייה הקודמים היו מלאים בפעילות ועניין, ואת קהילת הזרים שהתקבצו במקום מסויים, והפכו מעצם היותם "זרים" לחברים בקהילה הדוקה המרוכזת סביב בית הספר וחיי הילדים.
פאבונה מעלה הנחות מעניינות לגבי הקשר בין זוגיות, נאמנות ושקרים. הסיפור מעניין מאד ואינטליגנטי, ובדרך כלל אמין. תאורי החיים של הגולים מרצון - בעלי הזכויות האמידים, שיש להם הרבה מאד אך (בעיקר לנשים) חסר איזה ציר עניין מרכזי המתמלא בשופינג, פגישות לקפה עם נשים אחרות, המון רכילות וסופי שבוע במקומות אחרים ביבשת. כל זה באווירה של שיעמום עשיר ואלגנטי.
הקצב מהיר אך לא תזזיתי, הסיפור מרתק ואמין, הסוויץ' בסוף מפתיע. נהניתי ממנו מאד.


















