ספר מצויין שהמבוגרים ביננו יכולים לזהות במי מדובר. קשה שלא לערוך השוואה בינו ובין אלה שימים אלה עסוקים במסע יחצני חסר פשרות לקבל הכרה ואהדה מהציבור הרחב על פועלם זאת בשעה שכל עיסוקם הוא בבעילת הארץ,עישוקה וניצולה עד תום כשהם אינם פוסחים על אזרחיה. הטייקון הלוחש עד מותו היה נחבא אל הכלים ועשה רבות למען המדינה ואת הונו עשה בניכר תוך כדי כך שתרם רבות למדינה. לא נראה לי שהיה זקוק ליחצן כרני רהב.בימים אלה הלך לעולמו טייקון שהיה ההיפך הגמור מהטייקון בו נרמז בספר זה וספק אם הניסיונות להנציחו באור חיובי בדעת הקהל יצליחו. עלי לבטח זה לא יעבוד.

ישנם ספרים בני 200 עמודים שקוראים בחודש וישנם בני 400 שקוראים ביום

עוצמתו של גאון ספרות כפי שבאה לידי ביטוי בתאור עולמם ודרכם של הבוחרים בהגירה כדי לנסות להגשים חלומות, ההתפקחות הכואבת, ההשלמה והמעבר להישרדות.

רבות דובר על כך שעליית מרוקו לא ליקקה דבש כבר מתחילת דרכה בקשריה עם השליחים שתפקידם היה לטפל בעלייתם ארצה. הסופר מתאר בשפה פשוטה ומחוספסת את סיפורו האישי ועומד בו בהצלחה כשבסופו של דבר מוכיח שהוא לפחות לא סיים כפראייר. אכן הכותב חידש לי דברים שלמיטב ידיעתי לא היה ידועים לא רק לישראלים ממוצא שונה אלא גם לרבים מהעולים או שלחילופין טמנו ראשם בחול מחוסר אונים או תמימות. לדעתי אם היו מאמצים בתחילת דרכם חלק מדרכי התנהלותו וחשיבתו של הסופר תוצאות הקליטה של אנשי עליה זו היו מסתיימים בצורה שונה.

קשה שלא להשוות לרודף העפיפונים אלא שכאן מדובר בחברות אמת וחיים ללא בגידה. מבט מזווית ראיה של מהגר איראני המתאר חיים ופולקלור במולדת רחוקה על השלילי והחיובי בה . בין השורות משלב הסופר הגיגים ממשנתו הפוליטית עם נזיפות קלות ורמזים מעניינים ואמיתים על המערב מתקופת השאח ועד היום.

מצא חן בעיני הדו שיח בין הבכירים במשטר האיראני הקשור לישראל. הסופר שתל בצורה מתוחכמת את השקפת עולמו האישית אשר איתה גם אנוכי מדזהה.

לא התחברתי ובאמת עשיתי כל מאמץ שלא לינטוש אולם משהו בהתברברות הכריע אותי למרות הסקרנות והרצון להמשיך.אודה שהחלטתי לקרוא את הספר עקב דימיון בנושאו לספר נפלא אחר שקראתי מפרי עטה של הסופרת שוש רואימי "אישה גאה מהאטלס" שהותיר בי חותם עמוק אך כאמור זה לא היה זה וחבל.

ישנם ספרים אשר ניתקלים בהם באופן בלתי צפוי ולעיתים נוצר הרושם שאין מדובר ביד המקרה. התמזל מזלי וקראתי ספר השייך לקטגוריה זו ולא הצטערתי.

בצעירותי נתקלתי בתקליטי ילדים של הזמרת רות אבישי. את השוק קיבלתי לפני מספר חודשים כאשר התברר לי שספר בשם מידת סדום נכתב על ידי רות טובי אבישי, כן כן אותה זמרת המופיעה על התקליטים. קשה היה לי לקשר בין הזמרת לספר וכאחד שהכיר את שירי המשורר קיפניס עמלתי קשות כדי להשיג את עותק הספר בהוצאת אופיר ולשמחתי ספרית רעננה הזמינה עותק שנמסר לי מיד עם הגעתו. הטילטול שחוויתי במהלך קריאת הספר ובסיומו לא ישכח ממני. אציין שמאחר ותמיד הייתי ער לאפשרות עד כמה מעוות ושטני ולאיזה שפל יכול לרדת בן אנוש אולם במקרה של טובי שאת שמו הפרטי איני מסוגל לבטא נדמה שנשבר שפל שקשה לי לזכור מי יכול היה להשתוות אליו הן בעבר והן בהווה ואני בספק אם יצליח משהו אפילו בעתיד.כל שנותר לי לעשות זה להתפלל שבשארית חייה תזכה לכל הטוב שבעולם כי זה לא רק זכות אלא חובה.