ביקורת ספרותית על ויהי בוקר - סדרה לספרות יפה # מאת סייד קשוע
ספר בסדר

---

אני אוהב את סייד קשוע. אני אוהב את האירוניה, ההומור, הכנות. בעיקר את הכנות. כל השיח על יחסי יהודים-ערבים נגוע לרוב בהמון אג'נדה, אבל קשוע מצליח לבסס הרבה אמון אצל הקורא או הצופה ע"י שיקוף המציאות כפי שכולנו מכירים אותה מחיי היומיום. מציאות שלא מסוננת, מעוותת או מזוקקת ע"י פוליטיקאים ותקשורת. אצלי לפחות, כאשר יש אמון, נופלות חומות המגננה ויש פתיחות גדולה הרבה יותר לקבלת ביקורת.
למרות שקראתי בעבר את "גוף שני יחיד" ולא התלהבתי, לאחר שצפיתי בסרט "ערבים רוקדים" המצויין (שהתסריט שלו הוא בעצם שילוב של שני הספרים "גוף שני יחיד" ו"ערבים רוקדים") התחשק לי מאוד לקרוא את ספר זה, בעיקר בגלל ההצצה הנדירה יחסית לעולמם של הערבים הישראלים.
לצערי גם במקרה הזה משהו פשוט לא עובד. הרעיון יפה והכתיבה אמינה, אבל עושה רושם שקשוע לא יודע להתאים את עצמו למדיום הספרותי. מה שעובד בטורים/תסריטים שלו פשוט לא עובד כאן. חסר עומק, חסרה בניית דמויות, חסרות דמויות באופן כללי. התחושה היא שמדובר באסופת רעיונות/הגיגים/זכרונות שמתרחשים בעולמו של הגיבור, כשעלילת הרקע לא מצליחה להעשיר את חווית הקריאה.
בשורה התחתונה – רוצו לצפות ב"ערבים רוקדים". בנוגע לספר הזה – הוא בסדר, אבל ממש לא חובה.

» ביקורות נוספות של shauil
» ביקורות נוספות על ויהי בוקר - סדרה לספרות יפה #