ביקורת ספרותית על אהבתה של ברניקי : רומן היסטורי מאת חבצלת פרבר-שפר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 18 בנובמבר, 2014
ע"י אורי רעננה


המילה היסטוריה נגזרת מהמילה STORY או סיפור.
סיפור טוב משאיר רושם על הקורא ומעורר מחשבות והירהורים.
אומרים שהלקח הכי נכון מההיסטוריה הוא שאי אפשר ללמוד ממנה. לדעתי הדבר נכון בחלקו, אם כי הלימוד הוא בהחלט סובייקטיבי כמו הסיפור על העיוורים שמיששו פיל.
אין ספק ספר זה הוא סיפור מרתק על תקופה, כשבריניקי היא מין חוט מקשר , אותנטי שלה.
לפעמים באמצע קריאת הספר חשבתי כי אני מציץ בעיתון, שיש בו הכל, מהלכים מדיניים, פרשנות עליהם, דפי האמצע שעוסקים ברכילות, (התפלאתי שלא היו שם פירסומים על דוגמנית שלא שרתה בצבא אבל שכבה עם חצי הוליווד ולעת זיקנה נזכרה בישראליותה), שחיתות שילטונית, שנפתרת בלי בג"ץ, אלא עם השלמה איתה, ולבסוף דיכוי מרידות והפרעות לסדר וזה אפילו בלי "בצלם".
המבט של הכותבת רחב, מעמיק ומציג אולי לקחים שעשויים להיות לא נעימים לחלק מהקוראים.
ואולי לסיפור עצמו. ברניקי היא נצר חשמונאי לתערובת של שושלת הורדוס הגדול וצאצאיו עד לדור הנכדים.
אביה הוא אגריפס הראשון. בגיל 13 היא נשלחת לאלכסנדריה להינשא למשפחה שאחד האחים שלה הוא פילון הידוע והמוכר.
אלכסנדריה היא לאחר השריפה הגדולה, אבל עדיין גדולה בכל מובן, פיסי, מסחרי כלכלי, ובעיקר תרבותי.
כעבור שלוש שנים היא חוזרת כאלמנה לבית אביה ומשודכת לדודה.
הפעם, לאחר חמש שנים, היא מתאלמנת עם שני ילדים.
כאן אני מבקש לא לדאוג, לה ולילדים. זאת משפחה עשירה והיא אישית עוברת לרומא, הילדים נשארו עם הסבתא בירושלים.
ברניקי חוזרת לארץ ישראל לשלוט יחד עם אחיה על ממלכת הגליל. המעונינים יכולים לקרוא תקציר עלילותיה בגוגל.
הרומן המתוקשר ביותר באותה תקופה הוא עם..טיטוס.נכון, זה שבהמשך מחריב את בית המקדש.
למה נזכרתי בדוגמנית ההיא , לא יודע , למוח יש היקשים משונים.
אבל אין זה עיקר הספר, אלו העמודים הפנימיים של העיתון ומדור הרכילות.
הספר פורש מערכת יחסים של ממלכה קטנה שנשלטת ותלויה במעצמה גדולה , רומי.
רומי עושה כרצונה בישראל. ממליכה שליטים, מחליטה על דרג השליטה: האם יהיה מלך נתין או עצמאי, האם ימונה מעליו נציב. ואפילו קובעת אם הגיע הזמן להחליף כהן גדול.
הקו המנחה של מדיניותה הוא " שקט תעשייתי". שהמיסים יגיעו בזמן, ואיך פרפרזה על דברי דודי ז"ל מיהו העובד הטוב : "מדינת החסות הטובה ביותר היא זאת שלא שומעים עליה".
הנתינים , מעורבים בתהליכים אלו על ידי: שתדלנות, תככים,קשרים בשלטון הרומי,מהלכים פוליטיים מורכבים או פשוטים.
