• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
נפילה

נפילה

מאת לורן קייט

הביקורת של מינימי D:

תמונה של מינימי D:
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
נפילה

נפילה

מאת לורן קייט

הביקורת של מינימי D:

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
תמונה של מינימי D:
הוצאה לאור:הקיבוץ המאוחד
שנת הוצאה:2013
סדרה:נפילה #1
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
אלמונית לימונית
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 12 שנים•1 דקות קריאה

נראה לי שנפל משהו על הסופרת כשהיא כתבה את הספר כי הספר הזה הוא פשוט נפילה מלאה בייסורים..
(לספר הבא קוראים ייסורים)
~3 בדיחות במשפט אחלה הספק~
לא ייאמן שלקחתי את הספר הגרוע הזה מהספרייה במקום את מחפשים את אלסקה..

סיכום: בבקשה תלמדו מהטעויות שלי

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של BAMBA
BAMBA
1קורא|גיל ממוצע25|100%נשים

על המבקרת

תמונה של מינימי D:

מינימי D:

חברה מזה 12 שנים
14 ביקורות•19 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
תרגום (נוער)•ספרות מתורגמת•מדע בדיוני ופנטזיה
תמונה של מינימי D:
מינימי D:
חברה באתר מזה 12 שנים
ביקורות14
לייקים שקיבלה19
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
תרגום (נוער)6ספרות מתורגמת4מדע בדיוני ופנטזיה2

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של מינימי D:

צל לילה

צל לילה

אנדראה קרמר

מי צריך ערפדים ונערות חסרות כוחות על שנלחמות בנשקים כשיש אנשי זאב??
תמיד אהבתי אנשי זאב.. סליחה, נוטרים ורק חיכיתי שיוציאו לזה ספרים ושינטשו קצת את כל נושא הערפדים והעולמות העתידניים המחולקים סטייל משחקי הרעב ומפוצלים ואני שמחה שזה סוף סוף קרה! צל-לילה זה אחלה התחלה לכל התקדמות הנושא הזה של אנשי זאב שהיה חייב להגיע מתי שהוא

מומלץ לכל חובבי הז'אנר של העל טבעי ובאופן כללי לבני נוער שמתים לשינוי מרענן אחרי כל הספרים שבתכלס די דומים אחד לשני
באופן כללי מומלץ לכולם!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מינימי D:
מורדים

מורדים

ורוניקה רוֹת

אז התחלתי לקרוא את הספר לפני שלוש ימים וסיימתי אותו היום..
חשוב לי לציין שזו הפעם השנייה שלקחתי את הספר מהספרייה.. בפעם הראשונה לא היה לי דחף או סיבה ממשית לקרוא את הספר אז לא קראתי אותו (מחפשים את אלסקה? מישהו?)
אבל לקחתי 4 ספרים מהספרייה, קראתי 2 והגעתי למצב שנשארו לי 2 התחלתי לקרוא ספר אחר וקלטתי שהוא משעמם ברמות אז התחלתי את "מורדים" הספר השני בסדרת הספרים המוערכת יתר על המידה -אבל עדיין טובה- מפוצלים.

אבל למי אכפת מההקדמה הזאת?! אז נעבור לביקורת שסביר להניח שתכיל ספויילרים

התחלתי את הספר אחרי שקראתי מכאן כמה ביקורות.. כול אחת מהן אמרה שטריס מתבכיינת ובעלת נטיות אובדניות ודי חשבתי שהם מגזימים. אבל אז. קראתי את הספר. וזה נכון, במשך כול הספר טריס מתבכיינת על כול דבר ובחצי ממנו היא רק מחכה להזדמנות שיש לה למות אבל כשהיא באמת מגיעה לזה היא פתאום נזכרת כמה בא לה להיות בחיים והיא כזה:
"רגע מה?" "לא לא בא לי למות" "פאאאק"
והיא הפכה לממש מטומטמת. יוצאת לה למשימות התאבדות כאילו כלום, שוברת הבטחות לטוביאס על ימין ועל שמאל, מדחיקה אבל בעוד תרוץ אידיוטי ועוד.. להגיד את האמת? גם בספר הראשון היא לא הייתה המועדפת עליי ואני מסכימה בהחלט עם מה שלין אמרה עליה בקטע שאני לא מוצאת עכשיו אבל אני בטוחה שהיא אמרה את זה
"טריס- מלכת הטרגדיה" בחיים זה לא היה יכול להיות נכון יותר.

עוד בעיה בספר זה שהורגים יותר מידי אנשים. אני נקשרת לדמויות ממש במהירות ואז הורגים אותם ואני כזה "לאאאאאאאאאאאאא"
קחו לדוגמא את מארלין- אהבתי אותה, היא הייתה מקסימה ומצחיקה ואהבתי את הקשר שלה ושל אוריה (שהופתעתי שהוא גם מפוצל, אגב) ואז פשוט גרמו לה להתאבד. במקרה הזה באמת שהייתי מעדיפה שטריס תציל את מארלין במקום את הקטור אח של לין
עוד דמות משנה שאהבתי והרגו זה פרננדו- הוא היה לפרקים מעטים אבל באמת שהתחברתי עליו. התחלתי לחכות שבספר הבא הוא כריסטינה יהיו זוג אבל לאאאא חייבים להרוג גם אותו נכון?
גם לין- לא מתתי עליה כמו על מארלין ופרננדו אבל די סימפתתי אותה והיא הייתה השבריר קומדיה הכמעט אחרון (חוץ מאוריה) אחרי שמארלין מתה.
ודרך אגב מארלין חשוב לי לציין שאהבתי את הקטע שבו מארלין מודה ברמזים שהיא הייתה מאוהבת במארלין, ופתאום שמתי לב לזה שכול פעם שמארלין ואוריה היו ביחד היא הייתה עצבנית עליהם.

הקשר של טריס וטוביאס עצבן אותי. היא מסכנת את החיים שלה כאילו כלום בלי לחשוב עליו, הוא באמת נשמה טובה ובאמת בן זוג נפלא והיא סתם מעצבנת. הוא נותן לה אולטימטום, היא שוברת אותו והוא סולח לה במהירות.
כול הספר הם גם פועלים לפי הסדר הזה: רבים>"אוי אני לא רוצה לאבד אותך">"אתה חייב לסמוך עליי">מתמזמזים להם וחוזר חלילה

