Doña Perfecta- Benito Pérez Galdós

עדיין במילואים... 74 יום עם כמה יציאות קצרות. יצא שאת הזמן שבין משימה למשימה אני מקדיש לרוב לקריאה וההספק שלי עצום.
לא הכרתי את בניטו פרס גלאדוס. מסתבר שהוא נחשב לגדול סופרי ספרד במאה ה-19 ונמנה רק שני לסרוונטס בין סופרי ספרד בכלל.
הספר מתאר מאבק בין צעיר ליברלי ובין אנשיה של עיירה דתית ושמרנית. הזכיר לי מאוד את הקונפליקט איתו מתמודדת מדינת ישראל.
המתח שבין הדמויות והדיאלוגים השנונים והנהדרים מתפתחים עד לנקודת רתיחה וקתרזיס.
בהחלט אחד הספרים שהכי נהנתי מהם לאורך התקופה.

פניה העצובות משהו של האישה שניבטו מהעטיפה לכדו את עיני,ואף תוכן הספר נראה מסקרן ומעניין.

העלילה על פניה רומנטית ומבטיחה:סאגה משפחתית שבה אח ואחות הקשורים זה לזה בעבותות התחייבויות משפחתיות, האח עו"ד עשיר בנכסים,בידע כלכלי ובכבוד רב המתגורר במדריד,נזעק להציל את אחותו האהובה תושבת עיירה פרובינציאלית נידחת מאוד ,מחורבן כלכלי שהותיר אחריו בעלה המנוח. כה רבה האהבה וההערכה בין השניים עד כי לימים רחש-ליבם להשיא זו לזה את ילדיהם. ואכן בנו של האח מהנדס צעיר ומבריק בן מדריד,בעל דעות ליברליות כמי שנפתח והתהלך בעולם הגדול דאז, מרחיק עד לבית דודתו לפגוש את בתה כדי לנסות ולבדוק אם רחשי לב הוריהם יכולים להתממש.אבל מי שחושב שסיפור האהבה הזה הינו העיקר בספר -טועה .

העיקר הוא הפערים התרבותיים, המחשבתיים, הדתיים,החברתיים שמתגלים ,מתרחשים מעל פני השטח ומתחתיו מרגע בואו של הצעיר בן העיר הגדולה לעיירה הפרובינציאלית.

אנשי העיירה מתגלים כקרתניים להחריד,רכלניים,בעלי אמונות תפלות,פאנטיים לדת,ובראשם דודתו המכובדה דוניה פרקפטה והכומר דון אינוסנסיו.האחרונים מגלים לתדהמתם כי האחיין שהגיע מהעיר גדולה הנו כופר, מתנשא ועוין לכל ערך מקודש. כיוון והאיש הצעיר הינו בעליו החוקיים של חלק גדול מאדמות הכפר והנחלאות שעליהם מופקדת הדודה ושאותם חומד הכומר,במהרה הוא הופך יעד לתביעות דיבות רבות ולהתנכלויות זדון העומדות בסתירה לחביבות הרבה שמפגינים כלפיו דודתו המכובדה והכומר המעורב עמוקות בענייני המשפחה, וכבר אין מדובר בהבדלי השקפות בלבד אלא בקרע עמוק שהולך וגובר שתוצאותיו חורבן ומוות .


יש בעלילה את כל מה שצריך להיות בה כדי להפכה ליצירה ספרותית משובחת: עלילה רומנטית במסווה ביקורת חברתית ,מעמדתית,לאומית של ספרד במחצית המאה ה-19,יש האומרים כי הספר שנכתב ב-1876 חזה כ-60 שנה לפני- את התפרצותה של מלחמת האזרחים בה,יותר מכך קראתי אודות הסופר כמי שרואים בו ממשיכו הספרדי של סרוואנטס.

אז מה קרה לי במהלך הקריאה? למרות כל המרכיבים "הנכונים" של העלילה -חסרה בכתיבה ניצוץ שאר- רוח של גאונות והומור,אפילו ביקורתו של הסופר אודות החברה הספרדית נכתבת באופן "יבש" ,חסרת רוח לחימה,הומור ומושחזות .איפה דון -קישוט כאשר צריכים אותו להלחם ? היכן סנצ'ו -פנצ'ו כאשר צריך לתבל צחוק,הומור וסרקאזם? - אני לא מצאתי שום דבר מהם.לא שאני מראש חיפשתי או רציתי לערוך השוואה בין שתי היצירות שלא ידעתי על כך ,אבל מי מֶאֵלוּ- מומחי הספרות המקצועניים שהתיימרו להכתיר את הסופר והיצירה הזאת כממשיכיי סרוואנטס,הובילו אותי לחפש בהרגשה ובתובנת הקריאה שלי ולו במקצת את אותה הרוח בספר הזה-ולא מצאתיה.

