רומן היסטורי המשלב שני סיפורים שונים.
רוברטה עובדת בחנות ספרי יד שנייה וספרים חדשים ואוהבת למצוא אוצרות בספרי היד שנייה. תמונות, מכתבים וכרטיסים ישנים הם ממצא קבוע והיא מצרפת כל אחד מהם לאוסף שלה. רוברטה אוהבת לדמיין את האנשים שהם שייכים להם.
אביה מביא לה יום אחד מזוודה השייכת לסבתה, דורותיאה. רוברטה מוצאת תחוב באחד הספרים במזוודה מכתב אשר משנה את כל מה שידעה על סבתה. המכתב חתום על ידי סבה, אבל זה לא נראה הגיוני, הוא מתאריך לאחר מותו כביכול במלחמת העולם השנייה.
רוברטה יוצאת למסע גילוי האמת.
דורותיאה תקועה בנישואים אומללים ונאבקת כדי “לגמור” את החודש בזמן שבעלה נלחם במלחמה. מפגש מקרי עם טייס פולני מהווה תחילתו של געגוע והיא מתחילה לראות את העתיד כדבר לצפות לו, ולא לפחד ממנו. עברה היה כואב, קשה ומלא בשיברון לב, ולכן היא מנסה לקוות לקצת אושר.
בסיפור שתי דמויות חזקות ואוסף של דמויות משנה.
הרומן הזה נע בצורה יפה קדימה ואחורה בין תקופות ומשלב את שני הסיפורים בחוכמה.
הסופרת מצליחה להקים את הדמויות לחיים ולטעמי ענייני האהבה צוירו ביד עדינה ולא מוגזמת.
מי שנהנה מספרים השוזרים יחד את העבר עם ההווה – יהנה מאוד.
במיוחד אהבתי את הכריכה של הספר הכוללת ספרים ישנים.
לסיפור פוטנציאל רב, אך לטעמי הוא פוספס.
המתח בספר לא ממש מותח ודי מהר מגלים את העלילה.
סיום הסיפור נכתב לטעמי כסיום מעט “הוליוודי”.
כן, יש לא מעט סתירות פנימיות ועומס בפרטים.















