ביקורת ספרותית על סהר אביב מאת בט באו לורד
ספר מעולה

---

אי שם, בבית לא קטן אחד, גדלה ילדה. כשמלאו לילדה שבע שנים תפסו בה האנשים שבטחה בהם ואחזו בכפות רגליה הקטנות. הם כופפו את אצבעות רגליה עד שנשברו, ואז קשרו אותן במצבן המעוות. הילדה בכתה וצרחה אל אמה אך דבר לא עזר. כי היא, למעשה, היתה זו אשר פקחה על התהליך כולו.

לא מדובר כאן בעוד מקרה ללשכת הרווחה, אלא בתהליך שעברה כמעט כל נערה בסין במשך מאות ואולי אף אלפי שנים.

רגליהן הכרוכות של נשות סין כונו חבצלות הזהב והן סמלו יופי כמעט שמימי בסין העתיקה, ופיגור וחוסר קדמה בסין החדשה. נוכחותן נשזרת כחוט עדין וחמקמק ברומן כולו, והיחס אליהן משמש מראה להלך הרוח בסין המתפתחת, המשוסעת והמשתנה.

בראשיתו של הספר סהר אביב היא ילד צעירה, וחבצלות הזהב שלה עדיין מכאיבות לה מפעם לפעם. רק שנתיים קודם לכן שברו וכרכו את רגליה ולמחאותיה השיבו ש:"אחרת מי יתחתן איתך?" (מסתבר שגם בסין יש דודות פולניות...). ואכן, בסין של סוף המאה התשע עשרה נערה בעלת רגליים גדולות היא עדיין מחזה נדיר, ואין סיכוי שימצא חתן לכזו בריה משונה.

אולם גם סין השמרנית משתנה אט אט. דודה של סהר אביב חוזר מלימודיו באמריקה ותופס את מקומו כאב המשפחה. הוא מלמד את סהר אביב קריאה ושפות, אחר כך גם משדך אותה לידידו המתקדם. ואחרי שסהר אביב מתאלמנת היא כבר אינה מוכנה, מתוך נאמנות להשקפתו של בעלה האהוב, לקשור את רגליה של ביתם.

בילדותה מהוות רגליה הגדולות של הבת, ברקת פז, מקור ללעג והשמצות, אך יחד עם היפתחותה של סין למערב הולכים ומתרופפים המנהגים הישנים ורגלים גדולות כבר אינן מחזה נדיר כל כך.
שיאו של השינוי הוא בהצהרתם של צעירי סין כי לא יישאו אישה שרגליה כרוכות.

והארץ הגדולה טרם מוצאת שלווה. שינויים מוסיפים ובאים, והיא יודעת תהפוכות ומלחמות לרוב. ברקת פז שבנעוריה מצאה את יעודה במיסיון, מצטרפת כסטודנטית לתנועה הקומוניסטית ומקדישה לה את כל כולה. היא מתעלמת ממחויבויותיה למשפחה ומותירה את בנה תחת השגחתה של אמה תוך התעלמות מצערה ומחבצלות הזהב הכואבות שלה.

המהפכה הקומוניסטית גוברת על סין, וברקת פז תופסת עמדת מפתח בהנהגה החדשה. אך גם כשנראה לסהר אביב שדבר כבר לא יטריד אותה מלבד צחוקם של ילדי הרחוב לכפות רגליה הזעירות והמשונות, הגורל שוב מוכיח לה את הפכפכותו והמפלגה מסבה לבת, הפעילה הנאמנה, אכזבה אכזרית.


הספר 'סהר אביב' הוא, כפי שנכתב בכריכתו האחורית, רומן נדיר ביופיו. הוא מספר בשפה עשירה אך עדינה את סיפור חייה של סהר אביב, אישה סינית אמיצה בתקופה רבת תהפוכות, הנקרעת בין המסורת לקדמה, בין המשפחה לעולם שבחוץ ובין האהבה לחובה.
הרומן מספר גם את סיפורה של סין אשר הייתה במשך אלפי שנים ה'ממלכה המרכזית' -אי של תרבות וחכמה ומקבלת מעמד של מדינה נחשלת ועניה, תלויה בחסדי המערב. ואת סיפורם של תושביה, המנסים לשרוד בתקופות הרעב, המרדים והמלחמות אשר עוברות על ארצם האהובה.

משום מה נראה לי שהספר קצת נשכח בשנים האחרונות,- עד שאימא שלי נזכרה בו והמליצה לי עליו (הוא היה ידוע מאוד בשעתו) לא שמעתי את שמו, ויש עליו רק ביקורת אחת קצרה באתר. חבל, כי הוא ספר מרתק ומהנה, שיכול לקלוע לטעמם של רבים.
מומלץ מאוד!

» ביקורות נוספות של shishu
» ביקורות נוספות על סהר אביב