ביקורת ספרותית על הבריחה ממחנה 14 - סיפורו המדהים של האסיר היחיד שהצליח להימלט ממחנה ענישה צפון קוריאני מאת בליין הרדן
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 9 בנובמבר, 2014
ע"י אורי רעננה


סיפור דרמטי, על גבול הדמיון הפרוע, של נער צפון קוריאני שברח ממחנה ריכוז בצפון קוריאה, חצה את הגבול לסין ומשם דרום קוריאה וארה"ב.
כשקוראים את הספר, עדיין קשה להאמין כיצד ניתן לחיות מצלחת מרק וקלח תירס ולשרוד יום עבודה מפרך.
עקבתי אחר הסיפור, ב GOOGLE EARTH, ואומנם כן, ניתן לזהות בבירור את המחנה הענק שתופס שטח עצום,גדרות התיל, שבילי הסיור של השומרים, והמבנים שאליהם הנער מתייחס.
הבעיה העצומה שנער כזה עומד בפניה היא אובדן צלם אנוש. וכאן ההבדל הטמון בין המשטר הצפון קוריאני למחנות הריכוז של הנאצים או הגולאגים של סטאלין.
הילד נולד לתוך המחנה והוויתו.הוא אינו מכיר עולם אחר ואלטרנטיבה אחרת. הוא נולד להיות אדם שראוי לכל עונש.
הוריו הרו אותו כפרס על הצטיינות במשהו, ולכן אביו רשאי להמצא עם אימו חמישה ימים לאחר ה"נישואים", וחמישה ימים נוספים כל שנה.
הילד אינו זוכה לחיבה של הורים, אין לו מחוייבות כלפיהם. האם יש פלא כי הוא זה שמלשין על אימו כשהיא עומדת לברוח?
האלטרנטיבה היא להיות מוענש על פשעי האם הבורחת.
השוני מול המחנות האחרים שציינתי, ובעיקר מחנות הריכוז הנאציים נבעה משני גורמים:
א. ההתיחסות של המדכאים(במיוחד הנאצים) היתה כי מדובר בתת אדם.כאן מדובר בקוריאני חוטא שאינו ראוי למחילה. החוטא רשאי ואף צריך להאמין ולסגוד לעריץ.
ב. הבאים בשערי המחנות שלא בקוריאה, חוו משפחתיות חזקה, מתגמלת ומלכדת.
לכן קשה לשפוט מצבים בהם מצויים האסירים בצפון קוריאה.
הרגשתי מחנק, כשקראתי את הספר ברציפות.אוסף המכות וההתעללויות חורג מכל נורמה.
מאידך הפריעה לי מאוד, החריגה מהסיפור לטובת הסברי רקע על שושלת הרודנים ואמצעי השליטה שהם פיתחו.
אם הספר היה מסופר ברצף וחומר הרקע היה מובא בנספחים, הקריאה היתה מתחזקת כמה מונים.
אין גם פרוט של תהליך השיקום וההשתלבות במדינות שהוא הגיע אליהם במערב.
עדיין אני ממליץ לקרוא או לפחות לעיין בפרקים נבחרים.
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