ב-7 במאי 1945 נכנעה גרמניה בפני בעלות הברית, ״הרייך השלישי״ קרס ומלחמת העולם השנייה באה לקצה באירופה. במהלך המלחמה נרצחו כשישה מיליון יהודים בידי הגרמנים ובעלי בריתם. ב-12 במאי 1965 כוננו הרפובליקה הפדרלית של מערב גרמניה וישראל, מדינת היהודים, יחסים דיפלומטיים מלאים. יוזמי תהליך הפיוס בין ״אומת הרוצחים״ ל״עם הנרצחים״ דיברו על צמיחתה של ״גרמניה אחרת״ מבין הריסותיה של גרמניה הנאצית. חמישים שנה לאחר אותו פיוס היסטורי, גרמניה נתפסת בעיני ישראלים רבים כבת בריתה הגדולה ביותר של מדינתם. רחובות ברלין מלאים ישראלים. מדינאים ופוליטיקאים גרמנים מצהירים חזור והצהר על מחויבותם ההיסטורית לעם היהודי וכן לקיומה ולביטחונה של מדינת ישראל. אך עד כמה מבוססות ראייה ישראלית זו וההצהרות הגרמניות הללו? האם גרמניה אכן למדה דבר מה מעברה? עד כמה חשובה לגרמניה מערכת היחסים עם ישראל, אם בכלל? ואיזה תפקיד ממלאת האנטישמיות בחיי היומיום בגרמניה של היום? בספרו גרמניה, אחרת מברר אלדד בק, כתב "ידיעות אחרונות" בגרמניה מאז שנת 2002, את מערך התשובות לשאלות אלו ועוד רבות אחרות. במבט צלול ומפוכח ובשפה בהירה ומדויקת, תוך התבוננות היסטורית רחבה ומעמיקה ובעקבות ניסיון חיים אישי, משרטט בק בתבונה את דיוקנה הנוקב של גרמניה בימינו מנקודת המבט הישראלית והיהודית. אלדד בק נולד בחיפה שמונה ימים לפני כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ומערב גרמניה. עיתונאי מאז שירותו הצבאי. שימש בעבר ככתב לענייני המזרח התיכון בגלי צה"ל ובעיתון "חדשות", כעורך חדשות החוץ ב"הארץ" וכנציגם של כלי תקשורת ישראליים שונים בצרפת, באוסטריה ובגרמניה.סיים תואר ראשון בלימודי ערבית ואסלאם באוניברסיטת הסורבון בפריז. מאז 2002 הוא משמש ככתב "ידיעות אחרונות" בגרמניה ובמרכז אירופה. ב-2009 פרסם את ספרו הראשון, "מעבר לגבול", על מסעות ומפגשים במדינות ערב והאסלאם הסגורות בפני ישראלים....

"האופוריה הנובעת מהניצחון על ישראל מעורבת באיבה עצומה. שוב ושוב זועק הקהל את המילה 'דם'. מתחת לבמה תלוי ציור ענק, המתאר את חורבנה של לבנון מפצצות ישראליות ואמריקניות. בין החורבות שוכבים במארב שני לוחמי 'חזב אללה', אחד חמוש בקלצ'ניקוב והשני באר-פי-ג'י. שניהם מכוונים את נשקם לעבר גבעת גולגולות מדממות, חובשות קסדות, של חיילי צה"ל. מאחורי הלוחמים המאוירים לא שכח הצייר העלום להוסיף את מצלמת הווידיאו המנציחה את הפיגוע. ה'חזב אללה' גאה בתחכומו הטכנולוגי שאִפשר לו לתפעל ביעילות קטלנית מטעני צד נגד צה"ל. הצגת פרטי הפרטים של הפיגועים נגד חיילי צה"ל מצמררת. 'זה כל ההבדל בינינו לבינם,' מסביר לי בכיר ב'חזב אללה', 'אנחנו אוהבים את המוות, והם את החיים'. כל האירוע הזה מבוים בסגנון פשיסטי: הפעילים מוכנסים לאצטדיון בסדר מופתי, צועדים בשורות ישרות כסרגל. התמונה הפנורמית נתפסת כולה במצלמות הטלוויזיה. מאוחר יותר ישודר הטקס במהדורות החדשות המקומיות. שירי לכת צבאיים מושמעים ללא הרף לשלהוב הקהל. לאחר מכן בא תורו של פולחן המנהיג.  כאשר 'נסיך המאמינים' מופיע מאחורי המסך האדום שבירכתי הבמה, אלפי גרונות שואגים סיסמאות וקריאות דתיות. ים של דגלים מורם אל על ואגרופים מונפים למעלה בהצדעה. יש ביניהם המותחים את זרועם ואת אצבעותיהם במועל יד נאצי". (בנת ג'ביל, לבנון, מאי 2000)   העיתונאי אלדד בק מ"ידיעות אחרונות" מחזיק בדרכון אירופי המאפשר לו לצאת לגיחות למדינות מוסלמיות רבות, בהן סוריה, לבנון, עיראק, איראן, פקיסטן ואפגניסטן. זהותו הישראלית של בק היא ברורה וידועה, מן הסתם, גם ל"צד השני". בנסיעותיו הרבות בעולם הערבי נחשף בק לעוינות הקשה כלפי ישראלים בפרט וכלפי יהודים בכלל. עם זאת, הוא שומר על אופטימיות מהולה בחיבה גלויה לאנושיות ולחום הקיימים בקרב בני האדם גם מצדו האחר של הגבול.   מעבר לגבול אינו מטפח אשליות שווא בדבר פתרונות קסם מיידיים. הוא מתמקד בתיאור המציאות, סבוכה ככל שהיא. למרבה האירוניה, בק נתקל בחומה מתעבה של חשדנות גם בישראל, שרשויותיה החלו לפעול לאחרונה כדי למנוע ביקורים של עיתונאים ישראלים במדינות עוינות, אולי משום שתיאור אנושי של חיי היומיום באיראן עלול לצנן את להט התמיכה "במערכה המדינית הבין-לאומית, שישראל מנהלת בשנים האחרונות נגד איראן".   אלדד בק הוא מזרחן בהשכלתו, בעל תואר ראשון בערבית ובלימודי האסלאם מטעם הסורבון בפאריז. במהלך שירותו הצבאי וכן בשנותיו הראשונות של תהליך אוסלו שימש בק ככתב לענייני המזרח התיכון בגלי צה"ל. בק עבד ככתב עבור כלי תקשורת שונים מישראל ומאירופה, ומאז 2002 הוא כתב "ידיעות אחרונות" בגרמניה ובמרכז אירופה....

