ביקורת ספרותית על בנות פנדרוויק מאת ג'ין בירדזול
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 22 בספטמבר, 2014
ע"י סקיי


"סקיי, מה את עושה?"
"קוראת. בעצם, מנסה לקרוא."
הייתי בספריה. התיישבתי בכוך האהוב עליי, בין מדף ספרי הפנטזיה לבין מדף ספרי המדע הבדיוני. הוא מואר בדיוק כמו שצריך, כך שלאבא שלי אין שום סיבה להתלונן.
כשאני יושבת שם, אני מצמידה את הברכיים אל החזה, מורידה את הראש ומשעינה אותו על ברך שמאל, וקוראת.
את הווילון הירקרק בספרייה אני מסיטה כך שהוא מסתיר אותי מעיניי כל. אני מצליחה להתכווץ בדיוק באורך של המדפים האחרים, כך שזה נראה כאילו יש שם עוד קטע של מדף, וכשרוצים לבדוק מה יש שם,- אופס, יש כאן ילדה ג'ינג'ית מכווצת.
אחי הקטן הביט בספר שניסיתי לקרוא. "משעמם," הפטיר והסתלק מהמקום. יופי. מטרד אחד הסתלק.
הבטתי בכריכת הספר שאחי הכריז בעקבות ההתבוננות בה שהספר משעמם. היא לא נראתה לי מיוחדת או מסקרנת.
חמישה ילדים.
האחת, הגבוהה ביותר,בעלת שיער שחור, שנראה כאילו ביצעו בו "גלח", חולצה אדומה, וחיוך רחב-מידי שחושף שני טורים של שיניים ארוכות ולבנות.
השנייה, בלונדינית כחולת עיניים, לא מחייכת, מבטה מושפל לעבר משהו שאנחנו לא יכולים לראות, והיא שמה את הכובע הכחול שלה הפוך.
השלישי, כלב שחור.
הרביעית,ילדה בעלת שיער שחור, פוני קצר-מידי, עיניים חומות ושפתיים אדומות באופן מחשיד.
החמישית, ארנבת שחורה.
הילדה השישית נראית בערך בת שלוש, עם כנפי פרפר וורדרדות, שמלה וורודה, קשת וורודה ושיער שחור. (ממתי גיל הוורוד מתחיל בגיל שלוש?)
הרביעי הוא ילד, בן עשר בערך, לובש מכנסיים סגולים וחולצה צהובה. על הראש יש לו רעמה של שיער חום. הוא מכופף כולו, כדי להסתתר מתחת לגדר.
התקציר גם הוא לא מעניין/מסקרן במיוחד.
"הכירו את בְּנוֹת פנדרוויק: רוזלינד היא האחראית והמעשית; סקַיי העקשנית והנמרצת; ג'יין החולמנית, האמנותית; ובַּאטִי, האחות הקטנה והביישנית, שאינה מוכנה ללכת לשום מקום בלי כנפי הפרפר שלה. כשהבנות יוצאות יחד עם אביהן לחופשת הקיץ, ממתינה להם הפתעה. במקום הקוטג' הרעוע שציפו למצוא, הם מוצאים את עצמם באחוזה יפהפייה ששמה ארנדל. עד מהרה עסוקות הבנות בגילוי הקסם הקיצי של הגנים רחבי הידיים, עליית הגג המלאה אוצרות, הארנבונים החביבים והטבחית האופה את עוגת הזנגביל הטובה ביותר בכל רחבי מסצ'וסטס. אבל התגלית הנפלאה מכול היא ג'פרי טיפיטון, בנה של בעלת האחוזה, המוכיח את עצמו עד מהרה כשותף המושלם להרפתקאות שלהן. אבל גברת טיפיטון בעלת לב הקרח אינה מרוצה מהבנות, ומזהירה את החברות החדשות של בנה שלא יסתבכו בצרות. ומובן שהן לא יסתבכו – או אולי דווקא כן? דבר אחד ודאי: זה יהיה קיץ שבנות פנדרוויק לא ישכחו לעולם."
זה לא פנטזיה, וזה גם לא מדע בדיוני. אז למה הוא הגיע לידי?
בגלל העובדה הפשוטה, ששמה של בת פנדרוויק השנייה, סקיי, זהה לשמי שלי.
תני כיף, סקיי!
כנראה שהגבוהה עם החולצה האדומה היא רוזלינד.
בטח הבלונדינית היא סקיי, השלישית היא ג'יין , הרביעית באטי, והחמישי, ג'פרי.
מצויין לי.
התחלתי את הספר ללא ציפיות גבוהות במיוחד.
וטעיתי.
הספר נפתח בהרגשה של "עוד-ספר-על-נופש-שמסתבך," מלווה באנחה יהודית כשרה, אבל ההמשך, הוא אחר, מעניין, מצחיק ומושך.
רוזלינד, האחות הבכורה, היא משמשת תחליף לדמות אם אחרי שאימה נפטרה, מאז שהייתה בת שמונה, ועד שהיא בת שתיים עשרה. היא עוזרת לאביה לגדל את באטי, אותה הקטנה, שנולדה רק קצת לפני מותה של אימא שלה.
היא אחראית, יפהפייה, ומשתדלת להיראות כאילו היא יודעת מה לעשות בכל מצב, בשביל האחיות שלה.
סקיי, הבת השנייה אחרי רוזלינד. עיניים כחולות, שמיים כחולים (גם כמוני( היחידה מבין האחיות שירשה את העיניים הכחולות של אמן. לכל השאר עיניים חומות כמו אביהן. היא טום בוי (כמוני). היא אוהבת מתמטיקה, (לא כמוני) וטובה בה מאוד (כמוני).
היא הגיונית מאוד, והיא בגילי, בת אחת-עשרה.
ג'ין בירדזול, אנחנו דומות מידי!
ג'יין, האחות השלישית. בת עשר. ההפך המוחלט מסקיי. כותבת, כמוני, וגם, מאמינה בקסם.
היא לא דומה לי, חוץ מזה שהיא כותבת.
באטי, בת הזקונים. בת ארבע. מסתובבת כל הזמן עם כנפי פרפר. ביישנית, חמודה, כמו כל בני הארבע שפגשתי בחיים.

הענקתי לספר רק ארבעה כוכבים.
למה?
הספר יכל להיות קצת יותר טוב. אני לא יכולה לשים את האצבע על משהו ספציפי, אבל הסופרת הייתה יכולה להרים את הרמה של הספר.
סליחה, ג'ין בירדזול.
הכוכב הראשון מוקדש להתחלה המשעשעת. החלק עם מוכר העגבניות הארי היה מצחיק.
הכוכב השני מוקדש לעומק הדמויות. למרות שנדמה כי בנות פנדרוויק הן בנות מושלמות, בחלקים בהם הסופרת כותבת על כל בת פנדרוויק בנפרד (אולי חוץ מבאטי),מתגלה עומק הדמויות.
הכוכב השלישי,מוקדש להרקולס, בתנאי שלא ינסה לאכול אותו. היית כלב טוב.
הכוכב הרביעי שייך כולו לעלילה הנהדרת והמקסימה.
ספר מקסים, שאפשר לחבק וללטף, ולהרגיש הכי חמימים ומוגנים שאפשר.

4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אורגת הדיו (לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
איזו ביקורת מדהימה! ביקורת חמודה ומקסימה, על ספר חמוד ומקסים.



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