יאיר גרבוז

יאיר גרבוז

סופר

יאיר גרבוז (נולד ב-1945) הוא סאטיריקן, צייר, מורה לאמנות ופובליציסט ישראלי.
נולד בגבעתיים, היה חבר קיבוץ כפר החורש. למד ציור אצל רפי לביא ובמכון אבני. תערוכת היחיד הראשונה שלו הייתה בשנת 1967, ומאז הציג עשרות תערוכות במוזיאונים ובגלריות בארץ ובעולם.
היה מכותבי המוסף הסאטירי "דבר אחר" של העיתון "דבר" תחת השם י. פולני, על עבודתו זו זכה בפרס סוקולוב לעיתונאות ב-1993. כתב את הספר "תמיד פולני", לקט מעובד של רשימותיו בעיתון, רשימות הומוריסטיות המבוססות על חייו האישיים: משפחתו שמוצאה מפולין, זיכרונותיו מחיי הקיבוץ, חיי המשפחה והיומיום.
בעל טור בתוכנית הטלוויזיה "תיק תקשורת", שבו הוא עוסק באופן סאטירי בתחלואי התקשורת הישראלית. בשנת 2004 זכה בפרס א.מ.ת.
כתב את הספר "כל הסיכויים שבקרוב תעבור כאן רכבת" (ציורים מספרים ביוגרפיה) שיצא לאור בשנת 2000 בהוצאת "עם עובד".
כיום (2008) משמש ראש המדרשה להכשרת מורים לאמנות במכללת בית ברל.
בשנת 2008 הצטרף להנהגה הרעיונית של מפלגת אור[1].
יושב ראש ועדת רפרטואר בתחום האמנות הפלסטית בסל תרבות ארצי מאז 2006.
לקראת הבחירות לכנסת ה-18, הצטרף למפלגת "אור", שלא עברה את אחוז החסימה.
בספטמבר 2009 השאיל לכנסת ישראל שתי תמונות מיצירותיו. התמונות מוצגות בלשכתו של יו"ר הכנסת.
גרבוז נשוי ואב לשלושה.
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (65):
הרשימה החמה, ספרים שקראתי ונהנתי, ספרים שאני רוצה לקרוא, מתכוון לקרוא, יש דברים שמיחדים אנשים בהתנהגותם, ספרים שקראתי, ספרים שאני רוצה לקנות, עליי לקרוא, ספרים שקראתי, תורה שבעל פה , לקנייה, ספרים לקריאה, ✔ נרכש בסימניה, ספרים שקראתי, רשימה, למכירה עד שלושים שקלים, קראתי, קראתי ואהבתי, ספרים שקראתי, עוד ...
1.
מבחר רשימות סטיריות והומוריסטיות של יאיר גרבוז שנכתבו ברובן תחת שם העט י. פולני, מעין פנורמה של פני החברה שלנו בראי עקום ובעט שנון ומצחיק. בין היתר *סיפורי האמא הפולניה: *הסדרה "החייל האמיץ פולני" - חויות מימי המילואים: *הקיבוץ - שנשאר מאחור: ילדים נגד מורים נגד הורים - מעלילות בית הספר: *האשה הנצחית מול המכונית הפרטית: *איך לחגוג את חגי ישראל ללא דמעות ועוד ועוד......

2.
יאיר גרבוז, צייר, מורה לאמנות, וסטיריקאן, ממסד את יחסיו עם פריז בספר: פריז תל - אביב, מדריך חסר למיטיבי אהוב. 4 הקדמות ושתי פרידות 11 מסלולי טיולים מלווים בתהיות ובהפתעות 26 מכתבי אהבה מכאן לשם ומשם לכאן זכות המבט הראשון, הביס הראשון, ועוד הרבה מאוד זכויות וזכיות מוזיאונים, כנסיות, גנים, מסעדות ובתי קפה עצות מעשיות לכל הגילים: קניות, בילויים, תחבורה ועוד. רשימת פראנקופילים מומלצים ממליצים - תל אביבים מצטיינים ממליצים הרהורים על מצב האמנות הרהורים על מצב האמונה והכל עם ברט, באגט, הומור, גבינה ויין ואהבה...