ואני גם ממש חייבת להגיד משהו על הדמויות המשניות בספר אז בבקשה:
כריסטינה- משהו בה השתבש בספר. היא בהחלט "גור חולה אהבה" כמו שלין אמרה אבל משהו בה גם לכך שאוהב אותך פחות ממה שאהבתי בספר הראשון. וממש אהבתי אותה בספר הראשון.
פיטר- אני יודעת שאני אמורה לשנוא אותו, אבל לא יכולתי. יש לי חולשה לרשעים ציניים והוא היה כזה. הוא פשוט היה ציני באופן שגרם לי לחבב אותו.
ג'נין- לא התאכזבתי ממנה בכלל. אהבתי אותה בספר הזה ולהגיד את האמת? קצת חבל לי שהיא נהרגה. אהבתי את זה שהיא הייתה מכונה חסרת רגשות ובסוף נקודת השבירה שלה יותר הצחיקה אותי מאשר הבהילה אותי.
אוריה- ממש ממש ממש אהבתי אותו! אחת מהדמויות האהובות עליי בספר הזה ללא ספק.. פשוט בן אדם מקסים
כיילב- עוד אחת מהדמויות הכי אהובות עליי בספר. כן הוא בוגד בלה בלה בלה אבל לא יכולתי לשנוא אותו. ניסיתי, לא עבד. לא נורא.. אני עדיין אוהבת את כיילב יש לו מן השפעה כזאת עליי.. אולי בגלל שאני ממשיכה לראות אותו בתור אנסל אלגורט שמשחק אותו בסרט "מפוצלים" ואני אוהבת את אנסל אלגורט..
סוזן- אז נכון לא היה לה תפקיד גדול בספר והיא הייתה יותר אורחת מאשר דמות משנה אבל עדיין ממש אהבתי אותה, גם בספר הראשון עם הכמה משפטים שלה, ושמחתי שהרחיבו לה קצת את התפקיד בספר הזה. אהבתי גם את הקטע שלה ושל כיילב.
אלו הן הדמויות משנה שבלטו אצלי ונשארו בחיים (חוץ מג'נין כמובן)

הסוף השאיר אותי במתח מטורף! מי זאת לעזאזל אדית פריור/אמנדה ריטר הזאת?? (ניחוש שלי? סבתא של טריס.. או סבתא רבא), מה זה הארגון הלוחם למען הצדק והשלום? איך הם הכניסו אותם לתוך הגדר? ובקיצור מה לעזאזל קורה פה??

אז זהו לביקורת.. משפט לסיכום? אני לא יכולה לחכות ל"נאמנים" ספר ההמשך! שיש לי תחושה שהוא יהיה טוב יותר מהספר הזה.

ולסיכום הסיכום: קטע נחמד מהספר שגרם לי לצחוק:
"האקדח שלך בידך?" שואל פטר את טוביאס.
"לא" אומר טוביאס, "חשבתי שאירה את הקלעים מהנחיריים שלי, אז השארתי אותו למעלה."

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מינימי D:
מחפשים את אלסקה

מחפשים את אלסקה

ג'ון גרין

יצא לי להיתקל במחפשים את אלסקה בארבע מקרים:
- הייתי בספרייה עם חברים וחיכינו למישהו.. מהשעמום התחלתי לקרוא את הספר.. קראתי אולי 2 עמודים
- חברה שלי המליצה לי על הספר והשאילה לי אותו אבל לא נגעתי בו
- הייתי בסנטר עם חברה אחרת והמוכר ממש התעקש שמחפשים את אלסקה זה ספר ממש טוב ששווה קריאה (על זה נדבר בהמשך)
- הייתי בספרייה לפני יומיים וראיתי את הספר וחשבתי לעצמי "טוב נו זה ספר של ג'ון גרין זה חייב להיות ממש טוב"

את הביקורת הזאת אני כותבת לכם שעתיים אחרי סיום הספר.. אחרי יומיים של קריאה (יום לכול חלק)
חשוב לי לציין שלפחות לי הכריכה זה הספר הראשון של ג'ון גרין והופתעתי לטובה.. לא ציפיתי שספר ראשון של מישהו יהיה כתוב בצורה כה שנונה וטובה.. אבל ההבדל בהחלט ניכר מאשמת הכוכבים (הספר המושלם והאחרון של גרין) הטוב יותר ממחפשים את אלסקה לפי דעתי לפחות.
אולי בגלל שהספר הזה יותר בוטה ופחות רגשני מאשמת, ותמיד הייתה לי חיבה לספרים מרגשים, אולי בגלל שהכול היה כול כך ברור שם (באשמת הבנתי את התובנות ואת המוסרי השכל בעצמי לדוגמא בעוד שבמחפשים אמרו לי מה התובנות כמו נבוט בראש) אבל למרות זאת די אהבתי את מחפשים. ברמה שאני יכולה לאהוב ספר עם מלא עישון, אלכוהול וסקס. (חברה שלי הייתה אוהבת זה מה שבטוח)

ברוב הביקורות פה אמרו שהדמויות לא אמינות.. אני לא בטוחה אם להסכים או לא שכן אני מכירה מספיק "אלסקות" ביצ'יות מוזרות וחכמות, מספיק "מפקדים" מגאניבים שדורשים מעצמם יותר מידי ומספיק "מיילסים" חנונים שמשתנים וצוברים ביטחון אבל גרין בהחלט כתב את הדמויות בצורה טיפה בוטה מידי לפחות לפי דעתי.

לפי התקציר של הספר, לפחות בפעם הראשונה שראיתי אותו, ציפיתי לדרמת נעורים נחמדה (הסיפור הקלאסי של בחור מנודה מגיע לבית ספר חדש, משתנה, מסתבך, מתאהב בבחורה הלוהטת) אבל הופתעתי לגלות גם מלא תובנות שדי ציפיתי להם אחרי קריאת אשמת הכוכבים, כמו התאוריה המבריקה של מיילס לזה שאנחנו מאמינים בחיים שאחרי המוות בגלל שאנחנו לא מסוגלים לעמוד בעובדה שאחרי שאהובינו ויקירינו מתים הם לא קיימים יותר.

אז אני אגיד לכם שהספר הוא אחלה, באמת ממש טוב, לא בטופ 3 של הספרים האהובים עליי אבל בהחלט שווה קריאה!
החווית קריאה הייתה טובה וגם היה ממש נחמד ללמוד מילים אחרונות של אנשים מפורסמים..

ולסיכום תנו לי לצטט את המילים האחרונות של תומס אלווה אדיסון- "זה מאוד יפה שם" (:

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מינימי D:
אתם יודעים שאתם אוהבים אותי

אתם יודעים שאתם אוהבים אותי

ססיל ון זיאגסר

ספר טוב.. עושה חסד עם הסדרה הטובה

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מינימי D:
יומני קרי

יומני קרי

קנדיס בושנל

ספר נעורים חביב מאוד וקליל.. יתאים למתבגרות ולמעריצים של סקס והעיר הגדולה
ציפיתי שישימו גם דגש על האופנה בכול זאת קרי בראדשו אבל אוקי
קיצר ממליצה לכול הבנות באשר הן שחובבות ספרי בנות כאלה

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מינימי D:
הקיץ שבו הפכתי ליפה

הקיץ שבו הפכתי ליפה

ג'יני האן

234 עמודים (ספר שלם) ביום אחד! שברתי את השיא האישי שלי ווהו
בכריכה האחורית הוא נראה כמו ספר בנות שטחי וקליל ובאיזה שהוא מקום הוא באמת כזה
אבל באמת שאהבתי! היה שווה את זה..
הדמות הראשית עצבנה אותי רוב הספר אבל בקטנה
חוץ מזה ספר טוב! אני אישית אהבתי

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מינימי D:
מפוצלים

מפוצלים

ורוניקה רוֹת

טוב זה הולך להיות חופר..

