ביקורת ספרותית על האישה השקטה מאת א.ס.א הריסון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 1 ביוני, 2014
ע"י yaelhar


בתוך היקום הזה הנקרא "יחסי גבר ואשה" מסומנים כמו במפה טופוגרפית הרים ועמקים, מערות עמוקות וחשוכות, וגם אור שמש וצחוק. כל ספר שקראתי על הנושא - נראה לי שלפחות 80% מהספרים הנכתבים הם על הנושא - איפיין את "המפה הטופוגרפית" הזאת בדרך אחרת. כנראה כי אין אפשרות להכליל, ללמוד מניסיון אחרים, להניח תגובות של זוג אחד לפי סיפור של זוג אחר. הספר הזה מדגים את האמיתה הזאת בצורה בהירה ומפורטת.

ג'ודי וטוד הם בני זוג כבר 20 שנה. הם חיים את חייהם בנחת בעיקר בזכות ג'ודי, שהיא פסיכולוגית אדלריאנית, המנהלת את חיי הפציינטים שלה באופן רגוע והחלטי, בדיוק כמו שהיא מנהלת את חייה וחיי טוד. היא כולה שיגרה נוחה ונעימה, אסתטיות מודגשת, התייחסות פילוסופית לנטיותיו הבוגדניות של טוד, ובעיקר התעלמות והכחשה של כל מה שלא מסתדר טוב עם תפיסת עולמה. טוד הוא יזם נדלן, לא עוסק הרבה בחקירת מניעיו ומניעי אחרים, עובד קשה, אוהב את ג'ודי וחייב - ממש חייב - לבגוד בה. זקוק להסכמה שלה ולחיים הנעימים והנוחים שהיא מספקת. נשמע מוכר, נכון? אני מכירה כמה וכמה זוגות שהסיפור הזה יתאים להם, עד שמתחילים לבדוק בציציות הסיפור.

הספר הזה עוסק במודעות. לא מודעות המושגת אחרי טיפול פסיכולוגי, אלא מודעות של כל אדם למניעים המפעילים אותו. והמסקנות של הריסון הן שאנשים חיים ומתנהגים ללא מודעות לכוחות המניעים אותם ולצרכים הבסיסיים שלהם. ג'ודי היא פסיכולוגית המחטטת במניעיהם של המטופלים שלה, עברה טיפול בעצמה אבל היא חסרה לחלוטין מודעות עצמית, מה שיגרור אותה לחוסר הבנה לגבי בחירותיה - בהווה ובעבר
ולהחלטות הרות גורל ובלתי הפיכות שלעולם לא תוכל להשתחרר מהן.

הסופרת - כתוב על העטיפה האחורית - נפטרה זמן קצר אחרי שהספר יצא לאור. מה עצוב שההוצאה השתמשה בעובדה הזאת כדי למכור את הספר, כאילו לא היתה בטוחה שהספר טוב דיו בלי לרחם עליו, על שהפך יתום. הספר הזה עושה ניתוח לאחר המוות למערכת היחסים, חודר קרביים ולב כל זאת תוך סיפור הנראה לא דרמטי, המנתח את מניעי שתי הדמויות פרק אחר פרק. "לפעמים" אומרת ג'ודי "מוטב לא להעמיק חקר בדברים מסויימים. אין צורך להסתכל למציאות בפנים אם יש דרך אחרת, עדינה יותר. אין צורך בכל האפלה הזאת" ומה המשפט הזה אם לא קריאת תיגר נגד החשיבה שטופחה מאז הומצאה הפסיכולוגיה - שהדבר הגרוע ביותר הוא ההדחקה? במבחן החיים - אין לי תשובה מהי הדרך בה הכי טוב להתמודד, אבל אני כבר יודעת מהי הדרך היותר נעימה לעשות זאת.


