ביקורת ספרותית על בעיית שפינוזה מאת ארווין ד' יאלום
ספר לא משהו

---

לפעמים חבל שפסיכולוג רוצה להיות פילוסוף, ואולי כותב רומנים או ספרי מתח.
באתי אל הספר עם הרבה קרדיט לסופר יאלום. זאת לאור ספריו הקודמים.
והנה קבלתי עביט שופכין על ראשי.
ציפיתי להבין ולחוש בסוף הספר את שפינוזה כפילוסוף תוך הבנה של המרכיבים הפסיכולוגיים שלו.
כבר בפרק הדני נתקעתי וחשבתי כי בטעות המסדיר בבית הדפוס התבלבל ועירבב ספר אחר. פתאום מדברים על ראשי הנאצים, שפר ורוזנברג.
לא תאמינו , חזרתי בדפים כדי לבדוק שעיני אינן מטעות אותי ואכן לא הוטעיתי.
הספר ממשיך בשיטה המירווחית, פרק שפינוזה ופרק המגעילים הנאצים, מין אנלוגיה התפתחותית מוזרה ומתועבת.
בכלל איני אוהב סיגנון כתיבה כזה עם תאריכים ולפעמים שעות בתחילת כל פרק, אבל הפעם זה היה מוגזם.
גם הקישור בין שתי העלילות מלאכותי ומאולץ.
בספר יש מין "סימטריה " משונה שאין לה כל קשר ,לוגי או עלילתי , בין הנאציזם וסיפורו של שפינוזה.
שפינוזה והגותו כבדים מספיק כדי לכתוב עליהם ברצף ולא להוסיף " מתח אידיוטי" כמו זה.
המשכתי בקריאה וקצת נתקעתי. לכן חיפשתי באינטרנט, דברים כדי לאמת את הכתוב בספר.
הספר כתוב בצורה חד ממדית.
הקהילה היהודית באמסטרדם היתה מוכה,מבחינה דתית בזה שניסתה לשקם את ניזקי האינקוויזיציה ( אלו היו אנוסים שברחו מספרד). כמו כן הקהילה היתה במשבר כלכלי עמוק. לכן, שפינוזה ודיעותיו, התקבלו כאיום על קיום הקהילה.
גם הקטע עם המוטיב הנוצרי, שבו אחיו מלשין על שפינוזה לקהילה ( בנוסח " כאשר יקרא התרנגול שלוש פעמים תבגוד בי"), הוא מוזר וחסר תימוכין.
דרך אגב , איני מצדיק את החרם.
מרגע זה אני מתעלם מהנאציזם שתקוע בספר.
יש גם טעויות לוגיות מהותיות, לדוגמה: עמוד 85 מציג יאלום ( כי הדברים אינם מופיעים אצל שפינוזה)" יש עדויות בתורה כי כאשר בני ישראל היו חזקים, הם היו אכזרים". אבל עמוד קודם הוא מדבר כי את סיפורי התנ"ך יש להבין על פי מרכיב התקופה.
באותו עמוד הוא ( יאלום) טוען כי הסיבה לעליונות היהודית היא "שהיתה להם חברה מסודרת ובעלת שילטון חזק". נו.. באמת הסיבה לשרידות היהודית במשך אלפי שנים ועד ימינו היא דווקא הפיזור והביזור שלנו ובמיוחד הפלורליזם של רעיונות, ויכולת היצירה בתנאים אלו.
דוגמה נוספת (בעמוד 128 ) שיאלום מכניס טיעון מופרך לפיו של שפינוזה כי הקדמונים האמינו כי השמש סובבת את הארץ.
גם כאן בדקתי תאריכים ועובדות,במקביל לתיאוריה זו היתה קיימת , גם בתקופה העתיקה ,התיאוריה ההליוצנטרית שנזנחה בימי הביניים. שםינוזה חי במקביל לגלילאו, כך שהתיאוריה על מרכזיות השמש עדיין לא התקבלה בעולם כעובדה מוכחת.
כמות הטעויות הלוגיות היא לא קטנה והיא אינה של שפינוזה אלא של יאלום.
בקיצור ספר מאכזב של אדם שעשה עבודתו למחצה ואולי לרביע. הקישור המלאכותי להתפתחות הנאציזם , מרגיז ואפילו אידיוטי.
אי אפשר ללמוד מהספר על שפינוזה וחבל. כי יש מקום להבין את דבריו. כמו להבין את השפעתו על היהדות למרות החרם.
אולי לספרים כאלו מתכוון חוק הספר שתפקידו למנוע רכישת ספרים בקלות.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על בעיית שפינוזה