ביקורת ספרותית על ההיפותזה של האהבה מאת אלי הייזלווד
ספר בסדר

---

רומן חמוד וקליל, שעשע אותי שקראתי אותו מיד אחרי שסיימתי את "שיעורים בכימיה" ושיש ביניהן קו מנחה של מדענית צעירה... כטיבם של רומנים קיטשיים הוא בשלב מסוים הופך ללא אמין, כאילו יאללה איך את לא מבינה שהוא מאוהב בה...ועוד קטע הזוי זה שהיא אומרת לו שהיא משתמשת בגלולות כשאין לה בן זוג אף פעם... אבל חוץ מזה באמת רומן חמוד כדי להעביר את הזמן.
ועוד משהו. הרבה פעמים קורה לי באקראי לקרוא ספרים שיש ביניהם מכנה משותף שלא תמיד אפשר לדעת מקריאת התקציר של הספר (והאמת הרבה פעמים אני גם לא מתעמקת בו מדי). אז קראתי את "שיעורים בכימיה" ואח"כ את "ההיפותזה של האהבה" והספר השלישי שקראתי היה "הריווח ביננו" (הספק מכובד השבת) וציער אותי מאוד שבשלושת הספרים הופיע אקט של תקיפה מינית והמשפט- "למי את חושבת שיאמינו, לי או לך"? שלושה ספרים, בשלושה זמנים ומקומות שונים והמשפט הזה. אוף.

» ביקורות נוספות של גלית
» ביקורות נוספות על ההיפותזה של האהבה