מה באשר לקרוא וליהנות מהספר ללא ההשוואה מול סרוואנטס הענקי?- הרי לא נעשה עוול לסופר?!, תשובתי -הספר לא נכנס לתודעתי הספרותית כ "ספר שיהדהד בראשי לימים רבים ".את הנימוקים כבר הזכרתי לעיל.

התרגום של היצירה הינה של משה רון אשר הוסיף גם הערות מחכימות ועוזרות לטקסט.

ומה הייתה "תגובתו" של סרוואנטס שכל העת "הציץ" מעבר לכתפי?- הוא "נאנח". איני יודעת אם מצער שעדיין לא קם לו יורש ספרדי או מהקלות הבלתי נסבלת של אנשי ספרות הממהרים להכתיר את מה שאין להכתיר.

הספר מתאר את העצמה הרבה שהפעילה הכנסייה במאה ה-19 בספרד. הספר מציג בהרחבה את הפערים שבין ההשקפות המסורתיות הפרובנציאליות לבין ההשקפות הליברליות שבבירה מדריד. בפרובינציה- (עמוד 240) "רווחים הרעיונות המיושנים ביותר בכל הנוגע לחברה,לדת, למדינה, לרכוש. הקנאות הדתית, הדוחפת אותם להשתמש בכוח נגד הממשלה כדי להגן על דת שאיש לא תקף אותה ושהם עצמם אף אינם מחזיקים בה באמת, מעוררת בנפשם יצרים פאודליים, והיות שבינם לבין עצמם הם רגילים לפתור בעיות בכוח הזרוע, בדם ובאש,ולשחוט כל ולשחוט כל אדם שאין דעתו כדעתם, הרי הם סבורים שאיש בעולם אינו משתמש בשיטות אחרות".נשמע מוכר? מזכיר דבר מה?

תמיד כשאני צריכה להיכנס לחדר עם אנשים, באיחור, יש בי חשש שכולם כבר הספיקו להתחבר, לרקום קשרים וליצור חברויות. גם אם האנשים שבחדר הכירו חצי שעה לפני שהגעתי, ברגע שאכנס אהיה האאוטסיידרית- התפקיד שנדרש בכל חברה כדי לאחד קבוצה שנוצרה בה.
הסיפור מתרחש בעיירת אורבחוסה הנשלטת על ידי דוניה פרפקטה והכומר אינוסנסיו, עיירה מאוחדת ומגובשת בעלת סדרים ומעמדות ברורים. פפה ריי מגיע לעיירה ולא מצליח להשתלב בשום אופן- כל דבר שהוא אומר מתקבל בעיקום אף. הדעות שלו שונות משלהם, הריטואלים שלו נראים להם מזלזלים והם מנסים בכל כוחם להעיף אותו מהעיירה. אהבתי בסיפור את דרכי ההצגה של הצביעות שקיימת בדמויות בעיירה. לדוגמא- הכומר אינוסנסיו - אינוסנסיו= תמים, תכונת אופי שרחוקה שנות אור מהכומר התככן.
הספר כתוב בצורה קומית ומשעשעת מאוד, אך הוא גם עצוב ואינטיליגנטי. כל מה שאני מחפשת בספר ! ממליצה מאוד.