3.
כמו הרכבת שבקרוב תעבור כאן, זו שתפקידה לחבר, לצרף, לתת כיוון לנוף שניבט מהחלון, ככה הספר הזה. יאיר גרבוז קורא לזה ``דבק``, מה שבעלדיו הכל נופל, מתפרק ונשכח. לא פלא שב``כל הסיכויים שבקרוב תעבור כאן רכבת`` הוא עסוק בעיקר בלהדביק - כלומר בלספר, להיזכר ולהזכיר.להיזכר בילדותו בשכונת בורוכוב, בצילם של בן-גוריון, הצלם השכונתי ובית הקולנוע השכונתי; להיזכר בנעוריו כפרח-ציירים להוט וחרד בקפה ``כסית`` ובגלריה ``כץ``; להיזכר בימים שנעשה תלמידו הראשון של רפי לביא; להיזכר בצעדיו הראשונים כצייר במרחב שבין קיבוץ כפר החורש לבין האוונגרד התל-אביבי של שנות השישים; ולהיזכר בכל ההתאהבויות וההתלהבויות שסחפו אותו בדרכו הארוכה והנפתלת מציור לציור - בפלירטים וברומנים ובסיפורי האהבה הקצרים והארוכים שניהל עם האמנות המושגית, עם הקולנוע, עם פריז הנלחמת ופריז הממשית, עם הקיבוץ, עם השטעטעל, עם הטלוויזיה, עם האמנות הפוליטית, עם הוראת הציור, עם הסטיריקה, עם הליצנות, עם ההתחזות וההתחפשות, עם צפת ופראג, תל-אביב וניו-יורק, עם העיתונות, עם הספרות, עם התיאטרון, עם הענק וגנו, עם ``טבע דומם`` ו``דיוקן אשת האמן``, אפילו עם ``החזרה לציור``.אך גרבוז עסוק בספר הזה לא רק בלהיזכר אלא גם בלהזכיר, כמעט להלעות באוב, שכן מבעד לסיפוריו נרמז משהו נוסף, יקר-מציאות יותר ממה שנדמה, משהו שאפשר לכנותו ``הישראליות`` של גרבוז: ישראליות שהיא כמובן אישית מאוד, משורבטת וקרועה ומודבקת, פוסט-מפא``יניקית ותמיד-פולינית ולפעמים פרו-פלסטינית ויחד עם זאת רחבה ועמוקה באופן מפתיע, סבוכת שורשים והקשרים....

4.
יותר מ-20 שנה אחרי ספרו המיתולוגי "תמיד פולני"," נחת מכתב ב"דואר הנכנס" במחשב של יאיר גרבוז, אמן, פובליציסט, איש נוח לבריות, פרנקופיל מוצהר ומורה בנשמתו. הכותב, אלמוני, הציג עצמו וביקש סיוע: הוא צרפתי תושב פריז, מתכנן עם משפחתו לעלות לישראל, ויש לו רק כמה שאלות... כך החלה התכתבות, שנמשכה על פני שנתיים ימים, כשבמהלכה שב גרבוז להתבונן בעצמו ובנו. החל משיטות הישרדות: "אנחנו עושים הכול בשביל לחסוך - למשל, לא מזמינים פיצה הביתה. אבל כשמכניסים לנו פרסומת בתיבת הדואר ואומרים לנו שנקבל 1+1, שזה חיסכון של 50%, אנחנו ממהרים להזמין שתי פיצות, אוכלים אחת ואת השנייה זורקים למחרת" דרך מנהגי המקום: "תם יום הזיכרון ותחלוף שעה והכול מוכנים לטקס הדלקת המשואות - תיבת נוח עם 12 זוגות של פירומנים: דרוזי ואתיופי, צ´רקסי ורוסי, עיוור מקרב ופצוע מפיגוע, חקלאי ופושט רגל, מורה ושכנו מקו העוני, תעשיין וניצול שואה, חרדי והלום קרב, נער מחונן וקצין המבחן שלו" עבור לפוליטיקה ואקטואליה: "כאשר מצביעים באמצעות פתק ריק, אכן נמנעים מהכרעה, שהרי גם אם הפתקים הריקים יזכו לרוב, לא ייבחר פתק ריק לראש ממשלה. אבל - אם אדם רוצה גם להימנע וגם להשפיע, הוא יכול לבחור באדם ריק" ועד השורשים הפרטיים שלו: "בשנת 1934 עלו הוריי מאירופה לארץ ישראל למחוק ולהימחק בה. אני, שמבין רק מה שאפשר לאבחן דרך ציור, גיליתי שהביוגרפיה שלהם דמתה לציור של יחזקאל שטרייכמן - היא הייתה מוקרמת, רצופת מחיקות וכיסויים. הוריי, כמו גם מורי הציור הראשונים שלי, לימדו אותי למחוק ולטשטש. הבשורה הטובה היא שהזיכרון חזק מהמתנכלים לו" עם יכולת התבוננות יוצאת דופן ותבונות מעוררות השתאות בדייקנותן, מספר גרבוז לידידו סימון את כל מה שרצה - וגם לא רצה - שמישהו יידע עלינו. אוי ארצי - מכתבים לחבר צרפתי בדרך לישראל, עורכת: רחלה זנדבנק, עיצוב: להב הלוי ...

