הביקורת נכתבה ביום חמישי, 4 בספטמבר, 2014
ע"י אהוד בן פורת
ע"י אהוד בן פורת
בתחילת השבוע נסעתי לתל-אביב לפגוש בפגישה אישית את בועז כהן ורכשתי ממנו את ספר הביכורים הזה שלו. לא רק שחשוב לי לתגמל מישהו כמוהו שהולך (כמעט, שלא לומר עד הסוף) עם האהבה שלו למוסיקה ואני יכול להזדהות איתו לגמרי אלא כמי שאוהב מוסיקה בעצמו ואספן של דיסקים ומוצא לנכון להוציא ספר כזה לאור יש לי את מלוא הערכה אליו.
אז נכון שכמי שמכיר את בועז כבר לא מעט שנים, יש כמה סיפורים שיצא לי כבר לקרוא במשך הזמן בבלוג שקרא לו "לונדון קולינג" אבל לא רק שהם היו במתכונתם הראשונה, לקבל את הסיפורים שאהבתי לקרוא בספר, כמי שנוסף לכל אוהב ספרים לא יכול שלא להתרגש מזה.
אני מודע לעניין שיש ספרים שנכתבים מתוך צורך ויש כאלה שנכתבים מתוך רצון, לדעתי בספר של בועז יש שילוב מעניין ביניהם. אי-אפשר שלא לחוש בצורך לשתף ולא פחות מזה ברצון המבורך, בעיניי שהיה לבועז להנציח את זכרה של אמו כמו שהוא מזכיר אותה בסיפור "הצימרמן שלי" היא ויתרה בזמנו על קניית מכונת כביסה בכדי לרכוש לו את הפסנתר הראשון שלו.
זה ספר שהוא נוסטלגיה. מעבר לבועז שיבדל לחיים ארוכים וטובים ולאמו זכרונה לברכה הנראים בעטיפת הספר מוציאים את ראשם מחוץ לקרון, הספר הזה הוא כמסע שגם אתם תרגישו חלק ממנו ואומר שאם צריך להתאים לספר קהל קוראים מסויים, אזי שלדעתי הוא מתאים בעיקר לרומנטיקנים שבינינו ואני חלילה לא אומר את זה מתוך אמירה נלוזה, דווקא נהפוכו בפרקי הביוגרפיה שבועז העלה בכל סיפור אנחנו מגלים הזדהות עמוקה איתו כאילו הוא לא פחות מאשר מספר על דברים שאירעו גם לנו, כמו נלקחו במידה מסויימת מחיים משותפים שלנו.
בנקודה זו אני מרגיש צורך להזכיר את המו"ל, חגי מרום שלדעתי עשה עבודה מבורכת. חשוב מאוד שאדם בתפקידו יידע מה הוא מוציא תחת ידו ואין לי כל ספק שהוא ובועז בראש אחד, זה ניכר בעיקר בהתאמה בין התמונות שבספר לסיפורים.
עם היד על הלב צאתו לאור של ספר כזה הוא יום חג עבורי ואני כולי תקווה שאחרי שתקראו את דבריי תהיו שותפים גם אתם לרכוש הנפלא הזה, ואם בזמנו לא הבטחתם לעצמכם עותק בתמיכה בפרוייקט הזה אז לפחות עכשיו תקנו עותק ותתנו לזכרונות ולמראות שבועז העלה ביד אמן בספרו זה לעטוף אתכם.
זאת ההקדשה שבועז כתב לי על הספר: "הנה סוף כל סוף ככלות ימים וציפיה ארוכה ... בשם האהבה המשותפת למילים ולצלילים" וזאת תמונה שהצטלמנו. בועז יקירי, שיהיה לך בהמון הצלחה ובתקווה שתמשיך לכתוב עוד ספרים ולהעשיר את עולמנו מעבר לתוכניות הרדיו הנפלאות שלך (תוכניות שהן אחרי הכל הפסקול של הספר הזה), גם בדרך המקסימה הזאת. יישר כוח !!!

21 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
דוש דוש
(לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
סתם ספר ..
לקח את כל המובנים מאליו ודיבר עליהם הוא בכלל היה בתקופה של לו ריד בשנים שיצא האלבום? כל האלבומים פה מוכרים ידוע לעוס .. מכיר את כל מה שיש פה מלידה סתם ספר ..
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 11 שנים)
נטעלי, סליחה שאני מגיב רק אחרי שבועיים.
