ביקורת ספרותית על העולם על פי גארפ מאת ג'ון אירווינג
ספר לא משהו

---

מתחיל טוב ומסקרן, אבל סובל מירידה עקבית ברמה, ובשלב מסוים היתה לי תחושה שלסופר אזלו הרעיונות והוא ממשיך להניע את העלילה על ידי חיבור אקראי של מילים מהמילון והוספת מילות קישור שנשלפו מכובע בינהן. את מאה העמודים הראשונים לא יכולתי להניח מהידיים, את מאה האחרונים הכרחתי את עצמי לקרוא באיומים. בינהם יש עוד כמעט שלוש מאות, מה שעושה את הספר להרבה יותר מדי ארוך, בהתחשב בסתימה במקוריות שמתרחשת אי שם באמצעו.
הגורם העיקרי למאיסתי בספר ומעברי לקריירה של נביא שקר היא תחושת אילוץ בתכונות הדמויות ובעלילה שמפציעה כבר בהתחלה ברמזים מטרימים ומתחזקת והולכת עם הדפדוף בואכה אזורי העלילה המתקדמים. אף אחת מהדמויות הראשיות לא עוררה בי לא הזדהות ולא ניכור, אלא רק את התחושה שמדובר במילים כתובות על דף ולא בדמויות שקיימות באמת, מאחר שכמעט יכולתי לשמוע את הסופר אומר לעצמו: "התכונות של גארפ יהיו כאלו וכאלו, נוסיף לו גם דאגה אובססיבית לילדיו בשביל ההורים שבין הקוראים, מה תעשה אישתו? פועלת זבל? נו שיהיה, אינטלקטואלית", וכן הלאה. אין שום תחושה של נחיצות בבחירת האפיונים לדמויות, ולא הרגשה של קו עלילתי כלשהו.
הספר יכול היה להיות טוב בהרבה עם עריכה אכזרית שהיתה מוציאה להורג בערך חצי ממנו.

» ביקורות נוספות של זהריקו
» ביקורות נוספות על העולם על פי גארפ