הביקורת נכתבה ביום ראשון, 18 במאי, 2014
ע"י גלית
ע"י גלית
מאחד ויש רק ביקורת אחת על הספר, ביקורת שקשה לי להאמין שהיא אובייקטיבית, הרגשתי חובה מוסרית נעלה, טוב, לא באמת עד כדי כך, אבל הרגשתי שמן הראוי לתרום פה את חלקי לאחר שקראתי את הספר.
אז ככה- האם אני אדם רגיש מאוד? לפי תוצאות השאלון שמופיע בתחילת הספר וגם באתר האינטרנט, אכן כן. נחמד. גיליתי משהו על עצמי, ומשכך קיויתי למצוא בספר תובנות מדהימות והדרכות שיעזרו לי ואולי אף ישנו את חיי. אך לא כך היה.
ראשית, צריך לצלוח כ-100 עמודים עד שמגיעים לאיזה שהוא תכלס. נראה שאין יותר מידי "תכלס" בספר ולכן דר' ארון היתה צריכה "למרוח ולעבות" את הספר כדי שיהיה לה מה למכור. נקודה רעה.
שנית, הקריאה בספר היתה מעצבנת בשל העובדה שדר' איילין ארון מתייחסת לתכונה הזו כאילו מדובר בתכונה נעלה. נכון, היא כותבת פה ושם ש"אנחנו" לא יותר טובים "מהם" (=מי שאינו רגיש מאוד), ושצריך גם "אותם" (באמת תודה רבה) וכו' אבל עדיין הרגשתי בין השורות איזה הרגשה של "אנחנו טובים ונעלים יותר"...הרגשה שהפריעה לי. ציפיתי לקרוא ספר שמביא את הדברים בצורה אובייקטיבית וזה לא מה שקיבלתי, ויותר מכך, גם סוג של לנפח ולהוציא מפרפורציות כאילו עלינו להביא את דבר הבשורה לעולם, קהילת ה"רגישים" הלו! תרגעו, מדובר בסה"כ בתכונת אופי, קצת יצאתם מפרופורציות.
שלישית, לא הרגשתי שנתרמתי יותר מידי מהקריאה בספר. נכון, הבנתי את עצמי קצת יותר טוב בכמה נקודות בחיי אבל הייתי יכולה להסתפק בעלעול בחנות הספרים בקטעים הבודדים הרלוונטיים. מיותר לגמרי לקנות את הספר ולקרוא את כולו.
בסופו של דבר די התאכזבתי מהספר.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
בןבן
(לפני 6 שנים ו-8 חודשים)
האמת, רק היום גיליתי שהספר הזה בכלל נמכר בישראל (ועוד בעברית)
חיפשתי כבר בעבר אבל משום מה לא מצאתי כלום,אולי סתם התרשלתי בחיפוש! בכל אופן, אני כבר המון זמן מתעניין בספר ורוצה לקרוא אותו, קראתי מאמרים וצפיתי בהרצאות ושיחות שונות עם איליין ארון בנוגע לספר ובכלל לעניין הרגישות הגבוהה וכמות המידע שקיבלתי מהמקורות האלה בלבד יכולה למלא ספרייה ובגלל זה אני לא לגמרי מבין למה הספר נמתח כמו שאת אומרת, יש כל כך הרבה מה להזכיר ומה לספר בנושא וחבל לי אם זה ככה, אנשים ברחבי העולם משתמשים בספר דווקא כדי לתת לקרובים אליהם שלא משתייכים לקבוצה הזו מבט פנימי לתוך כל מה שהרגישות הזו מביאה, על פי כל הביקורות ששמעתי מכל אדם (רגיש מאוד או לא) הספר היה יעיל ביותר בהבנת הרגישות הזו! מעבר לעניין הגנטי ומעבר לכימיה של המח ולתפקוד שלו אצל אנשים רגישים מאוד כשרק ההיבט הזה ממלא ספר במידע.. עדיין יש המון על מה לדבר, רגישות גבוהה במינים אחרים לדוגמא והדגשה של המאפיינים של רגישות גבוהה שהיא הרבה יותר מעמיקה ומהותית מתכונת אופי בלבד, אני אישית תמיד מתעמק יותר בהיבט המדעי, בכימיה של המח, בתפקודים שלו, בעומק העיבוד ובסף הגירוי הנמוך של מערכת העצבים המרכזית שיש לאנשים עם רגישות גבוהה ולדעתי מעניין אפילו לגלות על ההיבטים השליליים כמו ההשפעה של גידול