ביקורת ספרותית על ללכת בדרכך - ללכת בדרכך #1 מאת ג'וג'ו מויס
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 10 במאי, 2014
ע"י נעמי


כולל ספוילרים חמורים ביותר!
אל תקראו אם אתם לא רוצים לדעת את הסוף. ראו הוזהרתם.


כמה שאני בכיתי. סיימתי את הספר ביום הזיכרון ויחד עם כובדו של היום לא הפסקתי לנזול ולנטוף.
הספר קולח, יפה ומעניין אבל אוי, הסוף...

לואיזה= לו קלרק נשכרת כמטפלת של ויל טריינר המשותק, ומגלה שהיא אמורה לשמור עליו שלא יתאבד,
עד תום התקופה שקבע עם הוריו- שישה חודשים בסופם יטוס לשוויץ להמתת חסד.
לו לוקחת את העבודה כאתגר חייה: לגרום לוויל לרצות לחיות וחושבת כל הזמן על פעילויות ואתגרים,
חוויות שיגרמו לו לרצות להישאר. ובדרך כמובן מתאהבת בו.

מערכת היחסים בין השניים עוקצנית ומצחיקה, ויל מושווה ע"י לואיזה לפרופסור היגינס מ"גבירתי הנאווה",
מרחיב את אופקיה לעולם, גורם לה לרצות לעוף מהבית, לרצות ללמוד ומשחרר אותה מטראומה בעברה.
המשפחה של לואיזה, יחד עם הסבא המנותק, האחות שנכנסה להיריון, העוני והמצב הקשה
נשארת חמה וחמודה בעיקר יחסית למשפחה הדיס- פונקציונלית של ויל
שקרועים בין האהבה אליו והרצון שלו לסיים את חייו.

וזה בעצם העניין: חיים או בחירה, או כמו שאומרים בארה"ב: Pro life or pro choice. ו-ויל בוחר.
הוא תלוי בלואיזה והמטפל שלו נתן בהכול וסובל תמידית ממחלות וכאבים,
ואני מבינה שזו הבחירה והחיים שלו והיא נתונה בידו, זהו הכוח האחרון שנותר לו,
אבל הוא לא יכול היה למות אחרי עוד כמה חודשים אושר עם לואיזה?? לנשק אותה, לרקוד ביחד (גם עם כסא הגלגלים)...?
הספר והגיבורה כל כך אופטימיים ומלאי חיים, שהאמנתי עד הסוף שיהיה בסדר, הסוף הטוב הרומנטי הרגיל.

כמו שהא אומרת לאחותה: "אמרתי לו שאני אוהבת אותו, וזה לא הספיק",
מה שהופך את ההחלטה (גם) לדחייה רומנטית. ואני לא מבינה את זה.
אם הוא כל כך רוצה למות, הוא לא יכול היה להיות קצת מאושר לפני?
ולמי אכפת שבסוף הוא נתן ללואיזה כסף ללמוד ולשכור דירה לבד,
ושהיא נוסעת לחופשת החלומות בפריז?

הספר נותן לוויל את הזכות לבחור ולסיים את הסבל. זו בחירה צודקת, אבל ממש עצובה.
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