“אינני יודעת מתי ומאין מצא הספר את דרכו אל הבית שלנו, אולם הוא שכב על מדף הספרים שלנו שנים ארוכות, מאז הייתי קטנה ממש.
עבור ילדה קטנה, לא נראתה הכריכה מזמינה במיוחד, הנושא לא מספיק מרגש, ופרק הפתיחה איטי למדי. וכך הנחתי לו להעלות אבק זמן רב, וחבל. כי כשאזרתי סוף-סוף מספיק סבלנות וקראתי לראשונה את הספר,- נשבתי בקסמיו.
"ידידתי פליקה" הוא סיפור על אהבתו של ילד לסוסה, על אילוף, על קבלה של ילד כפי שהו”