אז.... עשיתי החלטה שאני אקרא את הספר ורק אז אראה את הסרט ויהי מה! 3 פאקינג חודשים חיפשתי את הספר בספרייה שלי אבל הוא היה ארוז משום מה.. לפני שבוע אני מחליטה שאני אראה את הסרט כי במילא הספר ארוז ולא אמצא אותו בחודשים הקרובים
~יום אחרי זה~ מגיעה לספרייה, ספר מונח לו על ארגז, אני צועקת לעולם (בלב, בכול זאת ספרייה) שאני שונאת אותו
אז השאלתי את הספר למרות תחושת הכאב הפנימית שלי :<
ואז התחלתי לקרוא את הספר.. 400 עמודים 5 ימים כולל הפעמים שקראתי בבית הספר (עבריינית שכמותי)
לשם ההשוואה, באותו היום שסיימתי את הספר (אתמול) התחלתי וסיימתי ספר של 234 עמודים
לא יודעת אם זה היה בגלל שראיתי קודם את הסרט, הספר היה נחמד אבל לא יותר מזה.. באמת שציפיתי להרבה יותר מ"משחקי הרעב הבא" (ביקורות רשמיות) או "הספר שכבש את ארצות הברית" (הכריכה האחורית של הספר) או "הספר הכי מושלם אבר שקראתי" (חברה שלי)
אני התחלתי באמת "להישאב לספר" איפה שהוא בנוף הפחד של טריס או כשכריסטינה סיפרה לה על וויל
להגיד את האמת? המשכתי לקרוא אותו רק כי אמרו לי שהסוף שווה את זה וגם כי רציתי למחוק אותו מהרשימת קריאה שלי.. אני די בטוחה שאם הייתי מפסיקה לקרוא את הספר באמצע לא הייתי ממשיכה אותו
אבל שלא תבינו לא נכון! הספר טוב.. הרעיון מעולה אולי הכתיבה עצמה טיפה הרסה (נקווה שזה רק התרגום המזעזע שלנו)
(אמרו שם מלא פעמים "הו!" ומי אומר הו במציאות?)
הספר התקדם בקצב סביר- בניגוד למלא ספרים אחרים שמתחילים לאט והסוף ממש ממש מהיר
אין לי שום בעיה עם הספר.. אבל הוא לא נכנס לרשימת הטופ 10 שלי
ובואו אני אגיד לכם משהו על עצמי- אני אוהבת לפעמים יותר את הדמויות המשניות מהראשיות.. כך יצא שבספר הזה הטופ 3 של הדמויות האהובות עליי היו כריסטינה פיטר וויל.
ואני גם בדרך כלל אוהבת יותר את הזוגות המשניות מאשר את הראשי (טריס ופור) וכך יצא שאהבתי יותר את וויל וכריסטינה למרות שהקדישו לזוגיות שלהם עמוד אחד בקושי
ולמה? כי טריס ופור פשוט לא מתאימים! לא יודעת למה.. הם לא עובדים לי
~ספויילר~
נכון שטריס אמיצה, חכמה ומוכנה להקריב את עצמה (וואטאבר) אבל כן טריס- את אנוכית וכן! את אשמה במוות של אל! מבזק חדשות! גברת אני רוצה להיות מושלמת אבל עד אז אני אתבכיין כמה שבא לי
~סוף ספויילר~

ועכשיו אחרי כול זה לעלילה מקוצרת-
ביאטריס מפלג הקרבה עצמית עוברת לפלג אומץ לב, היא מפוצלת אז נשקפת סכנה לחיים שלה כול הזמן, היא עוברת מכשולים ובחירות קשות שישנו את חייה וזה הסיכום שלי

ועכשיו לפלגים-
אומץ לב- פשוט חבורה של פחדנים עם שרירים. אומץ לב זה לא הכוח הפיזי או לרצות לנצח בכול מחיר כמו שהיה בספר זה אומץ אמיתי! ובאיזה שהוא מקום כן.. אין הרבה הבדל בין אומץ לחוסר אנוכיות
אוריינות- מזכיר לי את השאלות אוריינות שהורידו לי עליהן נקודות במבחן במתמטיקה. פשוט חבורה של סנובים מתנשאים שחושבים שמגיע להם הכול כי האייקיו שלהם גבוה יותר משל אחרים
הקרבה עצמית- אנשים חביבים, קיצוניים מידי בשבילי, כי לפחות לפי דעתי הרצון להיות מאושר גם בעצמך זה לא אנוכי בכלל
כנות- אהבתי את האנשים שהגיעו מכנות. החוסר טקט שלהם מצחיק אותי אבל באמת שלא הבנתי מה התפקיד שלהם בממשלה או בכלל בספר
ידידות- לא הזכירו אותם כמעט אבל מהמעט (!) ששמעתי עליהם די סימפתטי אותם. אני די בטוחה שבמבחן ההתאמה היה יוצא לי ללכת אליהם

ולסיכום- סורי על החפירה.. ספר חביב נחמד בשביל להשאיל מחבר או מספרייה אבל לא לקנות. לא התלהבתי ספר סביר וקליל כשאין לך מה לקרוא

~ספויילר~ סיכום סרט- החסירו מהסרט מלא קטעים שדווקא אהבתי! כמו הסכין בעין של אדוארד, והזוגיות של כריסטינה וויל ועוד בקיצור סרט חביב לספר חביב ~סוף ספויילר~

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מינימי D:
ההסתברות הסטטיסטית לאהבה ממבט ראשון

ההסתברות הסטטיסטית לאהבה ממבט ראשון

ג'ניפר א.סמית

יש ספויילר קטן בסוף

להגיד את האמת? ציפיתי מספר שקוראים לו ההתסברות הסטטיסטית לאהבה ממבט ראשון ויש לו כריכה כזאת להיות יותר רומנטי וקיטשי.. אבל עזבו את זה עכשיו
כשחברה שלי המליצה לי לקרוא על הספר חשבתי לעצמי אני חייבת לקרוא אותו כי חברה שלי לא קוראת ספרים והיא גם ממש לא אוהבת רומנטיקה.. אבל היא (!) אהבה את הספר אז חשבתי לעצמי למה לא!
אז אני חייבת להגיד.. באמצע הספר עשיתי הפסקה של כמעט שבוע וזה לא קורה לי הרבה.. הספר היה טיפה משעמם ולא התלהבתי במיוחד
אבל יכול להיות זה היה כי קראתי אותו מיד אחרי אשמת הכוכבים
אני לא אשקר, הספר היה חמוד ומקסים והרעיון עצמו והכתיבה היו אחלה אבל משהו בספר שיעמם אותי. אולי הסוף הצפוי?
בתור טיפוס של ספרי נוער ורומנטיקה כאלה זה היה נחמד אבל לא יותר מזה
באיזה שהוא מקום הדמות הראשית שם טיפה עצבנה אותי.. היא ריחמה על עצמה והייתה נואשת למדי בנוגע לאוליבר (לנסוע עד להלוויה של אבא של אוליבר בגלל הרצון לראות אותו שוב פעם.. נואש יותר מזה?) אבל לזכותה ייאמר שזה עבד לה.. עובדה בסוף הם נהפכו לזוג
הספר מנסה ללמד אותנו משהו על החיים.. שכול הזדמנות מביאה אהבת אמת ולא דבר יש סיבה.. אבל משום מה זה עדיין נראה לי לא ממש אמין להתאהב, להתנשק, לדעת הכול על בן אדם וכאלה ב24 שעות
אולי אני נשמעת ממורמרת אבל אתם יודעים שזה נכון.. ואני ילדה קיטשית ורומנטית מאוד שמאמינה באהבת אמת ואהבה ממבט ראשון

