ביקורת ספרותית על אהוב המוות - פרשה נוסח דיקנס - תיבת פנדורין #9 מאת בוריס אקונין

---

לפני כמה שנים, לא הרבה, הקונגלומרט הזמין אותי.
לא רק אותי. היינו קבוצה קטנה שטסה אל הקונגלומרט.
אני מעיז להמר, אחד לעשר, שאין כאן הרבה שיזהו במה שאני קורא "טיסה" את
החוויה המוכרת להם ממטוס זה או מחברה זו.
כי כשהקונגלומרט מזמין, הוא מנפק כרטיס של מחלקה ראשונה בבריטיש איירוויז.
9700 דולר אז.
לכיוון.
אה, הקונגלומרט גר בארצות הברית. לכן, לא אלאה אתכם בתיאור של 11 שעות במחלקה ראשונה בבריטיש איירוייז.
בדיילת האישית, במיטה שאין לאף אחד בבית, במקלחות, בויסקי בן 25 וסטייק "קובה".
כשבאים לקונגלומרט, רואים דברים מדהימים, על גבול הדמיון והבדיון. הקונגלומרט עושה קסמים.
אבל במקביל, הוא לא שוכח לעשות עוד דברים. ולכן, ביום השלישי, נסענו לוולפגנג.
פק.
אז, באותן שנים, המסעדה שלו דורגה במקום השלישי בדרוג העולמי, כלומר משהו שאדם כמוני, שחי בשולי העשירון השמיני כאן באפריקה, לא יכול גם לדמיין.
גם וולפגנג פק, כמו הקונגלומרט, עושה קסמים.
לא אלאה אתכם בקוויאר בלוגה על קציפת סרטנים, לא אלאה אתכם באוכל שכאשר נושכים אותו, מתחילות לרדת דמעות אושר בלתי נשלטות ולא אלאה אתכם בכוסית אחר כוסית של "פטרון גולד" מה שטום קרוז שותה ב "וונילה סקיי".
גם אקונין הוא כבר קונגלומרט.
ביד בוטחת וקלילה הוא עושה קסמים. משפר את מה שלא טעון שיפור והספר טס, בעונג, מחליק כמו כוסית של "פטרון גולד" אחת אחרי השנייה ובלי לשים לב, הופ, הנה הסוף מגיע. ופנדורין, כמו וולפגנג פק, כרגיל אשף בתחומו. מקדים את כולם בצעד אחד לפחות ובכל רגע נתון שולט בעניינים.
אז לכל מי שלא מצליח/ה להבין את העניין, אני ממליץ. קנו את כל הסדרה (נדמה לי שכעת יש כבר תשעה ספרים)פנו לכם סופ"ש, תמזגו לכוס קצת פטרון גולד ואם קצרה היד אז קצת מיץ פטל, בלוגה בטח לא יהיה, אז אפשר להסתדר עם גרעיני עפולה וקדימה, תנו לקונגלומרט לעשות בכן/ם כרצונו.

» ביקורות נוספות של ליאור
» ביקורות נוספות על אהוב המוות - פרשה נוסח דיקנס - תיבת פנדורין #9