ספר קצר ומקסים, בתרגום מעולה של משה רון. אכן, סופר קלאסי ואידיאליסט המשקף את הרוח הביקורתית של תקופת ההתעוררות הפוליטית באירופה טרום מלחמות העולם. גלדוס מעביר לקורא בצורה נפלאה את קשייה של חברה מסורתית להתנתק מדעות קדומות תוך שמירה קנאית על מסורות עתיקות ריקות מתוכן, בשל חששם של בעלי הדעה בכפר לאבד את השליטה המוחלטת הקיימת להם על התושבים הפשוטים. דוניה פרפקטה, הדמות המכובדת ביותר בכפרה, ידועה ככליל השלמות (באופן התואם את שמה), והכומר דון אינוסנסיו המנהל את הכפר לצדה של פרפקטה ידוע בכפרו כצדיק באדם. השניים הינם מושא להערצה ונשגבות בכפרם עד לנכונות של רבים מתושבי הכפר למסור את נפשם להגנתם של אלו. פפה ריי, מהנדס צעיר בעל השכלה רחבה והשקפת עולם ליברלית, אחיינה של פרפקטה, מגיע ממדריד לכפר של קרובות משפחתו, בו הוא רואה חור נידח ועלוב, כדי להכיר את בת דודתו רוסריו אותה לא פגש מעולם, לבקשת אביו שהתכתב עם אחותו על שידוך בין השניים, ובצעד שהחל כהלצה נקשר לבו של ריי באהבה עזה אל הבת דודה העדינה. כל זאת בעוד שדוניה פרפקטה, אשר כלפי חוץ שותפה ליוזמת השידוך ומעודדת היכרות בין השניים, בפועל מעוניינת לחבל בשידוך בכל דרך, בשל תוכניות אחרות לגבי שידוכה של בתה. ספר מותח שנקרא בשקיקה. מומלץ!

רומן היסטורי, קלאסי , שנכתב בספרד בשנת 1876, על ידי הסופר החשוב, בניטו פרס גלדוס, סיפור שהוא תענוג לקרוא ,מלווה בשנינות , המעלה מידי פעם חיוך וצחוק תוך כדי הקריאה.
שם הספר הוא על שמה של גברת מכובדת בעיירה(אין שם של העיירה כזו באמת) ,דוניה פרפקטה היא "מושלמת", דתית ושמרנית, אך למעשה , היא אינה כזו .התקופה ההיסטורית המתוארת היא של המאה ה-19 הסוערות בספרד.

לב הסיפור הוא על דון חוסה דה ריי, שהסופר נוטה להיות לצידו לאורך הסיפור, שרוצה להתחתן עם רוסאריו (בתה של דוניה פרפקטה), אך דוניה פרפקטה מתנגדת לכך(היא אחות אביו) , אך את התנגדותה היא עוטפת בשלל נימוקים והתנהגויות מוזרות ושקריות. בערך באמצע הסיפור הקורא מקבל הבנה נוספת מהעלילה שניתפסת כקומית.
הסופר מנסה לגעת בנקודה ההתחלתית והעיקרית , החולשה האנושית , ממנה מתחילות כל האירועים ההיסטוריים ,האישיים וכל הסבל האנושי של האדם לטוב ובעיקר לרע. הוא אכן מצביע על נקודה זו וגם נותן לה את השם.
כמו שהסופר גלדוס כתב : אין לכם דבר מבדר יותר מן ההתחקות על מקורם של מאורעות מעניינים אשר מדהימים או טורדים את מנוחתנו, ואין דבר מספק יותר מן ההצלחה בכך, כשאנו רואים תשוקות עזות במאבק סמוי או גלוי, ובכוח הדחף הטבעי להסיק מסקנות בדרך האינדוקציה הנלווה תמיד להתבוננות האנושית עולה בידנו לגלות את פי המבוע שממנו נובעים מימיו הסוערים של אותו נהר , אנו חווים עונג הדומה לזה שחווים גאוגרפים ומגלי ארצות." עמ'215.
בסיפור באים לידי ביטוי המתחים בין הדת, הכנסייה והלא מאמינים, בין אנשי עיר הבירה לאנשי הכפר והעיירות . בין המשכילים והאנשים הפשוטים. על כל אלה הסופר מחווה דעתו האירונית , בשפה זורמת וביקורתית.
הספר קליל ונעים לקריאה, העלה מידי פעם חיוך על השפתיים. מומלץ מאד לקריאה, ספר אוניברסלי.
אני לא מבינה איך לא המחיזו עד היום הספר לתיאטרון, זה ממש מתבקש.

סיפור המחדד את פער התפיסות החברתיות והתרבותיות בספרד של המאה ה-19. בחור צעיר, משכיל, חד לשון וליברל, יוצא לעיירה נידחת בכדי לקבל ירושה שניתנה לו, ו"על הדרך" לכבוש את לב דודניתו הענוגה. לא רק שהדברים לא מצליחים, הם אף מסתבכים באופן בלתי נתפס- מעניין, אך לא יותר מכך.