לא ראוי של ילד רגיש מאוד (שמכוסה כנראה בספרה השני אבל עדיין, צריך היה להיות מוזכר!) לא הייתי מצפה ממנה כמובן להזכיר דברים שנחקרו והתגלו מאז 2010 ועד היום (ואולי זה הרוב באמת ולכן הספר נמרח) בנוגע לקטע של ההתנשאות אני באמת חייב להגיד שמעולם לא ראיתי את איליין כאדם שחושב שהוא טוב יותר בזכות הרגישות הגבוהה (אם כי יש כאלה) והיא התייחסה ל"אחרים" (אנשים ללא רגישות גבוהה) ללא זלזול, לא ביחס של "טוב שגם הם פה, הם נחוצים" אלא יותר "כולנו נחוצים", דבר שהמון אנשים רגישים מאוד דווקא צריכים לשמוע כדי להבין שהם לא פחות טובים אלא שווי ערך ובעלי תועלת בדיוק כמו כל אדם אחר, הרעיון שהיא פועלת על פיו הוא להראות שהרגישות הגבוהה היא לא פגם ואפילו מועילה לנו ובכלל, לעולם, לא מנקודה של "אנחנו פה כדי להציל את המין האנושי" אלא יותר "קיבלנו משהו שאפשר לתעל לטובת הכלל" יחסית למחקרים אחרים בנושא לה לקח זמן להגיע למצב שהיא מתייגת את זה כיתרון אבולוציוני בכלל כדי לא להגיע למצב של התנשאות, בינינו? גם אם נקרא לזה יתרון אבולוציוני אין סיבה להגיד או אפילו לחשוב שאדם עם יתרון אבולוציוני זה או אחר הוא יותר טוב מאחרים, איליין אפילו הדגישה בראיון מסוים שלמרות שזה נחשב ליתרון אין שום יתרון במצב שבו כולנו נהיה רגישים מאוד ואפילו המון נזק, היתרון קיים רק בגלל היחס הקיים באוכלוסיה ולכן אין פה באמת מישהו שטוב יותר אלא שילוב מוצלח של בני אדם כשאף צד לא יכול באמת להצליח לחלוטין ללא הצד השני (ואם כבר, הרגישים הם אלה שיכולים להיראות כמיותרים פה) אני ככל הנראה אקרא את הספר בעתיד אבל נכון לעכשיו קצת ירד לי ממנו, אם הספר באמת כפי שתיארת אז אולי עדיף באמת להמשיך לקרוא ולצפות במקורות אחרים ולאו דווקא לקנות את הספר הזה ולהתבאס פי 100 לאחר ציפייה ארוכה ביותר! לסיום, בתקווה שתקראי את זה, מאחר ואני יוצא מנקודת הנחה שאין לך סיבה לכתוב ביקורת רעה ככה סתם והביקורת היא באמת על פי איך שחווית את הספר אני רק רוצה להמליץ לך לקרוא מעבר לספר היחיד הזה, לצפות בהרצאות, שיחות וראיונות ולקרוא מאמרים ומחקרים מדעיים על הנושא אם יש לך עניין בהיבט הזה או בנושא כולו בכלל, מי יודע? עברו כמה שנים טובות מאז, אה? אולי דווקא עכשיו יהיה לך נוח להיפתח לנושא שוב בלי להרגיש את התחושות שקיבלת מהספר הזה? |
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
לא קראתי את הספר אבל אני מסכימה לתובנות שלך.
|
|
. קורא .
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אדם רגיש ,בעל חוש הומור, נאה מחפש......
המדריכים האלו ברובם מספיק עיון של חמש עד עשר דקות מבינים את הפרינציפ זהו.
באמת חבל על הזמן ועל הכסף. |
|
גלית
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אולי בדיוק בגלל זה כתבתי בהתחלה שגם אני אדם רגיש מאוד
ואני חושבת שהביקורת שלי נכתבה בצורה עניינית ולא פוגעת.
|
|
omers
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
תיזהרי שלא תעליבי את קהילת הרגישים.הם מאוד רגישים בעניין....
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת