ביקורת ספרותית על מלכת היופי של ירושלים מאת שרית ישי-לוי
ספר טוב

---

התכוונתי לסמן "טוב" או "בסדר", בטעות סימנתי "בזבוז של זמן". הולכת על "טוב"! והנה מה שכתבתי כבר קודם:
ספר מושך, זורם, מרתק, מביא באותנטיות ממש מרגשת תקופה-אווירה-אנשים; ירושלמי מאוד, ישראלי מאוד. עם זה היה לי קשה להתחבר אליו לגמרי. משהו בצורת הכתיבה הפריע לי. הכול קצת חסר עידון? שפת הדיבור וולגרית קצת לפעמים, ואינני מתכוונת למילים גסות. אולי חסר לי משהו שלא רק ישקף "אחד על אחד" את המציאות ואת שפת הדיבור של הדמויות, אלא יוסיף נופך כלשהו (אמנותי?) אפילו יתרחק קצת. אי-הנוחות שלי התגברה אולי כשהרגשתי שלא מדובר רק בשפתן של הדמויות; גם השפה שבה המחברת מדברת עם הקוראים היא כזו. הטשטוש בין הדמויות למספרת/למחברת/לסופרת (סליחה, לא מבינה בזה...)נמשך גם לתחומים אחרים – לפעמים הסופרת מדברת עם הקוראים על אדם מסוים, בגוף שלישי, מיד לאחר מכן אחת הדמויות מדברת על אותו אדם בגוף שני. האם זה מכוון? אמצעי ספרותי כלשהו? לא בטוחה, אבל לי הייתה תחושה שהייתי שמחה לליטוש נוסף. לקראת הסוף כבר ממש העיקה עליי צורת הכתיבה, וחבל - נדמה לי ששרית ישי-לוי ממש יודעת לספר סיפור ויש לה גם מה לספר. אולי בספרים הבאים תשתכלל ותתעדן. ואולי אין צורך. אולי הבעיה היא שלי.

» ביקורות נוספות של היערנית
» ביקורות נוספות על מלכת היופי של ירושלים