סיכום: ספר חמוד, תקראו רק אם אין לכם ממש משהו אחר לקרוא.. אולי תאהבו אותו יותר ממני

לפני 12 שנים•
★★★★★
•מינימי D:
און ליין

און ליין

מיכל בכר

אחלה ספר.. נחמד להעביר איתו את הזמן.. אני אישית יודע שממש אהבתי את הספר הזה
הוא התמקד גם בבני נוער בישראל והיה די מציאותי איפה שהוא דבר שגרם לי ליותר הזדהות D:

לפני 12 שנים•מינימי D:

ביקורות נוספות על "נפילה"

נפילה

נפילה

לורן קייט

אפתח ואומר שהנפילה היחידה שתועדה בספר הזה הייתה הנפילה של האינטליגנציה של הקוראים.
כן, הגיע תורי לפתוח בבדיחות נפילה. עומדות להיות מלא כאלה בביקורת, והן עומדות להיות גרועות.
תתמודדו עם זה. כי, טוב -
Still a better story than twilight
and from this book. What a terrible book.

כי וואו – רגע – עצרו הכל, אם דיברנו כבר על שוביניזם ופמיניזם, בואו נדבר על יחסי בחור בחורה. וואו, רגע, אז – היא ודניאל נפגשו בפעם הראשונה ואז הוא חייך אליה (לאחר מכן מסתבר כמובן שזה כי הוא לא יכל לשלוט בעצמו, אוווו [NO]).
ואז הוא עשה לה תנועה מגונה.
ועל זה אנשים, אנחנו צריכים לקום ולמחוא כפיים! וברגע ההוא אשכרה אהבתי את הסופרת!
אבל אחר כך היא הרסה כל סיכוי של כל דמות כולל דניאל להיות דמות טובה ואיכותית וריסקה את הספר הזה לחתיכות.
סופרת גרועה.
ג
ר
ו
ע
ה.
^זה כל כך היה רפראנס (אזכור, ל-לא גיקים מבינינו) לביקורת שלי על אנשי הקירות^^'

מאחר והשאלתי את הספר הזה מהספרייה (תודהלאלשהואלאנמצאאצליבביתתודהתודה), והוא ממדור החדשים, אז כדי לא להיות אשמה בהריסתו הייתי חייבת לתחוב ניירות בין הדפים כדי לסמן כל רגע ורגע מטומטם.
כרגע הספר הכפיל את גודלו.
אספר לכם את הסיפור בחלקים.
אזהרה: בדיחות נפילה.
וספויילרים.
אבל אתם לא תקראו את הספר-זבל הזה ממילא, נכון?

אז, לוס, הדמות הראשית, נסיכתנו המתוקה, מגיעה לפנימייה לעבריינים צעירים בגלל פשע שהיא, כמובן, טהורה שכמותה - ומתוקה שכמותה ואוי כפרעעעע 100ממת - לא עשתה.
עכשיו היא באה לשם עם עוד ארבעה אנשים – בחורה (דיי פרחה) שקוראים לה אליאן, עוד בחורה (שאף אחד לא יזכור), בחור ששמו טוד (הוא ימות עוד מעט, אל תדאגו, פוסלים פה כל דמות בחור כדי שדניאל יהיה החתיך השפוי היחיד), וקאם (חתיך, במפתיע, שיתברר להיות חתיכת מניאק מסריח ממש עוד מעט).
אז עזבו את זה, ועזבו את כל השאר, נתתי מעט רקע למה שקרה פה, קלטו – הפנימייה לעבריינים צעירים נמצאת ממש ליד בית קברותXD
עכשיו, אני בטוחה שהסופרת עשתה את זה כדי לגרום לדברים להרגיש אפלים, אבל זה מרגיש קצת כאילו, טוב, הם כאילו "טוב, אם הרגתם מישהו קפלו אותו מהר ויאללה לבית קברות".
חה.
אני מצחיקה את עצמי.
הו, אגב מצחיקה, הגיע הזמן לבדיחת נפילה חדשה. כמעט סיימנו עמוד וורד!:
הוא נפל לקבר. ביחד עם המוח של הסופרת.
סטגדיש.
אז לוס מגיעה לפנימיה, מרוויחה חברות תוך חמש דקות (כי היא הו-כל כך מושלמת), מחוזרת בידי בחור אחד, עוקבת אחרי בחור אחר שלא סובל אותה, וזאת העלילה.
לאורך כל הספר.
עד שכמובן, מסתבר שהיא מאוהבת באובססיביות מסיבה טובה כי שניהם עברו כל כך הרבה ביחד. כלומר – הוא והגלגולים הקודמים שלה. מה שכמובן אומר שהם נועדו אחד לשני, היא ובחור בן אלפיים ומשהו? כלומר, זאת לא פדופיליה כל עוד הוא נראה צעיר.
אז הוא ועוד כמה מהחברים שלה מתגלים להיות נפילים, מלאכים שנפלו. אבל כמובן שזה לא מפריע להם להיות בצד הטוב.
אה, וכן, לוס דיי בטוחה שהיא משוגעת כי היא רואה צללים שנראים מרושעים, אבל אל תדאגו! אם אתם רואים צללים מרושעים זה אומר ש א' – לא הטבילו אתכם (איזה הורים כופרים!), וב' – אין צורך לדאגה, הם רק מלאכים שמתכוננים לקרב שיהפוך את העולם.

בכל מקרה, לוס חביבתינו היא המסכנה ביותר בעולם, אדם שבור ומסכן אך מושלם וגאון שיש לו ממוצע מאה – אני אפילו לא אדבר על זה, כי זה היה כל כך עצוב O_O כלומר, עצוב שהסופרת חושבת ככה >הא. אוקיי. הכל מובן עכשיו. אז אנחנו מגלים אחר כך שהוא מלאך ושבאמת היו לו כנפיים והייתה סוג של אשליה כזאת ש... אה, אוקיי. הכל ברור.

חמישים עמודים אחר כך:
זה נכון.
זה פאקינג נכון.
.
.
.
למישהו יש חבל?
אני יכולה להסתפק גם באקדח.


אוקיי, מה עוד לא בסדר בספר הזה – הקיטש. אבל זה לא סתם קיטש קטן כזה, לא מזיק. קיטש כמו יומני הערפד. קיטש כמו דמדומים. קיטש חולני. את מאוהבת במישהו אז את עוקבת אחריו. זה כל כך מובן מאיליו, זה כל כך הגיוני בשבילה. זה מופרע וחולני לגמריי. ברצינות. זה פשוט חולני. האהבה פה מובהרת בצורה מטרידה, מבעיתה, ומגעילה והדמויות מעליבות את האייקיו האנושי הממוצע O_O
אשכרה הייתה נשיקה בגשם בתוך הספר.
כן.
אני יודעת.
אגב.
דניאל וקאם הולכים מכות על לוס יותר מפעם אחת בספר הזה.
אתם מבינים מה זה אומר???
לא!
טוב, גם אני לא! אבל למה להם ללכת מכות על בחורה בלי אישיות!!

