ביקורת ספרותית על המוסד האחר - מהדורה מקורית 1978 - המוסד #3 מאת אייזיק אסימוב
ספר בסדר

---

*אזהרה: עלול להכיל ספוילרים*

כמו כל כתביו המד"ביים האחרים של אסימוב, בין אם בדיחה באורך חמש שורות או רומן בן ריבוא עמודים, הדבר היחיד שבאמת חשוב הוא העמוד (או הפסקה, או השורה, תלוי באורך מה שקדם) האחרון, בו יתרחש גילוי בלשי מפתיע אודות זהותו של מישהו (תמיד הדמות, מבין הדמויות הראשיות, שמוזכרת הכי פחות), שתלווה בתחושה של "למה זה צריך לעניין את סבתא שלי?" (התשובה היא כמובן שסבתא למדה שכבה מעל אסימוב ביסודי ומאז שהוא זרק עליה אבן היא אובססיבית לגבי וידוא העובדה שהדברים שהוא כותב מפתיעים פחות מהמתכונים שהיא תולה על המקרר). כל השאר הוא תוספת מלאכותית שנועדה לגרום שמחה רבה למקרא העמוד האחרון, כי הוא מבשר את קיומו של טעם לסיפור כולו. טעם בו פקפקת עת רפרפת על תיאורים שטחיים של דמויות שלא עושות הרבה חוץ מלצעוק אחת על השניה. בעצם סתם לכלכתי- יש לחלק שבה לפני הסוף אצל אסימוב תפקיד נוסף: להביא אותך למצב שבו אתה זוכר, פחות או יותר, כמה דמויות יש ומה השמות שלהן.
דוגמא נהדרת לכך היא עלילותיו של הבלש הפופולרי בעל השם הסקסי אליה ביילי במשך ארבעה רומנים וסיפור קצר. העלילות כולן זהות, למרות שחלקן נכתבו בהפרשים של ארבעים שנה זו מזו, והרי העמוד האחרון שלהן (או ליתר דיוק, הרי הן עצמן, כי כפי שכתבתי כל שאר התוכן הוא התוספתן הטפילי על הגוף הזעיר).
ביילי: אתה הרוצח!
איש חשוב: אתה מטורף!
ביילי: למה?
איש חשוב: שק לי, אני איש חשוב ולא אטרח אפילו לענות לשאלותיך. ראה עצמך מפוטר.
ביילי: חכה רגע!
איש חשוב: למה, חתיכת מטורף?
ביילי: כי הרוצח הוא איש חשוב מס' 2!
איש חשוב מס' 2: אתה מאיים עלי?!
ביילי: לא, אני לא מאיים על רוצחים. אתה רצחת את הנרצח כי הוא ירק בעת שדיבר ואתה רוקופוב!
איש חשוב מס' 2: אתה מטורף!
איש חשוב: שמישהו יקרא לאבטחה!
ביילי (מזיע): רגע! אני יודע מי באמת הרוצח!
שני האנשים החשובים: וואללה... שומרים!
ביילי (נגרר החוצה): זהו איש מס' 3, שכלל לא חשדנו בו!
איש מס' 3 שכלל לא חשדנו בו: אתה מטורף!
ביילי: לא נכון, אתה רצחת את הנרצח כי הוא רסטאפר ואתה מגנימד, שם בגלל אור השמש המועט ראסטות נחשבות לעלבון שאין כמותו. כל ילד בגלקסיה יודע זאת, בשם יהושפט.
איש מס' 3 שכלל לא חשדנו בו: אתה מטורף! (פורץ בבכי) שברת אותי, אני הרוצח! אני רוצה לאמא...
שני אנשים חשובים: ביילי, אתה מטורף. תפסת את הרוצח. כל הכבוד, מקווים שתתפגר (יוצאים).
רובוט: רגע, אבל הרוצח הוא בכלל אתה. למה לא תפסת את עצמך?
ביילי: דניל ידידי הטיפש, כדור הארץ חייב כספים רבים לאיש מס' 3 שכלל לא חשדנו בו עקב ריבית על החובות שהשאיר אחריו מייקל ג'קסון המנוח. כעת נוכל להפנות את המשאבים למסע בין כוכבי שבסופו תוקם אימפריה גלקטית, שהתמוטטותה תוביל לאנרכיה ברברית בת 30,000 שנים. אלא אם מישהו ימצא דרך לעצור את זה, אנאערף, איזה פסיכוהסטוריון, אבל למען האמת, אני לא רואה את זה קורה.
רובוט: אני לא דניל.
ביילי: יש לך בעיה איתי? רוצה לקחת את העניינים החוצה?
רובוט: תלוי. אם אתה רוצה, אז כן, לפי החוק השני של הרובוטיקה.
ביילי: אני לא רוצה, יש לי בעת חוץ. חבל שלא קראת את מערות הפלדה, ידידי דניל.

» ביקורות נוספות של זהריקו
» ביקורות נוספות על המוסד האחר - מהדורה מקורית 1978 - המוסד #3