“את הספר הזה קראתי לאחר שסיימתי את ספרם של בני מוריס ודרור זאבי "לילה ללא סוף" (שמסיבה לא ברורה אינו מופיע באתר הספריה). הספר של בני מוריס וזאבי הוא מחקרי. ארמונות בחול הוא ספר שאמור להיות רומן היסטורי, מבוסס על עובדות. אז כמו בשואה "שלנו" - גם על השואה הארמנית ניתן לומר ש"זר לא יבין זאת". הרשעות, הזוועה, הרציחות, חוסר הערך של חיי אדם, אונס ושוד כמהלך יומיומי שעושה כמעט כל אחד... אלו ארועים שמתק”

“פעמים רבות תהיתי כיצד לספר שואה? במספרים? ( הארמנים קרוב ל 800,000 היהודים שישה מיליון, הקמבודים קרוב למיליון, הרואנדים...), מה זה בעצם אומר? והנה הספר הזה מספר על השואה הארמנית, במקום אחד, חאלב (כיום בסוריה, בעבר חלק מהאימפריה העותומנית), על משפחה אחת , פטרוסיאן, על הקורות אותם , ומשפחה של מתנדבים אמריקאים לעזור לארמנים. הספר חובט חזק בבטן. קל יחסית לנוד בראש כאשר רואים סירטון של עריפה. קשה י”

“כתיבה יפה וזורמת. סיפורה של אליזבת אמריקאית היוצאת לסוריה במלחמת העולם הראשונה במטרה, לעזור ברצח העם הארמני. אליזבת פוגשת את ארמן בחלב-סוריה. הקשר ביניהם מתהדק למרות שאליזבת יודעת שארמן נשוי. הדגש בספר הוא בעיקר על השואה הארמנית, כמו כן, גם סיפורם של אליזבת וארמן עם דמויות נוספות בסוריה. הסיפור מסופר מפיה של לורה נכדתם של אליזבת וארמן. לורה מגלה תמונה, ולאחריה יומן ומכתבים של ארמן ואליזבת שנמס”

“ספר מרתק סיפור האהבה של אליזבת וארמן - אמריקאית וארמני - אשר נפגשים בחאלב במהלך מלחמת העולם הראשונה. המלחמה, שואת הארמנים, העובדה שארמן נשוי ואב, הפערים בין האמריקאית למקומי ועוד מקשים על מערכת היחסים הנרקמת ביניהם, אך יוצרים ספר מעניין.”

“את הספר הזה קראתי לאחר שסיימתי את ספרם של בני מוריס ודרור זאבי "לילה ללא סוף" (שמסיבה לא ברורה אינו מופיע באתר הספריה). הספר של בני מוריס וזאבי הוא מחקרי. ארמונות בחול הוא ספר שאמור להיות רומן היסטורי, מבוסס על עובדות. אז כמו בשואה "שלנו" - גם על השואה הארמנית ניתן לומר ש"זר לא יבין זאת". הרשעות, הזוועה, הרציחות, חוסר הערך של חיי אדם, אונס ושוד כמהלך יומיומי שעושה כמעט כל אחד... אלו ארועים שמתק”

“פעמים רבות תהיתי כיצד לספר שואה? במספרים? ( הארמנים קרוב ל 800,000 היהודים שישה מיליון, הקמבודים קרוב למיליון, הרואנדים...), מה זה בעצם אומר? והנה הספר הזה מספר על השואה הארמנית, במקום אחד, חאלב (כיום בסוריה, בעבר חלק מהאימפריה העותומנית), על משפחה אחת , פטרוסיאן, על הקורות אותם , ומשפחה של מתנדבים אמריקאים לעזור לארמנים. הספר חובט חזק בבטן. קל יחסית לנוד בראש כאשר רואים סירטון של עריפה. קשה י”

“כתיבה יפה וזורמת. סיפורה של אליזבת אמריקאית היוצאת לסוריה במלחמת העולם הראשונה במטרה, לעזור ברצח העם הארמני. אליזבת פוגשת את ארמן בחלב-סוריה. הקשר ביניהם מתהדק למרות שאליזבת יודעת שארמן נשוי. הדגש בספר הוא בעיקר על השואה הארמנית, כמו כן, גם סיפורם של אליזבת וארמן עם דמויות נוספות בסוריה. הסיפור מסופר מפיה של לורה נכדתם של אליזבת וארמן. לורה מגלה תמונה, ולאחריה יומן ומכתבים של ארמן ואליזבת שנמס”

“ספר מרתק סיפור האהבה של אליזבת וארמן - אמריקאית וארמני - אשר נפגשים בחאלב במהלך מלחמת העולם הראשונה. המלחמה, שואת הארמנים, העובדה שארמן נשוי ואב, הפערים בין האמריקאית למקומי ועוד מקשים על מערכת היחסים הנרקמת ביניהם, אך יוצרים ספר מעניין.”