מה שכן, הסופרת חיה במחשבות שלוס היא דמות שטובה יותר מכל אחד, תמיד. דניאל אמר את זה איזה חמש פעמים אם לא יותר.
וול, אם היא טובה יותר מכל אחד אחר, הרמה המוסרית של האנשים בספר הזה שואפת לאפס.

אגב, מה עוד, נראה לפעמים כאילו הסופרת פשוט שוכחת את ו' החיבור, כמו: “רגשית, פסיכולוגית, רומנטית". כאילו היא עושה רשימה של "הו, במה לוס דפוקה עכשיו? אה, כן, רגשית, פסיכולוגית, רומנטית, ו--- אני בטוחה שיש עוד, אז לא אכתוב ו' עכשיו, אלא אחר כך!
השאלה היא, גברת סופרת, האם שמעת איי פעם על ו' החיבור? או, טוב, and? שכחו ללמד אותך את זה בבית ספר??

ויותר מפעם אחת בספר הזה – יותר מפעם אחת! מנסים להוציא את לוס צנועה, כמו בפעם ההיא שהיא שאלה: “איך אתה אוהב אותי? איך אתה בכלל מסוגל לסבול אותי?”
אז תאמיני לי, מותק, לאף אחד מאיתנו, הקוראים, אין שמץ!!!
ודניאל כל הזמן מחזיר לה תשובות מתוקות כאלה ומעצבנות ואווווווווווווווווך אני שונאת את הספר הזה!!!

המשפט היחיד שראוי לציון בספר הזה שאשכרה אמרו ללוס:“את המקבילה האנושית למיגרנה.”
תודה! תודה! אני אוהבת אותך! תודה!
סופיה, אני אוהבת אותך באמת סומכת על תחושת הבטן שלה עכשיו? כי אם התחושות בטן של לוס יובילו את הדמויות שלך לספר הבא תאמיני לי שבוא באמת יהיה מסכת ייסורים (חה. לספר הבא קוראים ייסורים. הבנתם ת'שנינות??)

סוף דבר
הספר הזה נוראי, מעצבן, וגרם לי להתקפי צחוק בלתי רצוניים עם רצון עז לדפוק את הראש בקיר. הוא יותר טוב מיומני הערפד, כי יומני הערפד זה פשוט... טוב, יומני הערפד - הוא המלך, האמאמא של הספרים הגרועים. בכל מקרה, הספר הזה דווקא כן מגרד ליומני הערפד את הקרסוליים.
ולא בצורה הטובה.
מגיע לו ליפול בכל המדרגות (^^' מצטערת~).
אז הביקורת הזאת היא ארוכה יותר מהביקורת של יומני הערפד, ואני מאמינה שחצי מהאנשים שהתחילו אותה לא באמת סיימו אותה, ולכן, לאלה שסיימו – שאפו. כל הכבוד, לגמרי. 5 עמודי וורד. כלומר, כמעט חמישה. משהו כמו ארבע וחצי^^
בכל מקרה, לסיכום: אם יאמרו שיכרתו לי את הרגל אם אני לא עומדת לקרוא את הספר המשך, הייתי אומרת להם לכרות את רגל שמאל, כי רגל ימין אחלה רגל.

וכמו שאומרים (ותודה לסיריס) the taller they stand, the harder they fall.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אנג'ל
נפילה

נפילה

לורן קייט

אינני
טיפוס
של
ספרי
נוער.
משהו
בהם
לא
מצליח
למשוך
אותי,
משהו
בכתיבה
עושה
לי
חשק
עז
להקיא.
(כמובן
שיש
כמה
ספרי
נוער
חריגים)
ובמיוחד
אם
אלו
ספרי
נוער
רומנטיים,
טינייג'רים,
ועם
ניחוח
ערפדי.
בכל
ספר
כזה,
יש
את
הבחורה
המאוהבת,
את
הבחור
החתיך
והמסתורי
ואת
מה
שביניהם.
הכתיבה
לרוב
היא
בגוף
ראשון-
דבר
שאינני
סובל
ברוב
המקרים.
לרוב
הכתיבה
גם
מתאמצת
יותר
מדי
לטעמי
במשפטים
מיוחדים
ומלאים
ברגש,
שירגש
אולי
רק
את
הנוער
הרדוד
של
היום.
לפני
שבוע
לקחתי
את
הספר
הזה
מהספריה.
הוא
נראה
לי
מעניין
וניסיתי
בכוח
להתעלם
מן
העובדה
שזהו
ספר
בסגנון
שאני
הכי
שונא.
ולמה
עשיתי
את
זה?
לא
יודע,
אולי
זה
פשוט
בגלל
שהחלום
שלי
הוא
למצוא
מתישהו
ספר
בסגנון
שיהיה
סביר
או
מעולה.
רק
לא
גרוע
בבקשה.
דרך
אגב,
הספרים
היחידים
בסגנון
שבאמת
אהבתי
הם
משחקי
הרעב
ועיר
של
עצמות.
כל
השאר
לא
ניתן
לקריאה.
אז
כאמור,
את
הספר
הזה
התחלתי
לקרוא
ללא
כל
ציפיות
אך
ללא
ספק,
עם
תקווה
חדשה
בלב.
אך
אבוי,
כמה
טעיתי!
אפשר
לומר
שמהרגע
שבו
לוס
פרייס
פוגשת
בדניאל
גריגורי
הזה,
אז
הסיפור
התחיל
להיות
הזוי
לגמרי.
כל
כך
משעמם,
כל
כך
בנאלי-
אין
לתאר!
הדמויות-
רדודות.
העלילה-
לא
מחדשת
דבר.
הכתיבה-
פשוט
כל
כך
מייאשת
ולא
נורמלית
(ולאו
דווקא
במובן
הטוב
של המילה)
אני
פשוט
מתבייש
לפרט
לכם
על
העלילה.
לטובתכם
ולטובת
כל
מי
שקורא
את
הביקורת.
כי
בכל
הרצינות,
זה
לא
מספיק
שלפחות
הודיתי
בפניכם
שקיוויתי
שייצא
משהו
טוב
מהספר
הזה?
זו
פאדיחה
לכל
החיים,
אני
רציני
לגמרי.
אני,
זה
שאין
לנקוב
בשמו
לשעבר,
הילד
הזה
הוא
אני
להווה
ולא
יודע
מה
לעתיד-
קרא
את
הזוועתון
'נפילה'
מאת
לורן
קייט.
כן,
אין
מילה
יותר
מתאימה
מזוועתון
לספר
הזה.
פשוט
שיא
הזוועה.
לא
פחות
ולא
יותר
מג'אנק
בוק
טיפוסי.
אני
שונא
את
הספר
הזה,
פשוט
ככה.
אם
הוא
היה
בן
אדם,
אז
הייתי
רוצח
אותו
בדם
קר,
ואף
אחד
לא
יגיד
לי
לא,
כי
לכולם
הוא
שבר
את
הלב
וגרם
לו
לחשוב
רבות
על
איך
נראו
הספרים
של
פעם,
ללבוש
על
הפרצוף
הבעה
נוסטלגית
חלומית
כזו,
ואז
מיד
להזרק
באכזריות
וללא
כל
אזהרה
אל
ההווה,
לקרוא
את
הנפילה
ולשכוח
לגמרי
מהדברים
הטובים
שקרו
פעם.
כי
עכשיו
זה
הדברים
הרעים
שקורים-
עכשיו!
וואו איזו נפילה. אני קצת מרחם עליו אפילו, אבל לפחות עכשיו הספר יוכל להתנחם בכך שהוא לא ימשיך ליפול יותר, כי תכל'ס- הוא כבר למטה למטה, בתחתית.