אנגלה מרקל שבתה את ליבם של הישראלים. לא היה עוד מנהיג זר שנהנה מפופולריות כה רבה בקרב הציבור הישראלי ושהשפיע בצורה כה דרמטית על יחס הישראלים לארצו כקנצלרית גרמניה. וזאת, למרות שמעט מאוד ידוע בישראל על סיפורה האישי של מרקל, על דרכה מלאת הקשיים להנהגת ארצה ועל דרך התמודדותה עם המשברים הבינלאומיים, התכופים והבלתי פוסקים, שליוו אותה מתחילת כהונתה כקנצלרית. אלדד בק חושף בספר זה לראשונה את סיפורה של האישה הראשונה שנבחרה להנהיג את גרמניה ושמצאה את עצמה מנהיגה את אירופה כולה לאחד המשברים החריפים שידעה מאז תום מלה"ע השנייה. ה"ניו יורק טיימס" הכתיר את מרקל לאחר בחירתו של דונלד טראמפ - "המגנה האחרונה של המערב הליברלי". אך, בגרמניה ובאירופה גוברים קולות המחאה והביקורת על התנהלותה של הד"ר לפיזיקה שהפכה הודות לשרשרת צירופי מקרים לאישה החזקה ביותר בעולם. מחאה וביקורת המאיימים על עתידה הפוליטי של מרקל. הקנצלרית – מרקל, ישראל והיהודים פורש בפני הציבור הישראלי גם את עומק מחוייבותה של הקנצלרית לישראל ולעם היהודי, תוך מסע אל העבר הלא מוכר לישראלים רבים: גרמניה המזרחית, הקומוניסטית, חוד החנית של "הגוש המזרחי" נגד ישראל – שבה גדלה אנגלה מרקל. לא ניתן להבין את הדרך הארוכה שמרקל עשתה, מבלי לחדור תחילה לנבכי ההוויה המזרח-גרמנית....

האם ייתכן בגרמניה של היום – שמונה עשורים לאחר עליית היטלר לשלטון – ימין לאומני־פופוליסטי שאינו בעל זיקה רעיונית לנאציונל־סוציאליזם? תופעת הימין החדש, שהתחזקה בשנים האחרונות ברחבי המערב, לא פסחה על גרמניה החווה מאז איחודה מחדש ב-1990 תהליך של חידוש הפטריוטיות והרגשות הלאומיים המקביל להתגברות מעורבותה המדינית והצבאית של גרמניה מחוץ לגבולותיה. התמרכזותה של מפלגת ״איחוד השמרנים״ תחת הנהגתה של אנגלה מרקל ב-16 שנות כהונתה כקנצלרית גרמה להופעתה של מפלגה ימנית חדשה, ״אלטרנטיבה לגרמניה״, אשר במהלך העשור החולף טרפה את הקלפים בזירה הפוליטית הגרמנית, בעיקר בשטחי גרמניה המזרחית הקומוניסטית לשעבר. בשל שיוכה על ידי יריביה לימין הקיצוני הוחרמה המפלגה גם על ידי ישראל הרשמית ומוסדות הקהילה היהודית בגרמניה. אבל האלימות האנטישמית מצדן של קהילות מוסלמיות וערביות בגרמניה גרמה ליהודים ולישראלים כאחד לערער על גישת החרם כלפי מפלגה זו שתרמה בעמדותיה הפרו-ישראליות לחשיפת צביעות עמדתו של הממסד הגרמני ביחס לישראל ולמאבק באנטישמיות. ספרו החדש של אלדד בק, אלטרנטיבה – ימין חדש לגרמניה?, משרטט את פניה של התופעה המרתקת ביותר בפוליטיקה הגרמנית מאז האיחוד מחדש, בשעה שמאבקים פנימיים בין גישות רעיוניות שונות מציבים את הימין החדש בגרמניה בפני מבחן קיומי. גם אם החייאת השמרנות בגרמניה עם תום עידן מרקל תביא לצמצום השפעתה של מפלגת ״אלטרנטיבה לגרמניה״, אזי השפעת הרעיונות שהביאו ללידתה עשויים להיות ארוכי טווח....