ביקורת ספרותית על בעיית שפינוזה מאת ארווין ד' יאלום
ספר טוב

---

רעיון מעולה של א. יאלום לעמת את הבעייה היהודית מול הבעייה העמלקית דרך השוואה מודרנית יחסית על בסיס תורת הפילוסופיה ובסגנון ספרותי אוטוביוגרפי מקביל, פרק מול פרק. מובן שהבעייה עמוקה וקדומה הרבה יותר, כפי שמפורט לעילא בספר "מנגינת האופל" של דוד שלם למי שיכול להשיגו (ביקורת באתר), אבל תוצאותיה ההרסניות הגיעו לידי ביטוי קיצוני בדור הנוכחי וצמיחתה הפראית התבצעה בשנות ה-20 של המאה ה-20, תקופת עלייתה של התנועה הנאצית. כפסיכיאטר טוב יאלום מיידע את הקורא ברעיונות העומק הטבטוניים, המיתולוגיים הקדומים של הנאציזם ותנועת "תולה" משנות העשרה של המאה הקודמת כדי שנבין כי המפלגה הנאצית היתה ביטוי פוליטי חיצוני לבעיית זהות גרמנית פנימית חזקה (או מחלת נפש קיבוצית) שהתפרצה לבסוף כלפי העם היהודי שהקוד הפנימי שלו שונה לחלוטין. שפינוזה כפי שהגדיר אותו המקביל האפל אלפרד רוזנברג היה מוטציה יהודית בריאה שהעיד לא פחות על הכלל ה"מזוהם" שממנו יצא מאשר על עצמו. למרות הפרש 400 השנים בין התקופות הקשר בין הדמויות נוצר בספר בצורה טובה ואמינה. ויש גם מסקנה - אם יהדות ספרד ופורטוגל היו מאמצות לאחר הגירוש חזון ציוני שהופיע 400 שנה מאוחר יותר אולי ההתנגשות הזו לא היתה מתרחשת או לובשת צורה אחרת. ספר הסטורי-פילוסופי מעניין.

» ביקורות נוספות של אגב
» ביקורות נוספות על בעיית שפינוזה