ביקורת ספרותית על עצירה קצרה בדרך מאושוויץ מאת יורן רוזנברג
ספר מעולה

---

אני לא יודעת מה לכתוב כדי שיריץ את כולכם להשאיל אותו בספריה. אני אנסה כמיטב יכולתי..
זה לא "ספר שואה" היסטורי קלאסי. זה אמנם יגרום לכם לדעת המון על הטכניקות של הנאצים וצורת החשיבה שלהם, אבל זה בעיקר יגרום לכם להבין משהו. אתם תבינו בדיוק מה זה להיות ניצול שואה, איך זה לנסות לשרוד כשאסור לך להסתכל לאחור, איך זה להיות אותו האדם שחי במקרה, שכל העולם שלו רוסק, ביחד עם העתיד והביטחון העצמי, ביחד עם האמון באנשים והכי גרוע, האמון בעצמך. זהו ספר מרתק, אחד הטובים שקראתי כספר, וכנראה שזה לא רק אני, כי הספר הוא רב מכר בכל העולם ולמרות שיורן רוזנברג הוא יהודי שבמקרה נהיה שבדי ולא ישראלי או אמריקאי, והוא בעצמו סופר ועיתונאי רוב חייו, ואחד הספרים שלו נקרא "הארץ המובטחת" והוא כולו על ישראל, זה הספר היחיד שתורגם לעברית. וקיבלנו אוצר. גם במקרה. כי רובנו לא מעוניינים בשואה האמיתית אלא בייצוג הפוליטי של השואה (ואל תגידו לי שלא, על זה מדינת ישראל מבוססת ומתבססת). אבל כאן יש לנו נתח נדיר, כתוב היטב, אישי, שיגרום לנו להסתכל על הדברים אחרת ובצורה הרבה יותר מבינה, לדבר שבעצם אי אפשר להבין.
בכל מה שקשור אלי, מה שאני בעיקר אזכור מחוויית הקריאה עצמה, הוא שאת כל 340 העמודים קראתי עם מבעד לרטיבות שאני אפילו לא יודעת אם אלו דמעות. יש דברים שהם מזעזעים מידי ולא ברור אם דמעות זה מה שנחוץ כדי להתמודד.
אני מאוד מקווה שביקורות נוספות יבואו בעקבותיי. אכנס ואבדוק מידי פעם בתקווה גדולה.

» ביקורות נוספות של שירה36
» ביקורות נוספות על עצירה קצרה בדרך מאושוויץ