הביקורת נכתבה ביום שני, 7 ביולי, 2014
ע"י ינשוף
ע"י ינשוף
100 דפים אחרונים של דמעות ואז הדף אחרון. משאיר אותך חסר מילים חסר רגשות מעיף אותך לאוויר. ומפיל לים מלא במחשבות ושאלות על העולם .מהי אהבה ומה היא גאווה ? האם אכן גאווה היא דבר טוב או רע נם.? האם הסבל שווה תמיד את התוצאה הסופית? והאם החיים אכן חשובים? ואלי הם חשובים רק כשיש מטרה או אהבה שבשבילה יש לקום בבוקר ולחיך . אתה מוצא עצמך יום אחד שרוי בין החיים למוות . ומה עליך לעשות? לחשוב? להרגיש!? האם נקמה היא הדרך הנכונה? ולמה אנשים מאבדים את שפיותם? האם הקרבה עצמית נכונה? ואם כן מה הגבול? האם ארשת העצבוה או שמחה אכן תואמת לפנימיותו של האדם? והאם אדם אשר בוכה הוא אדם חלש? לקראת סופו של הספר צ'רלס כתב: "אם ברצון האלוהים נהפכת לדמות זאת, אז כך תישאר! אך אם לבשת את דמות זאת בגלל כישוף חולף, חזור לדמותך הראשונה" אני נעצרתי בשורה זאת ונתתי למחשבותי לעלות ולרחף למה אנשים אינם לובשים לעיתים את דמותם .? למה הם מחליפים? האם זה לפעמים באמת כל כך רע? ואולי להפך ,לפעמים עוזר בהתגברות על מכשול? והאם אלוהים תמיד צודק בדמות אשר ברא אותנו עמה? ואולי טעה? אולי התבלבל והחליף בלי כוונה ביני לאדם אחר? והשאלות באות מהר רק אינן מחזיקות את התשובות בידיהן.
זה חלק מה מה שיש לי בראש בעיקבות הספר המופלא הזה. ממליצה בחום לאלה שלא קראו עדיין
6 קוראים אהבו את הביקורת
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