לכן בהחלט יתכן מצב שבו יש מהומות בארץ שבהם מעורבים יהודים, שומרונים ואפילו גם עובדי אלילים,ימצאו משלחות של כל השלושה ברומא לחלות פניהם של הסנטורים, הקיסר ואחרים כדי להטות אותם לטובתם.
מוכר, מאיזה שהוא מקום?
לא חסר שתדלנים למען עצמם. חלקם אף בוחר בהתיוונות וחינוך רומאי, כאמצעי לקבל טובות הנאה ברומא או איזה זיכיון בישראל, על ידי הפגנת לויאליות.
מערכת השיקולים של כל הגורמים , אינה נעדרת ממד אישי ותועלתני.
ואיך אפשר בלי..שחיתות ותאוות בצע.
השחיתות מתחילה מתהליכים חוקיים. לדוגמה, ברניקי ואחיה אגריפס השני,שוקלים להטיל מס על בחירת הכוהן הגדול, תהליך שנמצא בסמכותם, אולם מחליטים להמנע מכך, כי הרומאים יפקיעו מס זה כי הם מחפשים כל אמצעי כדי למלא את אוצר הממלכה.
השחיתות השילטונית ובעיקר של נושאי התפקידים הדתיים מגיעה לשיא בתקופה זאת,דבר שמתבטא בדיקלום ( דרך אגב,כתוב בתלמוד):
אוי לי מבית בייתוס - אוי לי מאלתן,
אוי לי מבית חנן - אוי לי מלחישתן,
אוי לי מבית קתרוס- אוי לי מקולמוסן,
אולי לי מבית פיאבי - אוי לי מאגרופן,
שהם- כוהנים גדולים,
ובניהם גזברים,
וחתניהם - אמרכלים.
מוכר משהו?

השחיתות יורדת אל המידרג הנמוך יותר, ככל שהמנגנון השילטוני הופך למורכב יותר. השפעתו על התושב בבסיס הפירמידה בולט וקשה יותר.
האבסורד הוא , כי ההתמרמרות של ה"מקופחים" עולה השמימה אם מצמצמים את "זכויותיהם".
נסיים בדוגמה: הכוהנים הגדולים, הדיחו לאט לאט את הלויים מתפקידם ועל ידי זה זכו בחלקים גדולים יותר מהמעשרות.
הלויים הגיעו לידי פת לחם.
אגריפס החזיר את התפקידים ללויים. ואפילו את מדיהם.
הכעס היה של הכוהנים בעיקר על "גזילת המדים".
עכשיו תדמינו כותרות בעיתון של התקופה: " אלמנת אריסטובלוס הכהן:" כל החיים, בעלי טיפח ושמר את הבגדים. ועשיו באו אלו ולקחו את זה ממנו", כואב הלב.
נו , אפשר ללמוד כיצד לקרוא עיתון היום? או כיצד לשמוע הצהרה של פוליטיקאי?
ממליץ מאוד לקרוא את הספר ולהרהר בכתוב בו.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
אורי תודה. אני שמחה שרכשתי את הספר בעקבות תוכנית רדיו ששמעתי והביקורת שלך חיזקה את דעתי. המון תודה!
חני (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת מעניינת ביותר..לא סמכו גם על הכוהנים כמליצי יושר .שום דבר לא השתנה מאז.
רץ (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
אורי - אני אישית חושב אחרת, אבל כול אחד וטעמו, הביקורת שלך טובה ומעניינת.
אורי רעננה (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
לדן, תודה על ההארה
דן סתיו (לפני 3 שנים ו-10 חודשים)
אורי סקירה מעניינת על התקופה ועל תופעות הרלבנטיות עד היום.
המילה הסטוריה אינה נגזרת מהמילה האנגלית STORY:
על פי וויקיפדיה, המילה הסטוריה נגזרת מהמילה היוונית שפירושה חקירה או ידע הנרכש באמצעות חקירה.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