לפני 11 שנים•זה שאין לנקוב בשמו
נפילה

נפילה

לורן קייט

אוי אחרי שסיימתי וראיתי את השם של ספר ההמשך חשבתי לי "ייסורים -הולם" , זה היה רע, פשוט רע.

טוב אחרי משפט הפתיחה האופטימי הזה חייב לבוא סיפור קטן ,לא?
את הספר הזה לא שאלתי מהספרייה וקרה לי משהו טיפשי בדרך, לא גררתי חברה לקנייית ספרים אלא טם טם טם קיבלתי אותו ליום ההולדת שלי :-) (זה היה בסוכות אבל קראתי אותו רק עכשיו) .
חברותיי האהובות עשו לי מסיבת "הפתעה" (הן לא הצליחו להביא אותי לשום מקום והתירוצים שלהן היו פשוט איומים אבל אין כמוהן :-) ) שממנה יצאתי עם מטען של שקיות של סטימצקי .
באחת השקיות היה את הספר הזה . ספר שנקנה כי :
1. "איזה כריכה מגניבה"
2. ""הבחורה על הכריכה מה זה הזכירה לי אותך!"

טוב אז כן הכריכה לא רעה בכלל, אבל זה ממש לא מעיד על התוכן...
הספר הוא ספר מהתקופה המאוחרת יותר של טרנד המלאכים. וסופרים צריכים להבין שלא מספיק רק לרכוב על הטרנד הנוכחי אלא גם שהעלילה תהיה טובה ובעיקר לא אחת הממחזרות ביותר בעולם- בחורה שמגיעה למקום חדש , משולש אהבה , בלה בלה היא בוחרת ביצור של הז'אנר\ זה שבצד של הטובים\ הבלונדיני .ספויילר ברור מאליו בספר הזה זה כל השלושה! סוף ספויילר ברור מאליו.
אבל באמת כמה פעמים אפשר לקרוא את אותו ספר? כמה פעמים בחורה רק מגיעה למקום חדש וישר שני הבחרים הכי חתיכים ומקובלים נדלקים עליה? וזאת נחשבת לאהבת אמת??
ומשהו נוסף בכל הספר, כל כולו לא היה אדם אחד , אפילו לא אחד עם עיניים חומות! יש בחור עם עיניים אפורות-סגולות אבל אין אדם אחד מכל הדמויות משנה אפילו עם הצבע הכי נפוץ בכדור הארץ?? סתם הערה לסופרים עתידיים באשר הם, אם אתם לא ריאלים בשום דבר אז לפחות בדברים הקטנים. אפילו סטפני מאייר עשתה את בלה עם עיניים חומות...
עכשיו ספציפית לספר הזה- כמה מהר אפשר להתאהב בבחור?
אזהרת ספויילר
אז מה אם את מרגישה שהוא מוכר לך מאיזה מקום??, זה אומר שאת תתאהבי בבחור עד שיגעון ותעשי עליו מחקרים מעמיקים עם חברה? וממש לא אכפת לי שבסוף הוא אומר לה את הדבר הכי צפוי שאפשר- אנחנו כן מכירים ואני כל הזמן מתאהב בך...
סוף ספויילר
זה פשוט שוטף אותך בגל ענק וטובעני של קיטשיות! יש קטעים שכבר רציתי להקיא! ובאמת שהצלחתי רק בקושי!
לוסינדה הזאת היא אחת הבחורות שאפשר להגיד עליהן- "מה הוא מצא בה?" . היא לא חכמה, לא מצחיקה, מתה על המראה שלה, בכיינית ,אנוכית , לא יודעת להחליט וסוג של יוצאת עם שני בחורים בו זמנית . באמת שברשימת התכונות הטובות שלה יש אמממ... יודעת לשחות מעולה (לא יודעת מה אתכם בנים אבל לא נראה לי שהתכונה הזאת מספיק טובה בשביל לבחור אותה בתור החברה שלכם) . למה הבחורה לא יכולה להיות מישהי פחות רדודה , מישהי מופנת יותר, מישהי עם אופי? זה לא כל כך הרבה לבקש ...
בואו נראה... למה רציתי להקיא קודם? במשפט אחד "הוא כזה חתיך עם העיניים האפורות סגולות והשרירים ואני כל כך משתוקקת אליו" כמה פעמים אפשר לדחוף את אותו משפט בספר! ושאני לא אתחיל לדבר בכלל על "האהבה" בספר הזה. יש כמו במיליארדי ספרים את משולש האהבה הברור מהתחלה כלומר- הבחור שהיא תבחר בו והמסכן שדלוק עליה קשות. אז לא מספיק שאת מתרפקת לי על הדניאל הזה כל שתי שורות ועוד על מה? משפט מהספר – "דניאל קפץ בחבל בכזאת חינניות"- באמת? בחור שקופץ בחבל? זה מה שמושך אותך? אם הוא היה מרים משקולות- בסדר, עושה מתח- עובר אבל- הבחור-קופץ-בחבל! ועוד בצורה חיננית!
ותעשי לי טובה ותפסיקי להתנשק בבית קברות! נראה לי שהייתה רק נשיקה אחת שלא הייתה שם.
(תוספת אלגנטית) הדבר החשוב ביותר- יש התעלמות מהפנטזיה ! כל הספר פשוט בנימה של- "אני מלאך עם כוחות מגניבים ויש מלחמה אבל מה זה משנה בכלל אני אוהב אותך ובואי נתנשק ליד גופה של חברה שלך ופוצי מוצי" - אין צורך שארחיב את כל מה שפסול בדבר הזה....
טוב אני יכולה להמשיך ולהמשיך ורשימת המגרעות של הספר הזה ארוכה כמו מגילת העצמאות לפחות
אבל... זה לא הספר הכי גרוע מהסוג הזה שקראתי ובגלל קאם (הדמות היחידה בכל הספר שהיה דמות סבירה) הספר מגרד אצלי את השני כוכבים . בקיצור- ממולץ להימנע ,אין שום סיכוי שאני קוראת את ספר ההמשך של הדבר הזה ותהנו מהחיים רוב הסיכויים שבחיים שלכם היה או יהיה סיפור אהבה הרבה יותר טוב :-)

עכשיו יש לי לגמור את שני הספרים הנוספים שקראתי במקביל אליו. והערימונת החמודה של ספרים שקיבלתי ליום ההולדת והשאילו לי כי "אני פשוט חייבת לקרוא" זועקת שאתפנה אליה, אבל אחרי המבחנים וכל זה....

