ביקורת ספרותית על אנשים בדרכי מאת יצחק בשביס-זינגר
ספר טוב

---

בשביס זינגר כותב על אנשים אותם פגש במהלך חייו בעיקר בתקופת נעוריו . אתם זוכרים את רוב האנשים שנתקלתם בהם בילדותכם? אנשים שבאו לבקר את ההורים? אנשים שביקשו ממכם טובה ? אנשים שנכנסו ויצאו מחייכם תוך זמן קצר ולא חתמו קבע ?כמה מהם השאירו את רישומם בהיסטוריה האישית שלכם?
עצרתי לספור, נזכרתי בדמויות שונות רובן מיותרות וסתם תופסות לי מקום בבוידעם התודעתי , 2 זכרתי בבירור כי הם נהרגו אחד בלבנון , אחד בתאונת דרכים . עכשיו אני מסתכלת על כל מצעד האנשים שבשביס מזכיר, רובם פגש במהלך מסעותיו בניסיון להתפרנס ולמצוא את עצמו, כמה מפתיע בתקופה ההיא שנסעת לטיול אחרי הצבא בפועל ברחת מהצבא והגעת במקרה הטוב עד וורשה וחזרה לבילגוריי או עיירה שכוחת אל אחרת .
כל אותם אנשים משרים אווירה כבדה ומעיקה של פשטות. אנשים בלי עתיד מרגש, בלי השכלה גם אם היו עילוי כמו אביו , אנשים שמאוהבים באומללות כפי שבשביס מסביר זאת . אולי בעצם הם בעצם חסרי ממשות חוץ מההתקלות חד פעמית עם נער אחד שגדל להיות סופר אדיר.
הנשים שלו ,הן לא אותן נשים שהורגלתי אליהן בספריו האחרים, הן אוסף של יידענס כבויות מנסות להציל את חייהן מבעלים הגוזרים עליהן חיים של אכילת עוף מידי יום. מי שמאתגרת קצת את הקהילה ומבקשת לה השם ישמור בעל חדש ,מתוארת "כמכשפה עקשנית רעה" עם זקן .
מסע נעוריו של בשביס מעציב, רצוף אכזבות ותקוות רזות , נסמך על קהילה שנודף ממנה ריח שבתאות והוא נושא איתו בעיקר את התובנה כי:" לאיש אין חפץ בסחורתי" ולכן הוא מאבד את עצמו ברכבות אינסופיות , יורד בתחנות אקראיות,פה הוא מנסה להיות מורה שם הוא מוצא את עצמו בבית דודו כ: " תולעת בחזרת" מתגלגל לבית אחיו לקרוא ספרים של שפינוזה רק כדי להתלבט אם הוא מחוייב לסבול את ייסוריו ללא מענה ולמות .
המסע של בשביס מתמצה בחיפוש אחר תכלית , אותם אורחים לרגע כנראה היו בעלי תפקיד מכריע בעיצוב זהותו אולי עד כדי הפיכתם לבסיס עליו הקים את בנייניו הרוחניים.
רצה השם והנער שהיה שקוע עד צווארו בחיים קטנוניים שקוע בהזיות על גדלות עצמית, סקס ועוצמה מתנער מכל אותם "פרזיטים רוחניים" שליוו אותו בדרכו והופך להיות ליחיד בדורו.

» ביקורות נוספות של נעמה 38
» ביקורות נוספות על אנשים בדרכי