ביקורת ספרותית על ארמונות בחול מאת כריס בוג'אליאן
ספר טוב

---

פעמים רבות תהיתי כיצד לספר שואה? במספרים? ( הארמנים קרוב ל 800,000 היהודים שישה מיליון, הקמבודים קרוב למיליון, הרואנדים...), מה זה בעצם אומר?
והנה הספר הזה מספר על השואה הארמנית, במקום אחד, חאלב (כיום בסוריה, בעבר חלק מהאימפריה העותומנית), על משפחה אחת , פטרוסיאן, על הקורות אותם , ומשפחה של מתנדבים אמריקאים לעזור לארמנים.
הספר חובט חזק בבטן.
קל יחסית לנוד בראש כאשר רואים סירטון של עריפה. קשה יותר לקבל תיאור עריפה של שש נשים ארמניות , בצעדת המוות ,בזו אחר זו כשהן קשורות ערומות לעמודים, כהוכחת גבריות של טורקים.
כהרגלי , חיטטתי בגוגל ולהפתעתי נתגלו לי מספר עובדות היסטוריות:
א. הטבח הארמני קרה על ידי התורכים הצעירים, שכידוע ניסו להכניס את תורכיה לתרבות האירופאית.
ב. השואה הארמנית היתה ניסוי מורחב, קדם חרושתי, בטבח עם מודרני, בעל כל הסממנים ששוכללו על ידי הגרמנים בשואה. כולל שימוש באוכלוסיה מקומית, דמוניזציה של הארמנים, ותיקון חוקים שמאפשרים את ההשמדה.
ג. חוסר התגובה של העולם, היה זרז שהנאצים הפיקו ממנו לקחים.

כל זה כאמור הרקע.
ההתמקדות של הסיפור במשפחה אחת ותיאור הקורה מסביבה, תוך הבאת סיפור פשוט, בלי התחכמויות ספרותיות, הוא הנותן כוח חזק לעלילה.
הסיפור מובא על ידי נכדה שמשפחתה פטרוסיאן והיא המנוע שמגלה את קורות המשפחה.
יש מתח עצום בסיפור בצד תיאורים קשים של רעב ומוות.
חלק מהתגובות אל הארמנים בארה"ב, דומה לזה של היהודים. הסופרת מקדישה לזה פרק בשם "אתם".
במקרה של הארמנים: אתם חרוצים, עשירים ומוכשרים וכו וכו.
לעיתים מצב של פוסט שואה מנוצל גם בתוך המשפחה: האם בשלנית גרועה וכשהילדים אינם אוכלים או מתחמקים מאכילה היא מפטירה :"יש ילדים ארמנים גוועים מרעב". האב מתקומם ואומר לה שכדאי שתביא דוגמאות מקמבודיה וממקומות אחרים.הוא ראה בזה "כתם של קורבניות".
הספר כתוב יפה למעט הסיום שהוא מעט הוליוודי. וחבל.
איני חושב שהסיום מעיב על הרושם שהספר עושה.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על ארמונות בחול