ביקורת ספרותית על הרץ במבוך - הרץ במבוך #1 מאת ג'יימס דשנר
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 21 באפריל, 2014
ע"י אנלנה


אוקיי, זאת הביקורת הראשונה שלי. שמעתי את השם של הספר הזה כמה פעמים לפני שקראתי אותו והמליצו לי עליו. אחרי שראיתי שהוא במבצע בצומת ספרים ועומדים לעשות אותו לסרט קולנועי (כן, כיף לראות סרט שמבוסס על ספר שקראת.), הייתי חייבת לקרוא אותו.
הספר הזה בשני מילים- סחף אותי. אני לא זוכרת שהתלהבתי כול כך מספר כלשהו מאז משחקי הרעב(והייתי מבין הראשונים שקראו אותו). קראתי את "הרץ במבוך" במשך לילה שלם מבלי היכולת להפסיק, עד ששמתי לב לשעה המאוחרת/מוקדמת, שהייתה לפנות בוקר.
אזהרה- *ספויילרים*
ההתחלה, כמה שהייתה- "חסרת אירועים", גרמה לי להסתקרן לגבי ההמשך, חבורה של נערים שתקעו אותם במקום לא ידוע שלצאת ממנו לא נשמע בגדר מציאות, בלי זיכרונות, בלי שום שמץ של מושג מי הם, מי שם אותם שם ולמה. אחד הדברים שהכי סקרנו אותי היה שכולם פעלו למען "הסדר", איך שניוט קרא לכך, אף אחד לא פקפק בכך שהם צריכים להמשיך בשגרת חייהם, לנסות לצאת מהמבוך ובינתיים, לחיות חיים יעילים, אחרת הם ימותו, כי לא יהיה להם מה לאכול, כול זה גרם לי לחשוב, שהנערים שהיו שם לא היו טיפשים, הם היו נבונים וניצלו נכון את מצבם.
כולם כבר התרגלו לחיים במבוך, ומאמצים את הסלנג שפיתחו כנראה ראשוני הנכנסים לקרחת, נו, אם יתקעו חבורת בנים בלי בנות ובלי מבוגרים לבד במשך חודשים, ברור שהם הולכים להמציא קללות חדשות כדי להעביר את הזמן, הרי ככה התפתחו שפות בעצם.

כול הרעיון של המבוך הוא גאוני ומקורי, בהתחלה חשבתי שהעולם נהרס או משהו דומה לזה, ולכן שמו שם את הילדים כדי להגן עליהם כך שיתחילו סיווילזציה חדשה, אבל אחר כך תהיתי, מה לגבי המאמללים? זה *לא* נועד להגן עליהם, זה בטוח, ולמה בתוך מבוך? ועוד דבר, למה רק בנים? משהו שנתן לי כיוון מחשבה אחר היה המרגלים האלה שהתרוצצו במקום עם הכיתוב *נתעב*, מה הם מנסים לבדוק? אם הנערים מוכנים למשהו, אבל מה? ללכת לכוכב אחר? להתחיל שם את האנושות מההתחלה? להשתמש בהם למשהו?
האפילוג כמובן הבהיר לי שזה היה כדי להכין את הנערים "להציל" את העולם, או משהו דומה לזה.

עכשיו, תומס, לא יכולתי שלא לאהוב את תומס על ההתחלה, מהשם שלו, להזדהות איתו על אובדן זכרונו, והקושי שלו בהתחלה להשתייך לקורחים. מההתחלה היה אפשר להבין שהוא נורא חכם, הוא הבין הרבה דברים, בזמן מאוד קצר. לאט, בזמן המועט שהיה לו, הוא התחיל להשתלב בחברה, למרות הקונפליקט הפנימי שהיה לו, הוא *רצה* לעזור לקורחים לצאת מהמבוך, וידע בלבו שהוא יכול, אם יתנו לו להיכנס לשם. עם טוב הלב שלו אי אפשר שלא להזדהות, הוא בחר לנסות להציל את חברו מהמאמללים כשגם לו נשקפת סכנה והוא נכנס למבוך אחרי שהדלתות נסגרו רק בגלל שראה שני אנשים בסכנה.
ואחר כך הפכו אותו לרץ, והיה אפשר לדעת כבר אז שתומס הוא זה שיחלץ אותם מהמבוך.

ואז עולמו, עולמנו, העולם של הקורחים התהפך, הנערה שהגיעה לשם- תרזה, פנייה מפתיעה ומדהימה בעלילה אילולא קראתי את התקציר, טוב, השלמתי עם זה, בכול מקרה, זה היה מדהים, למה הופיעה פתאום בת? ובדפוס שונה מהופעת הנערים האחרים בקרחת? ולמה תומס קשור אליה? למה יש להם קשר טלפתי?
אני חושבת שמיד ידעתי שתומס והנערה חשובים, הם עומדים לפתור את המבוך.
טלפתיה. זה לא היה צפוי, האם תומס ותרזה יכלו להשתמש בזה לפני שאיבדו את הזיכרון? או שמי שהכניס אותם לכאן עשה להם את זה? מה שלא יהיה, לפחות אין כאן משולש אהבה, כמו הרבה ספרי נוער, זה מרגיש קצת... מרענן. אבל היי, הכול עוד יכול לקרות.
לסיכום, אני מאוד ממליצה על הספר הזה, וייאמר לזכותו של ג'יימס דשנר, הספר הזה מקורי וראוי להיות אחד מרבי המכר של ניו יורק טיימס.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אנלנה (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה :)
נצחיה (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
ברכות לסקירה הראשונה. נשמע ספר מסקרן.
אנלנה (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
היי, כלומר כשהספר יצא לאור בישראל לראשונה קניתי אותו, ואז כשאהבתי אותו המלצתי לאחרים, וזה כמובן היה לפני שידעתי שעושים עליו סרט. התכוונתי שהתלהבתי מהספר לא בגלל שאנשים קראו אותו אלא כי היה ספר ממש טוב. :) חחחח
מישל (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
איך את יודעת שאת בין הראשונים שקראו את משחקי הרעב?חחח





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