בקיצור תקראו את הספר, מעט ספויילרים בהמשך.

האמת, שאם לא סלי והרוח הבלש האבודה שלו, כנראה הספר היה מקבל 3, וגם זה רק על אלכסנדר בל והזוגיות של ג'ק וטס שלגמרי שימחה אותי.
שתי הכוכבים הנוספים הספר קיבל על הסוף המפתיע לטובה.
אני אוהבת את הרעיון של גן עדן, של אהבה אין סופית וחמלה.
אבל הרעיון של גבר שכל כך שקוע באבדה ובסבל שלו, שמעדיף לפתור תעלומה כמו זאת רק בשביל ששום בועה נוספת של תקווה לא תפגע בו, מוצא חן בעיני יותר.
הדמויות נהדרות והכתיבה מקסימה.
אהבתי מאוד מאוד.

סטיבן קינג, סטיבן קינג, סטיבן קינג.

מיד לאחר שסיימתי לקרוא את הספר, קמתי מהמיטה המבולגנת שלי וחיבקתי את חבילת הדפים שהונחה בעדינות בידיי.
חבילת הדפים הזאת, יכלה לגמור כמו כל חבילת דפים אחרת.
להיתקע שנים בתוך מדפסת של נער מתבגר, או להפוך ליומן של נערה.
אבל היא לא.
היא זכתה ליפול לידיי, ואני זכיתי לשמוע את הסיפור שהיא שמרה מתחת לכריכה היפיפה שלה.

הוא הצליח להפחיד אותי, כשתיאר לי את גברת מאסי בצורה כה אמיתית ומזעזעת בדיוק לפני שהייתי צריכה להתקלח.
הוא הצליח להצחיק אותי, כשנתן לדמויות כמו בילי וקייסי להופיע בספר שלו ולגרום לי לחייך.
הוא הצליח לחמם לי את הלב, כשכתב על הקשר החם בין אברה ודאנו.
הוא הצליח לגרום לי לדמוע, כשנתן לי לשמוע את דעתו של ילד תמים בגוף של גבר חכם, שאוהב את אביו למרות שהוא מפחיד אותו נורא.

תודה לך, סטיבן קינג, על עלילה כתיבה נהדרת, על דמויות בלתי נשכחות ועל סיום כל כך מעולה.

כמו רוב האנשים שכתבו כאן, סיימתי את הספר דיי מהר.
התחלתי לקרוא אותו כשחברה החליטה למשוך אותו מאחד המדפים של צומת ספרים, מחקה את קולה של האנה בייקר בצורה מגוחכת.
"יודעת מה," אמרתי ברגע מסוים, "אני אקח אותו."
באותו הערב הספקתי לסיים את הספר עם עיניים דומעות מעט.
לא, שלא תבינו אותי לא נכון, לאורך הספר אהבתי להאנה לא הופיעה משום מקום, אבל אני יכולה להגיד שאכן אהבתי את הספר.
תקראו לזה קטע אישי, אבל האנה התחילה לעצבן אותי מעמוד 13 בדיוק (טם טם טם טם, עוד 13 אחד לרשימה.) ולא הצלחתי לחבב אותה בשום עמוד אחר בספר.
כנראה, אם היינו נפגשות בחיים האמתיים, לא היינו הופכות לחברות הכי טובות.
אבל אי חיבה לאחת הדמויות הראשיות לא פוסלת ספר, לפחות לא אצלי.
הצלחתי ליהנות מכל עמוד ועמוד בספר הזה.
בואו מעצור לרגע ונדבר על הרעיון הכללי של הספר, אוקיי?
קלטות.
מי לא ירצה לקרוא ספר שמתחיל ונגמר באותו היום, העוסק כולו בסיפור המספור על ידי ילדה מתה, מתוך טייפ ישן עם מספר של קלטות?
ג'יי אשר הצליח להפתיע, לרגש ולהכעיס אותי.
אך בכל זאת לא אשים חמישה כוכבים, כנראה בגלל ההתרחשויות בספר עצמו.
אך שזה לא יגרום לכם לפקפק בו, הוא מעולה, פשוט אני מעט מסובכת בכל העניין הזה עם האנה בייקר.

אני מודה : קניתי את הספר בגלל הכריכה.
טוב, אולי בגלל הכריכה והשמועות שבספר יש לא מעט מיתולוגיה אינדיאנית.
ואכן כן, מיתולוגיה אינדיאנית הייתה שם.
אבל לא יותר מזה.
הספר עצמו כמעט זהה לכל ספר נעורי אחר אי שם בעולם : נערה שחייה משתנים ברגע, הקשיים של השינוי, ההתרגלות והאהבה שהיא מוצאת.
כמעט תמיד איפה שהוא שם בין הקשיים להתרגלות מופיע האקשן, אך בספר הזה לא ממש הצלחתי למצוא אותו.
העלילה קפצה מפה לשם בדילוגים בינוניים, הכתיבה נעימה לקורא, התיאורים נחמדים.
אבל ממש ציפיתי לתסביך של העלילה, שכך לא הגיע.
מקווה שהספר השני יהיה טוב יותר.

ספר נהדר שיכול לשקף באופן מושלם מערכת יחסים של אם ובת בימים שלנו.

שככה יהיה לי טוב.
קניתי את הספר מהסיבה היחידה שהתקציר נשמע טוב, והיה 70 אחוז הנחה על ספר רביעי.
ברגע שנכנסתי הביתה והתחלתי לקרוא, לא הצלחתי להפסיק.
הלן, לוקאס, הקטור!
מי יכול היה להאמין שאני הולכת להתאהב בכל אחד מהם כל כך מהר?
השילוב המיתולוגי ביחד עם עלילות הנוער מתערבב יחד ומסביר באופן מושלם את הקושי של עשיית החלטות והפחד מאנוכיות.
עכשיו נשאר לחכות לספר השני בסדרה.