דני לסרי כותב מחשבות והגיגים קצרצרים על חינוך ולמידה, על בחירה, על מבחנים, על תפקידו של ביה”ס, תפקידו של המורה ועוד.
כמו ביצי השוקולד המפורסמות, גם כאן יש מסגרת קבועה: כל קטע הוא באורך 2 עמודים קטנים (מִפְתַח של ספר). למרות הצמצום - או אולי דווקא בזכותו – בתוך כל קטע כזה מסתתרת מחשבה מקורית ומיוחדת במינה, המנוסחת בחוכמה, בשנינות ובדייקנות רבה. ביצת הפתעה אחת כזו לפני השינה ואתם מסודרים…
לסרי הוא אדם ואיש חינוך מרתק. הוא הקים וניהל את ביה”ס ‘מיתר‘ שפועל בקיבוץ בית-אורן, ואת ‘האקדמיה הדיאלוגית‘ בעין-הוד. הוא החל את דרכו בחינוך הדמוקרטי, אך פרש ממנו והקים בארץ זרם אחר המכונה היום “חינוך דיאלוגי” – חינוך שנקודת המוצא שלו היא שכל מפגש לימודי הוא בראש ובראשונה שיחה בין שני אנשים. כדי שתיווצר למידה משמעותית, שני המשתתפים בדיאלוג צריכים להביא את עצמם לתוך המפגש, להיפתח ולהקשיב זה לזה באמת.
אם אצטרך לקחת ספר אחד לאי בודד - זה אחד המועמדים הרציניים ביותר.
(עוד ביקורות שלי בבלוג די לחינוך בסלונה: http://saloona.co.il/anatshapiraspace/?cat=6804)