לפני 12 שנים•
★★★★★
•טל
נפילה

נפילה

לורן קייט

מה אוכל להגיד על ספר זה?
קודם כל, הוא לא גרוע עד כדי כך. (אך מובן, עדין תהיה קטילה קטלנית. לצערי הרב לורן קייט, לא ניצלת)
אז בואו נלך בצורה הזאת, אני אמנה את כל היתרונות והחסרונות שלו וננתח אותה, קפיש?
אבל רגע רגע! תספרי למה קנית אותו! בסדר בדר
1. לנערה היה שיער כהה ולא - ואני חוזרת ואומרת לא - שיער בלונדיני.
2. יער מסתורי זה מגניב
3. שמלה שחורה לא פחות מגניבה מיער מסתורי

אז, יתרון מספר אחד! המשפחה של הדמות לא נהרגת בתאונה קטלנית, לא ענייה ולא מרוחקת קרירה או מסתורית. היא פשוט משפחה. (השבח לריק רירדן... האם הגיעה הסופרת ששמה קץ לדבר המטומטם הזה?). אבל היא נישלחה למוסד לעבריינים צעירים (שזה חיסרון אבל לא נתעמק בזה עכשיו, וואו כמה סוגריים) כי היא משוגעת.

חיסרון ממספר אחד! היא רואה צללים שחורים והיא מיללת על זה, "אני רואה צללים שחורים וזה נורא! אויה לי אבויה לי! דניאל, הבא נעוף לעבר השקיעה עם כנפיך הכסופות והיפהפיות." כן, ככה זה בערך הולך כל הספר. למי יש ניחוש מה הצללים השחורים האלו הם? הו הו! אני אני! כן לואיז (אכן כך לואיז, אני מנדבת אותך בניגוד לרצונך לביקורת שלי! מוחעחעחע). הם צללים אמיתיים שהם בעצם צבא אופל וואו, איך ידעת?

יתרון מספר שתיים! הכתיבה הייתה טובה. לא ניתקלתי בהרבה "אומייגאד" (אני בספק עם היו) וצויין רק פעם אחת בספר את המילה "מושלם". מה שגם הופיעו מילים כמו "מרנין" ו-"שאנן". יי להוצאות התרגום (אהממ אמא שלי אהממ). אבל היו שם תיאורים ממש נדושים. ברמה שלא אוכל לכתוב אותם אחרת ישרפו עייני

חיסרון מספר שתיים! נדוש, אבל נורא. אוקיי, אז מסתבר שהיא מופיעה כל שבע עשרה שנה וכל פעם היא מתנשקת עם דניאל אהובנו החתיך ומתה מזה. אבל הפעם היא לא מתה מזה! יהו ויהו! אני רציתי לראות אותה מתה! אני יודעת, גם אני. אז בסך הכל ספר טוב, מה את רוצה ממנו, הו לא חבריי הקוראים, מגיעה הפצצה אחר כך וקבלו את.... גלגוליי חיים? באמת? יש גבול לרמת הפתטיות שאפשר להגיע אליה וחכו! היא גם נראית אותו דבר כל גלגול חיים. להעתיק מלנצח? אויה לי.


ובזה מסתכמים עיקר היתרונות והחסרונות של הספר. עכשיו הדמויות.

לוס - דמות חסרת אישיות, פתטית, מטומטמת, חושבת את עצמה, מאוהבת יותר מדי בדניאל ו.. מה שכחתי? נדושה וצפויה. דמות ראשית מאכזבת מאוד. והיא גם בוגדת בדניאל כל שנייה נתונה עם קאם.

דניאל - מר מושלמי מושלם. חתיך וחבר מושלם. הוא לא כועס על לוס שהיא התנשקה עם קאם, תזרוק את הבחורה כבר בן-אדם מטומטם שכמוך! תזרוק אותה! מלאך (והוא באמת מלאך) מושלם מדי ומחליא. כל כך פוצי מוצי ואני אוהב אותך.

קאם - מתה עליו! רשע ומגניב ולא מתרפס. תמיד הייתה לי נוסטלגיה כלפיי הבחורים הרעים. ואולי זה קשור בכך שאני כל כך שונאת את דניאל המושלם שאני אהיה פשוט מתענגת לראות אותו סובל. מוחעחעחעחעח! דמות מגניבה וכיפית. ואחת היחידות בספר.

סופיה - ניסתה להרוג את לוס, אז לא אכפת לי מהשאר.

אריאן - אובר משוגעת. מלאכית ו-"חברה הכי טובה" של לוס מהשנייה שהיא נוחתת במוסד ההוא.

פן - אוי זאת דמות מקסימה. אולי קצת רגשנית, אבל למי אכפת? כל כך חבל שהיא מתה.

ומה אומר לסיכום?
הספר נפילה היה חתיכת נפילה גדולה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Angel
נפילה

נפילה

לורן קייט

משולשי אהבה הם דבר צפוי ביותר, נדוש ביותר ורחוק לגמרי מהמציאות.
במציאות אתה לא תגיע למקום חדש, תמצא חברים במחיאת כף ותוך 5 שניות (או פחות, במקרה שלנו) שני בחורים, שני מלאכים (במלוא מובן המילה, אם יורשה לי לומר), לא יתאהבו בך, לפחות לא תוך זמן קצת כל כך.

מישהו צריך לקום, לקחת מחט ולנפץ לסופרי הנוער של ימינו את האשליה הזאת שהם חיים בה. כמה שיותר מהר - כך יותר טוב.
בגלל זה לספר שלכבודו התכנסנו היום, ירד כוכב וחצי, אבל בגלל שאני נחמדה (וגם בגלל שהציון לא יכול להיות 3.5) הספר הזה קיבל 4 כוכבים שלמים (!).

כעיקרון הספר מוגדר אצלי כ"חמוד" ותו לא. ספר מומלץ ביותר לימים האלה של "אין-לי-כוח-לכלום-חוץ-מאשר-להתכרבל-עם-השמיכה-מתחת-למזגן-המקפיא".
עלילה זורמת אמנם לפעמים יש קטעים צפויים מעט, דמויות שקל להתחבר אליהן וסך הכל מובטח לכם יום של הנאה אם תחליטו לקרוא את הספר!!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•תולעת ספרים מס' 1
נפילה

נפילה

לורן קייט

לוס- היא הנסיכה המושלמת, המתוקה, והמקסימה. משהו כמו הפיה הטובה- רק אנושי.
או, בעצם לא כל כך.

(אזהרת ספויילרים חמורה)
ספר עלוב.
כל כך קיטשי!
לוס, שהגיעה למוסד לעבריינים צעירים, שלא באשמתה, כמובן, פוגשת את אריאן, פרחה למדי, עוד בחורה בלונדינית, ובחור שמתישהו מת. כל הבנים בספר הזה מתים.
או מרושעים.

היא כל כך מושלמת ומתוקה, עד שהיא מוצאת לה חברים כבר בעשרים דקות הראשונות שהיא בבית הספר.
אם מישהו חדש בבית הספר הצליח למצוא לו חברים בעשרים דקות הראשונות שהוא שם, אני צנצנת.

וכבר בארבעים וחמש דקות הראשונות של הספר- היא מתחילה לחשוב על שני בנים שונים.
והם:
דניאל- בלונדיני, (כמובן) שרירי, (אלא מה?), לבוש כולו שחורים, (אין לי מה לכתוב חוץ מהמילה הפשוטה : איכס), ומפר את קוד הלבוש בגלל מטפחת או בנדנה שקשורה לו לצוואר.
מה הקטע?

