רוֹעִי הִצִּיעַ לַחֲבוּרָה שֶׁלָּנוּ לִמְצוֹא אֶת הַ´ווֹלְבוֹ´ שֶׁל אָבִיו שֶׁנִּגְנְבָה. בִּתְמוּרָה, אָמַר, אִם יִתְבָּרֵר שֶׁאֲנַחְנוּ כָּאֵלֶּה תּוֹתָחִים, נוּכַל לְקַבֵּל מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים.
מַה בִּקַּשְׁנוּ בִּתְמוּרָה?
מִי גּוֹנֵב מְכוֹנִיּוֹת ´ווֹלְבוֹ´ בַּשְּׁכוּנָה שֶׁלָּנוּ? וְלָמָּה תָּמִיד אוֹתָהּ מְכוֹנִית?
הַאִם גַּם הַפַּעַם הוּא יַחְזִיר אֶת הַמְּכוֹנִית הַגְּנוּבָה? וּמַדּוּעַ?
לָמָּה הֶחְלַטְנוּ לִנְסוֹעַ לְחַפֵּשׂ אֶת הַמְּכוֹנִית בִּמְעָרוֹת בֵּית־גּוֹבְרִין?
´חֲבוּרַת יְדִיעַת הָאָרֶץ´ יוֹצֵאת לַחְקוֹר
בְּכָל סֵפֶר מָקוֹם אַחֵר בָּאָרֶץ.
בּוֹאוּ וְהִצְטָרְפוּ אֵלֵינוּ,
בְּכָל פַּעַם מֻבְטָחוֹת הַפְתָּעוֹת חֲדָשׁוֹת.