הטייקון הלוחשאיתן בלומנטל1ספר מצויין שהמבוגרים ביננו יכולים לזהות במי מדובר. קשה שלא לערוך השוואה בינו ובין אלה שימים אלה עסוקים במסע יחצני חסר פשרות לקבל הכרה ואהדה מהציבור הרחב על פועלם זאת בשעה שכל עיסוקם הוא בבעילת הארץ,עישוקה וניצולה עד תום כשהם אינם פוסחים על אזרחיה. הטייקון הלוחש עד מותו היה נחבא אל הכלים ועשה רבות למען המדינה ואת הונו עשה בניכר תוך כדי כך שתרם רבות למדינה. לא נראה לי שהיה זקוק ליחצן כרני רהב.בימים אלה הלך לעולמו טייקון שהיה ההיפך הגמור מהטייקון בו נרמז בספר זה וספק אם הניסיונות להנציחו באור חיובי בדעת הקהל יצליחו. עלי לבטח זה לא יעבוד.
לעזובטאהר בן ג'לון3עוצמתו של גאון ספרות כפי שבאה לידי ביטוי בתאור עולמם ודרכם של הבוחרים בהגירה כדי לנסות להגשים חלומות, ההתפקחות הכואבת, ההשלמה והמעבר להישרדות.
שאלה של זהותאבנר עובד0רק מילים טובות אומר על ספר ביכורים זה של הסופר א עובד. ההתמודדות עם נושא טעון צלחה למרות כשלים סיפרותיים קלים אותם ניתן ליחס לכך שמדובר בספר ראשון ואשר אינן גורעים מחווית הקריאה . כל הכבוד
הבריחה מגרסיףנחמיאס ג'והבריחה מגרסיףנחמיאס ג'ו2רבות דובר על כך שעליית מרוקו לא ליקקה דבש כבר מתחילת דרכה בקשריה עם השליחים שתפקידם היה לטפל בעלייתם ארצה. הסופר מתאר בשפה פשוטה ומחוספסת את סיפורו האישי ועומד בו בהצלחה כשבסופו של דבר מוכיח שהוא לפחות לא סיים כפראייר. אכן הכותב חידש לי דברים שלמיטב ידיעתי לא היה ידועים לא רק לישראלים ממוצא שונה אלא גם לרבים מהעולים או שלחילופין טמנו ראשם בחול מחוסר אונים או תמימות. לדעתי אם היו מאמצים בתחילת דרכם חלק מדרכי התנהלותו וחשיבתו של הסופר תוצאות הקליטה של אנשי עליה זו היו מסתיימים בצורה שונה.
על גגות טהרןמהבוד סראג'י4קשה שלא להשוות לרודף העפיפונים אלא שכאן מדובר בחברות אמת וחיים ללא בגידה. מבט מזווית ראיה של מהגר איראני המתאר חיים ופולקלור במולדת רחוקה על השלילי והחיובי בה . בין השורות משלב הסופר הגיגים ממשנתו הפוליטית עם נזיפות קלות ורמזים מעניינים ואמיתים על המערב מתקופת השאח ועד היום.
אורגת השטיחים מאיספהןשמואל פרץ2מצא חן בעיני הדו שיח בין הבכירים במשטר האיראני הקשור לישראל. הסופר שתל בצורה מתוחכמת את השקפת עולמו האישית אשר איתה גם אנוכי מדזהה.
זה הדבריםסמי ברדוגו0לא התחברתי ובאמת עשיתי כל מאמץ שלא לינטוש אולם משהו בהתברברות הכריע אותי למרות הסקרנות והרצון להמשיך.אודה שהחלטתי לקרוא את הספר עקב דימיון בנושאו לספר נפלא אחר שקראתי מפרי עטה של הסופרת שוש רואימי "אישה גאה מהאטלס" שהותיר בי חותם עמוק אך כאמור זה לא היה זה וחבל.
הקמעגבי תמן5ישנם ספרים אשר ניתקלים בהם באופן בלתי צפוי ולעיתים נוצר הרושם שאין מדובר ביד המקרה. התמזל מזלי וקראתי ספר השייך לקטגוריה זו ולא הצטערתי.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון4בכנות? קראתי אותו בהרבה ציפייה, ובעיקר התאכזבתי. הפרוזה יפה בסך הכול, אבל לא עוצרת נשימה. המסתורין ממש סתמי. חידה לשם החידה, בלי טיפה של קתרזיס בגילוי הסופי. הייתי נותן לו שלושה כוכבים לולא האכזבה מכל ההייפ סביב הספר. בינוני ומטה. יכול להעביר שבת או שתיים, אבל לא הייתי ממליץ לבזבז עליו את הזמן כשיש ספרים טובים בהרבה שם בחוץ.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון34הוא מותח אבל לא נמתח. הוא מרגש אבל לא אמוציונלי. הוא מאתגר שכלית אבל לא סובל מפיגור. הוא מהלך קסם אבל לא מכשף. הוא מלכותי אבל לא מלאכותי. הוא פנטסטי אבל לא פנטזיונרי. הוא הספר הראשון שקראתי בפעם השנייה.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון1כמה חיכיתי לקרוא את הספר הזה, כמה הייפ סביב האיכות שלו. כמה חיכיתי, ככה התבאסתי.. אפילו הכתיבה לא סחפה אותי. שלא לדבר על העלילה המשמימה. נטשתי אחרי כמה עשרות עמודים פשוט מחוסר עניין...
