ביקורת ספרותית על קרעים - זכרונות ילדות 1948-1939 מאת בנימין וילקומירסקי
ספר מעולה

---

תיעוד מצמרר ומחריד. קרעי זכרונות של ילד שאיכשהו בדרך לא דרך שרד את המחנות. עדות לחוויה של לגדול כילד בתנאים לא אנושיים, ולאכזריות הבלתי תיאמן של הנאצים ימ"ש. הספר גם מתאר את הצלקות שנותרו בנפש שעברה כל כך הרבה טראומות, ממש פלא ונס שהוא הצליח לשקם את עצמו ולהקים משפחה. ובנוסף, את היחס המכחיש והמדחיק של אחרי המלחמה, שהוא עינוי שנוסף על עינוי. מסמך מאד אותנטי שכתוב בפשטות וכנות, ללא תיחכום או התפלספות. פשוט הדברים כהוויתם המצמררת. אגב, הספר גם מזכיר לנו שכל מה שאנחנו יודעים וכל העדויות ששרדו, הם רק חלק קטן ממה שהיה, ושהיו המון דברים שפשוט נקברו ואבדו מבלי שתישאר עדות. למשל, סצינה של גבורה עילאית של נשים שהחביאו ילדים בתוך התופת עצמה, אך ברור שזה רק פרט אחד מתוך אינסוף.

» ביקורות נוספות של שועלה
» ביקורות נוספות על קרעים - זכרונות ילדות 1948-1939