5.
6.
"בית בגליל" מציג בפני הקוראים תמונת פסיפס מרתקת של תרבות עברית עכשווית, כפי שהיא משתקפת מספרים שהצטברו על שולחנו של יאיר גרבוז, בביתו החדש שבגליל. זהו ספר חובה לכל אדם שמבקש להבין בדרך מצחיקה ומהנה עשרות ספרי מקור ותרגום שיצאו בשנים האחרונות (לצד עבודות של יוצרים בולטים במפת האמנות הישראלית) – וכל זאת מפי אחד מזקני השבט שלנו, האמן ואיש הרוח יאיר גרבוז, שבוחן ברשימותיו את הקודים הגנטיים של גיבורי תרבות ישראלים לצד כאלה של ענקי ספרות ואמנות מהעולם. מהו הסיפור האמיתי שמסתתר מאחורי עלילותיו של חיים באר? מדוע שמעון אדף הוא סופר קומוניקטיבי באמת? כיצד שיבושי הזיכרון של עמוס קינן הולידו פתרונות יצירתיים בספרה הביוגרפי של אשתו, נורית גרץ? למה ספרה של יעל נאמן, "היינו העתיד", הוא ישראלי עד כאב? ומה המפתח להבנת ספרו של דרור בורשטיין, "נתניה"? אלה רק חלק קטן מהשאלות שעליהן עונה גרבוז בספר. במשך כשנתיים, בביתו שבגליל, קרא גרבוז עשרות ספרים וכתב יומן קריאה. דרך רשימותיו המרתקות, השנונות והמקוריות, הוא משתף אותנו ביחסים המורכבים שהוא פיתח עם כל ספר וסופר; באסוציאציות ובהרהורים שהַקריאה הולידה; ובקשר שבין הספרות העברית לדורותיה למציאות חיינו הישראלית. על התוצאה המענגת אפשר ללמוד מהדברים שגרבוז עצמו כותב בהקדמה לספרו: "זהו תענוג גמור לגלות במהלך כתיבה של יומן קריאה, מישהו שכותב את הדברים טוב ומדויק ממך."...

7.
8.
9.
10.

לא כותבת על הספר כלום, אוהבת את הסופר, אוהבת את הספר מאוד, ובכל זאת טרם קראתי התנסתי חוויתי, היה באמת מסקרן ללכת איתו ברחבי פריז, געגועי לע... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
מצחיק בצורה יוצאת דופן, ביקורתי ולעיתים קטלני כלפי עצמו אבל באופן שמפיל אותך מהכיסא... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
יאיר גרבוז כותב בצינית שוטפת את הספר 'אוי ארצי'. נוסטילגקן בדרכו, טרחן בהלכיו החמקמקים, מטיל הרבה רפש והשוואות חסרות בסיס לאירופה. הוא יותר... המשך לקרוא
יאיר גרבוז בעל ההומור המושחז, הביקורת העצמית היהודית, החמלה האנושית, ואהבת הארץ למרות ואולי בגלל כל מגרעותיה. הייתי רוצה לכתוב שנעצבתי לר... המשך לקרוא
7 אהבו · אהבתי · הגב
למשפחה שאוהבת לטייל ביחד וגם לבודדים מראה שונה של פריז .מענין וכדאי לעיין בו... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
גם לא פולנים יתחברו... ספר מצחיק מאוד!... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