אפתח בזה שאיני אמון על עקרונות המחקר הסוציולוגי, אם כי, יש לי הסמכה לתואר מבקר ענ"א ( שנקנית בהרבה למידה ויזע). לכן הקריאה בספר נעצרה בהרהורים על המתודולוגיה של המחקר, אותם אביא בהמשך.
וסטריפטיז אחרון,אישתי ואני זוג "מעורב" ( היא צברית, בת להורים ממוצא אשכנזי). חמשת ילדנו מוגדרים כחלק מאוכלוסית המחקר, קרי "ילדי תערובת", ביטוי מכוער לדעתי.
לכן, הסקרנות לגבי הספר, היתה ענקית.
המתודה המוצגת בו היא,ניתוח קטעי שיחות של מרואיינים , שנמצאו מתאימים לתת נושא שנחקר. לעיתים הובאה שיחה אחת, לעיתים יותר. לא קיבלתי, תמונה כוללת ברורה של המרואין, כך שיכולתי להתרשם מאישיותו, מקום מגוריו, האם הוא דתי או חילוני ועוד נושאים כאלו, כך שאוכל להבין כמה, בדברים שהוא אומר, רלבנטיים לכלל האוכלוסיה,ואולי גם למשפחה שלי.
אחרי ש"ניקיתי את ראשי" משאלות הבסיס, הבנתי כי עלי לאפס ציפיות מהספר,להתיחס אליו כאל כתיבה כספרות גרידא, התחלתי להבין ןלהטמיע את תכניו.
הספר דן במחזור חיים שלם של האדם החל מתהליך הפגישה של ההורים,האוירה בבית, מידת הטמעת השונות הבינעדתית, היציאה אל הסביבה החיצונית (גן, בית ספר, צבא ועוד), ולבסוף הבחירה שנישואין של דור ההמשך.
הקריאה מצביעה כי אלמנטים של אבחנה עדתית קיימים גם בדור ההמשך.לא נשאלה ולא נבחנה השאלה הבסיסית והיא : האם קשיים אלו מהותיים, עד שלעיתים יוצרים מחסום להתקדמות? או שהם שרידים ועקבות לקונפליקטים קודמים?
החוקרת, מצביעה במקרה מסויים על מעביד ממוצא אשכנזי שאומר במפורש כי אם התנאים של שני המועמדים זהים הוא יעדיף את "קרן פלס על זהבה בן". זה מטריד.
השאלות העולות ממשפט זה הן: האם זו תופעה מיצגת?האם אצל המעביד הזה הנושא מהוה חסם מוחלט לקבלה לעבודה?
ולבסוף האם הוא המעביד היחיד בארץ? אולי בכלל לא כדאי לעבוד אצל בוס כזה?
לא אתפלא כי מעביד כזה לא נחמד ביותר מתחום אחד, ואולי אורח מחשבתו מיצג גם חסמים באופיו גם בתחומים אחרים.
הצבא במחקריה מציג מחשבה, התנהגות והעדפה, לבנה ומבדלת.
איני בטוח כי, בדיקה סטטיסטית של רמטכלים, ובעלי תפקידים בכירים אחרים מחזקת תזה זאת. יתכן כי בחינה של הרכב יחידות מסויימות כמו 8200, טייסים בחיל האויר היתה מראה הרכב מוטה.
לבסוף העליתי את השאלות לפני ילדי, והתגובה הראשונה היתה ." לא חשנו בכך", בני הצעיר יצר אבחנה אחרת. הוא טען כי הדיפרנציאציה כיום היא גאוגרפית. כלומר רעננה ומה שהיא מיצגת כנגד נתיבות. או מרכז מול פריפריה.
יתכן כי התופעות של אבחנות עדתיות מתחזקות אל הפריפריה.
ולכן , ההסבר להרכב יחידות מסויימות בצבא נובע מההבדלים בחינוך והכשרה במרכז ובפריפריה.
אישית, אני נוטה לקבל אבחנה זאת, וחושב כי גם ב"מרכז" יש איים של פריפריה.
בהסתייגויות שכתבתי, הספר מעורר מחשבה ושווה קריאה.
לעיתים קיבלתי את הרושם כי המחקר מדבר על ההורים ולא על הבנים.

