קאם- הסופרת באמת אמרה ש"יש לו שפתיים בגוון וורוד טבעי"- אה, את בטוחה? זה לא בגלל שהוא מתואר ככל כך חתיך, עד שהבנות רוצות להתנשק איתו? אה, לא?
כי הייתי בטוחה שכן.
חוץ מזה, לאיזה בן שאתם מכירים יש שפתיים וורודות?!
וורודות?!

נטשתי את הספר הזב ברגע שבו חמישים עמודים הסופרת אמרה ש"שנצצו המים באור השמש, הוא כמעט נראה כאילו צמחו לו כנפיים.”
הם גילו שבאמת היו לו כנפיים.
אה, בעצם, אני בכלל לא מסוגלת להאמין שמי שכתב את הספר הזה היא סופרת, ולא איזו ילדה רומנטית וקיטשית.

לפני 11 שנים•סקיי
נפילה

נפילה

לורן קייט

אוקיי תהרגו אותי, אבל אני חושבת שהספר הזה ממש טוב.
~זהירות יהיו ספויילרים~
הספר מתחיל בצורה קצת מעורפלת, מוסד לעבריינים, צללים, שריפה, say wut??
כי בכל זאת, היא נשמעת ילדה טובה, ילדה שלא באשמתה נכנסה לשם, אחת שלא מתאימה למקום הזה..אבל המקום הזה, המוסד לעבריינים הזה שהופך לפאקינג עולם שם מלא במלאכים ואנשים שחברים בכתות, זה פשוט מדהים! היא הצליחה להסתיר את זה בצורה מדהימה לאורך כל הספר, בלי לתת יותר מדי רמזים, אך עדיין להשאיר איזשהו עניין של תהייה לגבי האנושיות שלהם.
עכשיו, אני לא מדברת על כל סיפור האהבה סטייל היי סקול מיוזיקל שהולך שם, הוא אוהב אותה, היא רוצה אבל לא רוצה ומצד שני היא אובססיבית לגבי איזה נער בלונדיני שבכלל לא שם עליה, ול-א מ-פ-ס-י-ק-ה ל-ה-ת-ב-כ-י-י-ן, לא מבינה את הרמזים (וטוב שכך).
אתם יכולים להגיד, ששבענו דיי מסיפורים על מלאכים נופלים (מלאך משמים וכו) אבל תהיו חייבים להודות שהסיפור הזה שונה ומרתק, מלא במתח בזכות האווירה הגותית והמיוחדת, אנישראלית הזאת, שהופכת אותו פשוט למה שהוא.
אני בהחלט אומר בלב שלם, שנהנתי.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•desperateReader
נפילה

נפילה

לורן קייט

הכריכה היפהפייה היא שגרמה לי לקנות את הספר, אבל כנראה הייתי צריכה כבר לדעת שכריכה יפה לא מעידה דבר על התוכן.
העלילה הייתה גרועה, מהסוג הממוחזר של סיפורי הפנטזיה: נערה יפה מגיעה למקום חדש, נוצר שם משולש אהבה שכמובן היא נוטה יותר מדי לצד אחד שלו ללא שום סיבה ובכל זאת נראה כאילו הצד האחר עוד איכשהו נחשב. יש בסיפור הרבה דברים לא מובנים שכמעט ברור מאליו שהם נכתבו כדי ליצור תחושת מסתורין, אבל היא משעממת מדי ואין ממש רצון לפתור אותה. גם הרעיון עצמו חרוש - אזהרת ספויילר נו, באמת? מלאכים? סוף ספויילר
אז לא, ממש לא אהבתי את הספר הזה. יש אמנם סיפורים עם רעיון חרוש אבל עם עלילה טובה, או לחילופין, אבל הספר הזה לא ממש מצטיין בזה.
למי שיודע שיתאכזב מעלילה גרועה ומרעיונות חרושים אני בהחלט לא ממליצה לקרוא. ולמי שמחליט לנסות בכל מקרה - נו, מילא. אבל לפחות אל תקנו אותו.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•The Mad Hatter
נפילה

נפילה

לורן קייט

אולי שנים עברו מאז ששכחתי את הספר הזה, והשארתי אותו על המדף.
טוב, אז פחות, אבל בכול זאת, לא שמתי לב שהוא שם, עד שהגיע היום.
היום האפל שבו כול האמצעים הטכנולוגיים, כול התקשורת, פשוט נלקחו.
הכירו שני מכשפות בלונדיניות - אליסון נואל, ואימי חובבת שיעורי הבית.
הסתגרתי בתוך החדר, השתעממתי, כול הספרים נקראו לפחות פעמיים.
התחלתי לחטט במדף. זה מדף גבוה, אז פשוט שלפתי משם משהו, ומהר.
אותו לא קראתי. 'נפילה'. הגיע הזמן לקרוא. ועכשיו הגיע הזמן לתת ביקורת.

-
כמו שכתבתי, קראתי אותו בלית ברירה, כי אין כ"כ מה לעשות. עכשיו, זה שנערה נשלחת למקום חדש, זה דבר מאוד נדוש ולעוס. אבל בגלל שזה מוסד לעבריינים צעירים (או בגלל שאני כ"כ חביבה), הסתקרנתי והמשכתי לקרוא. ויש פה הרבה טעויות. החל מהעובדה שאין אנשים בעלי עיניים חומות (מבזק חדשות, סופרת לכאורה, זה דווקא יפה ותתפלאי, שלרוב האנשים בעולם יש עיניים חומות. לי יש עיניים ירוקות, ואני לא מתביישת להגיד את זה.) עד לעובדה שדניאל מלאך והם מאוהבים לנצח. אוי, תנוחו כבר.

קיטשיות. גם לאהבה יש גבול, לא מתאהבים במישהו תוך שתי דקות, אבל זה עוד מילא, אבל בטח ובטח שלא מעמיקים על העבר המשפחתי שלו מבלי לדעת עליו כמעט כלום. נמשיך לזה שלוסינדה היא דמות די רדודה, הסיפור עם קאם היה די שטחי. תגמרי את העניין הזה, וכן יקירתי - לא היה לעניין לנשק אותו. אבל חזרנו לדניאל, כי הוא באמת מפריע לי. והוא מלאך. במלוא מובן המילה. עם כנפיים והכול. ויותר גרוע, אידיוט שמנסה להתחמק מאהבתו למרות שהוא יודע שזה לא אפשרי. המזל שיחק לך שאתה רק דמות דמיונית. ואני אקצר לכם הכול - הספר כשמו כן הוא. נפילה. היה פוטנציאל, ואז אפופה (הסוסה שכמעט תלשה לילד את הראש כי הוא התקרב אליה? כן, הסוסה הזאת.) לקחה אותו וריסקה אותו בפרסותיה.


אבל זה לא חשוב. אני לא קוראת את ההמשך, תעשו לעצמכם טובה ואל תקראו.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Wings
1.0
1.0
דירוג
5.0
לפני 12 שנים

“אני מאוד אהבתי את הספר למען האמת הוא הפך לאחד האהובים עליי... אני אתחיל בזה שיש סוף סוף קצת מקוריות”

41/43
ביקורות על נפילה
הבאה
מור
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 12 שנים

“ספר מרתק רומנטי בטרוף פשוט אי אפשר להפסיק לקרוא אחד מהספרים הטובים שקראיתי”