אני (כמובן) מודה לך על דבריך, ומאחל לך ולכל החברות והחברים שנה טובה וחג סוכות שמח !!!
|
|
נטעלי
(לפני 11 שנים)
ביקורת יפה ומרגשת - מזדהה עם כל מלה שכתבת וממליצה על הספר ובהזדמנות זו
גם על הבלוג "לונדון קולינג" ועל תכנית הבוקר הנפלאה "רוקר טוב" (כל יום בין 08:00 ל-10:00 ב-88fm וכן תכנית בשם "פרוגרסיב וחיות אחרות" בימי ראשון בלילה - אם אני לא טועה ב-22:00) :)
בטוחה שכל מי שאוהב מוזיקה וספרות ובכלל יש בו תשוקה לחיים וייחשף לאחד מהצדדים הללו של בועז, יתאהב וירצה עוד. אני באמת חושבת שהספר הזה ושוב - גם הבלוג והתכנית - הם מתנות גדולות שכל אחד חייב לעצמו. ושתהיה לנו שנה טובה :) |
|
אהוד בן פורת
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
חובב וחני, אני מודה גם לכם
על התגובות. כן בועז, הוא איש בעל קסם מיוחד. כשנפגשנו סיפרתי לו על "סימניה" שהיא בעיניי סוג של חממה לאוהבי הקריאה וכולי תקווה שהוא יימצא קצת יותר זמן הוא יצטרף אלינו אבל האמת היא שאין לדעת מתי יהיה לו זמן, כי שיבורך הוא עסוק מאוד מעבר לכתיבה גם בכל מיני עניינים אחרים שאני מאמין שעל כמה מהם נמשיך ונשמע בעתיד.
|
|
חובב ספרות
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
נשמע ספר מעניין וגדוש במידע מעבר לסיפורו האישי, תודה.
אגב, אני אוהב להאזין לתכניתו הנהדרת "רוקר טוב".
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת כנה ויפה אני מאחלת לבועז המון הצלחה.
התמונה באמת שווה אלף מילים...
שאפו |
|
אהוד בן פורת
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
תודה נעמי, זאת לא הפעם הראשונה
שאני שם תמונה בחוות דעת שאני כותב על ספר (תוכלי לראות דוגמא כזאת גם בספר "למה אתה לא מחייך" של אודי שרבני) אבל אני שמח להפתיע (אני מקווה שזה לטובה) אחת לכמה זמן.
|
|
נעמי
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
פעם ראשונה שאני רואה תמונה בביקורת
תמונה אחת שווה אלף מילים אבל אולי כדאי להיזהר עם המשפט הזה בבמה המקדשת את המילים =) |
|
אהוד בן פורת
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
לי, אני מודה לך על דבריך.
אני מוכרח לומר בהגינות שבדרך כלל קשה לי לקחת חלק בחגיגות של ספר חדש שיוצא לאור, אני מקפיד להתייחס לספרים (אם בכלל ...) רק אחרי שהסאגה סביבם דועכת אבל לספר כמו זה שבועז כהן הוציא לאור אני לא יכול שלא להתייחס בזמן. עם זאת מי שמכיר אותי יודע שאני עושה את זה בכנות ואם חלילה לא הייתי אוהב את הספר הייתי בוחר להתעלם ממנו.
זשל"ב, אני כמובן מודה גם לך על התגובה !!! |
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת יפה ומיוחדת.
אחלה תמונה! |
|
לי יניני
(לפני 11 שנים ו-1 חודשים)
תודה על הסקירה. התמונה על הכריכה מזכירה לי תמונות אחרות ... שאני רואה רכבת זה מביא
אותי לשנים 1939 -1945. זה משהו חרוט אצלי בראש. ספרי הביכורים שהם בד"כ אוטוביוגרפיה תמיד מרגשים. גם אני התחלתי לכתוב למגירה לפני כמה שנים והפסקתי. הרגשתי צורך ויחד עם אותו צורך נכנסתי לסוג של "דיכי" ולכן הפסקתי. בכל ילדות לא לכולם , אך יש גם דברים עצובים, לא נעימים ולכן להוציא ספר מהסוג הזה צריך המון אומץ ולהשאר מספיק אמיץ לתגובות. באיזה שהוא מקום ספרים מהסוג הזה מנקים אותך מבפנים... ומה אתה עושה כשאתה כותב כזה ספר ? אתה מתחלק "בעול" עם האחרים. אין לזה קשה אם היתה לנו ילדות טובה, שמחה, מאושרת או כואבת. לסיכום סקירה מצויינת וכדאי שיהיה לה יותר פירסום כדי שאנשים יכירו את בועז כהן. אב"פ אתה כותב יפה ואני בטוחה שהסקירה שלך תעשה שרות טוב לבועז כהן.
|
21 הקוראים שאהבו את הביקורת