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון30אני תמיד קוראת ספרים שאחי הגדול ממליץ לי עליהם. כשהייתי קטנה יותר הייתי מקשיבה לשיחות שלו עם חברים על ספרים ואז הייתי רצה לספרייה לקחת את הספרים שהם דיברו עליהם. חלקם היו ספרי "בנים", לחלקם לא התחברתי (מצטערת עומרי, היה לך טעם לא משהו עד גיל 14 בערך) וחלקם היו ספרים שלא כל כך מתאימים לילדה שקטנה מהמדברים על הספרים כמעט ב-4 שנים. את הספר הזה קראתי אחרי שהטעם של אח שלי כבר השתפר, ולכן כבר הרגשתי בטוחה לקרוא אותו וגם לא מאוימת מויכוחי-אמצע-הלילה-בטלפון ("עומרי מה זה הסוף הזה מה זה הסוף הזה מה זה הסוף הזה?!" אני. "ללי אמרתי לך 1000 פעם לא לקרוא את כל הספרים שאני מדבר עליהם עם חברים בלי לשאול אותי קודם" עומרי). אז אפשר להגיד שהספר הזה הוא מחלוצי הספרים שגרמו למהפכה במסורת ולשיחות-ספרים-ארוכות מהכיוון החיובי יותר של הסקאלה **** אז כן. הספר. אל תתנו לשם הקלישאתי להטעות אתכם. מדובר כאן בספר טוב, באמת ספר טוב. למרות שלא רציתי לקרוא בהתחלה, חלקית בגלל השם שלו וגם מסיבה פשוטה שמפורטת כמה שורות הלאה מכאן, ההפסקות הארוכות בעבודה לצד העניין העצום שלי בספרים הכניעו אותי הסחיפה, האקשן (קצת אובר-מלדורמטיות לעיתים לטעמי), יש בזה משהו כל כך מדויק. נקי, אבל לא מדי. את הספר קראתי בספרדית, שהיא שפת האם שלי, והתענוג של קריאת ספרים בשפת המקור היה גדול ומחמם. יש לי יחסי אהבה-שנאה עם ספרי "כולנו אוהבים". כשאני קוראת ספר שהוא פשוט ספר טוב, והוא גם מפורסם, אני יכולה להתחרפן מביקורות ומאמירות אקראיות שמורידות את ערכו בעיני טעמי הרכושני. לכן פחדתי קצת לקרוא את הספר, שיש עליו הסכמה גורפת כל כך, כי לא רציתי להיות אחת ממורידי-ערך-הספרים-הסדרתיים-ללא-תשומת-לב. אוהבי ספרים - היזהרו מאוהבי ספרים! הכתיבה מרתקת. לא גאונית, לא מפילה. לא גורמת להתקפי צחוק מהסוג שמסכן אותי לצד עמיתיי לעולם הנתונים בעמדות סמכות (מורים, מנהלי משמרות בעבודה) ולא להשתנקויות בכי חסרות מעצורים (כנ"ל ערך קודם) אבל היא בהחלט כתיבה יפה. ספר קסום. **** תודה, אח גדול.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון26ספר על אהבת ספרים כתיבתם וקריאתם. ערבוב של מציאות ודמיון מרתקים. הרוע מוביל כל הספור אבל סוף הטוב לנצח. סאפון כותב בתצורת שיקופים: כמעט לכל דמות מהעבר יש דמות תואמת עכשווית. שממשיכה ומנציחה את דרכה. הרעיון מעניין:הטובים-"נגמרים" מהר אבל יש להם המשך... הרעים- מאריכים יותר מהטובים ,אבל אין להם המשך... ספר זה עולה בהרבה על "משחקו של המלאך" שגם הוא עצמו מעין "שיקוף" פחות מוצלח של "צלה של הרוח". אהבת ברצלונה (ודמויותיה) על הרוע והטוב שבה ,מבצבצת מבין דפי הספר. מומלץ לכל אחד, ובמיוחד למי שביקר בעיר ומכיר את אתריה המפורסמים. אהבתי את "אמרות הכנף" של הסופר,את המתח,את העלילה ובמיוחד את התיאורים ה"עשירים" של מזג האוויר מבחוץ ושל רגשות הגיבורים מבפנים. סאפון הוא וירטואוז מתוחכם הכותב בפשטות קולחת רוויה הפתעות. שווה להשקיע ולקרוא.
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון0ספר רומנטי ומותח. מגלים לאט את הסיפור תוך כדי שיטוט בעבר ובהיסטוריה של ברצלונה
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון0אחד הספרים שהצליחו להכניס אותי הכי עמוק לתוך העלילה במשך כמה ימים פשוט לא חייתי בעולם הזה
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון0ספר מסתורין נטול פאנץ' ועדיין מקבל 5 כוכבים כי כתוב מדהים. ספרות יפה עם הומור משובח תמיד קנו אותי
צלה של הרוחקרלוס רואיס סאפון5ספר מצוין על נער בוגר מכפי גילו שאביו לוקח אותו לבית קברות לספרים נשכחים. הוא מוצא ספר אחד שגורם לו לחקור את חייו של הסופר, חוליאן קאראך, שמסתבר שספריו נשרפים בזה אחר זה. בדרכו פןגש עשרות דמויות שמנסות לעזור או לסכל את תכניותיו. בדרך הוא גם מתאהב בשתי נשים בפרקי זמן שונים. ספר מומלץ!