כשקראתי את הספר בפעם הראשונה, לא יכולתי לעצור. רק אדם קרוב מאוד אלי יכול
להבין אותי בדיוק כה רב, חשבתי לעצמי. התרגשתי. נדהמתי. הנשימה שלי נפתחה.
עבודה עצמית מעמיקה, סדנאות רבות להתפתחות אישית, השכלתי האקדמית בתחום
הפסיכולוגיה, ובעיקר השתלמותי בתחום הוראת היוגה והיוגה תרפיה, לימדו אותי
לחזור למרכז הפנימי שלי ולהגיע לאיזון הנפשי. הודות לכל אלה התפתחתי, התחזקתי
והתחלתי לפרוח.
עם זאת, עדיין חיית

שמעתי על הספר כבר כמה שנים, הפעם האחרונה ששמעתי עליו זה היה לפני שנה וחצי כאשר הייתי בדייט עם בחור, הדייט היה על הפנים לא הרגשתי טוב בוא נאמר ככה בתקופת הקורונה, לא היה לנו כל-כך על מה לדבר, הוא רצה לתת לי את הספר מתנה לא יודעת לא הסכמתי הרגשתי שהוא צוחק עלי על הרגישות שלי, דיברנו על זה הוא ידע ישר שאני רגישה אבל אז היה לי קשה לקבל את זה הייתי בת 27 תקופה מאוד קשה בחיי, לא הייתה לי עבודה, הדייט הי

מאחד ויש רק ביקורת אחת על הספר, ביקורת שקשה לי להאמין שהיא אובייקטיבית, הרגשתי חובה מוסרית נעלה, טוב, לא באמת עד כדי כך, אבל הרגשתי שמן הראוי לתרום פה את חלקי לאחר שקראתי את הספר.

אז ככה- האם אני אדם רגיש מאוד? לפי תוצאות השאלון שמופיע בתחילת הספר וגם באתר האינטרנט, אכן כן. נחמד. גיליתי משהו על עצמי, ומשכך קיויתי למצוא בספר תובנות מדהימות והדרכות שיעזרו לי ואולי אף ישנו את חיי. אך לא כך היה.