33 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, אפרתי! ואת - כרגיל...
אפרתי (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
כרגיל...
yaelhar (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, בלו-בלו! כדאי לך.
בלו-בלו (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת מצויינת, הוסף לרשימה.
yaelhar (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, חני (דולמוש)! דווקא בגלל החשיבות הרבה שיש למודעות שלנו למניעינו, אנחנו נוטים לא לדעת...זה הרבה יותר פשוט.
חני (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
נהניתי לקרוא את הביקורת החכמה. לפני יומיים חברה הגיעה לעבודה לאחר שהייתה בסדנא כזו שמאבחנת טיפוסים שונים ( לטענתם יש 4 בסיסים ובמורחב 64)ובין היתר מעמיקה את "דע את עצמך" וזאת בכדי להבין ולנתח את המניעים שלנו בצורך
תקשורת כזו או אחרת. אם היא לא הייתה "חופרת" על כך כל היום לא הייתי מתעכבת אבל הביקורת שלך הזכירה לי שוב כמה חשוב להבין את המניעים שלנו.
yaelhar (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, עולם! אתה צודק לגמרי. אשליית הרצון החופשי שלנו והמודעות למניעינו מתנפצת פעמים רבות על קיר מציאות תמוהה ולא מובנת. ולפי הספר הזה (וגם המציאות) יש לעתים אינטרס חזק של האדם לא לדעת ולא להבין את מניעיו.
yaelhar (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, דן סתיו! אני מעריכה מאד את דבריך.
yaelhar (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, זה שאין לנקוב בשמו! מה אני יודעת על בגידות בין זוגות? או על מצב עגום?(-:
yaelhar (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, נעמה! טיפולים קצרי מועד או פסיכואנליזה - שניהם (ואחרים בטכניקות נוספות) נועדו לתת לאדם כלים שיעזרו לו לשלוט בעולמו ע"י הבנת אותו עולם. פה אפשר לראות שהבנה ומודעות לעתים מנוגדות לרצון ולצורך של האדם, והתוצאה קשה.
yaelhar (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, אוקי!
עולם (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
"אנשים חיים ומתנהגים ללא מודעות לכוחות המניעים אותם ולצרכים הבסיסיים שלהם" - כמה שהאבחנה הזו נכונה. לא סתם נחרט על קיר המקדש בדלפי הביטוי "דע את עצמך". קראתי פעם ספר בשם "The Illusion of Conscious Will" שמאתגר היטב את התפיסה שלנו שיש לנו רצון חופשי. הוא תיאר שם ניסוי בהיפנוזה שהתנהל בערך כך. מתנדב לניסוי יושב בחדר ובו ארון ספרים מול מומחה להיפנוזה. המומחה מהפנט את המתנדב ומורה לו: "כאשר תתעורר מן ההיפנוזה, תיגש לארון הספרים, תוציא ממנו ספר, ותעיין בו". ואכן, כאשר המתנדבים בניסוי התעוררו מן המצב ההיפנוטי, הם עשו כך.

מה שמעניין זה החלק השני של הניסוי בו הנבחנים נשאלו מדוע הם עשו מה שעשו (הם לא זכרו שהורו להם כך במהלך ההיפנוזה). רובם הגדול מצאו כל מיני רציונליזציות כדי לשמר את אשליית הרצון החופשי: "ראיתי ספר שנראה לי מוכר", וכן הלאה. רק מיעוט קטן מן הנבחנים ענו פשוט: "אני לא יודע".
דן סתיו (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
yaelhar ביקורת מצוינת שיש בה הכל - חכמת חיים, תובנות מעמיקות, ניתוח מבריק והערה מושחזת לגבי קידום מכירות..... קריאה שהיא תענוג צרוף.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
רגע, את רוצה להגיד לי שיש הרבה בגידות בין זוגות? אם כן, המצב אכן עגום למדי.
ביקורת טובה.
נעמה 38 (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
סקירה נהדרת. לדעתי לא צריך להעמיק ולחפור בחושך, מספיקה הידיעה שיש כמה פצעים שמדיי פעם נפתחים ומשפיעים על ההתנהגות שלנו גם בהווה. הפסיכולוגיה כיום הולכת במסלול של טיפולי קצר מועד ולא פסיכואנליטיקה של עשרות שנים.
עולמות התוכן שלך מרתקים
(לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
כתבת נהדר... :)





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