אינני יודעת מתי ומאין מצא הספר את דרכו אל הבית שלנו, אולם הוא שכב על מדף הספרים שלנו שנים ארוכות, מאז הייתי קטנה ממש.
עבור ילדה קטנה, לא נראתה הכריכה מזמינה במיוחד, הנושא לא מספיק מרגש, ופרק הפתיחה איטי למדי. וכך הנחתי לו להעלות אבק זמן רב, וחבל. כי כשאזרתי סוף-סוף מספיק סבלנות וקראתי לראשונה את הספר,- נשבתי בקסמיו.
"ידידתי פליקה" הוא סיפור על אהבתו של ילד לסוסה, על אילוף, על קבלה של ילד כפי שהו

הנער מלטף את חוטמה של סוסתו השוקטת על מקומה. עיניה סוקרות את מעשיו. עיני אש שלהבתן היוקדת דעכה. ליבו רוחש כלפיה אהבה עזה שלב צעיר לא ידע לחוות מעולם. הוא מרגיש שהסוסה היא בבת עינו וכל רצונו לסוכך עליה בכפותיו הקטנות, שלא יאונה לה כל רע. כל גופו מצטמרר עקב המגע וליבו עולה על גדותיו. מימי רגשותיו מפלסים להם דרך בינות למבוכים קטנים , מבוכי חוסר ההבנה הניצבים סביב-סביב כגדרות תיל דוקרניים.
מבטים חו