“דמעות נוסטלגיה עולות בי רק מהמחשבה על נטילת כרך מאובק של האנציקלופדיה ופתיחתו בעמוד אקראי (ומכיון שהערכים אינם מסודרים אלפבתית, בעצם אי אפשר לפתוח את האנציקלופדיה בעמוד לא אקראי). במילותיו של מאיר אריאל, מי שנדפק פעם אחת, כבר לא יכול להיגמל מזה, ומי שפתח את תרבות בילדותו, כבר לא יוכל להסיר את תוית החנון מעל עצמו גם אם ישב עשור בכלא הרוסי (שם יסייע לו האיור המפורט של המתנקש הגאלי המסתתר מאחורי דלת חדרו של המצביא סולה, חמוש בסכין, על מנת לעשות בשביל רומא את מה שעשתה רומא בשבילו. אכן, חומר לזאטוטים).”

“ילדים היום מתבקשים לכתוב עבודות ומייד רצים לאינטרנט, מעתיקים משהו, לעתים אפילו מבלי לקרוא, ומגישים למורה. האנצקלופדיות מכילות כל כך הרבה פרטים ומידע שאינו שימושי ושילדים אינם יכולים להבין. באנציקלופדיית תרבות המושגים מוצגים כסיפור, באופן שילדים באמת יכולים ללמוד ממנו. ואפילו להנות. האינציקלופדיה נגישה מאוד ומלאה בציורים יפים, השפה גבוה ומכבדת את הקורא, וריח הדפים הישנים גם הוא מעורר השראה.”

“דמעות נוסטלגיה עולות בי רק מהמחשבה על נטילת כרך מאובק של האנציקלופדיה ופתיחתו בעמוד אקראי (ומכיון שהערכים אינם מסודרים אלפבתית, בעצם אי אפשר לפתוח את האנציקלופדיה בעמוד לא אקראי). במילותיו של מאיר אריאל, מי שנדפק פעם אחת, כבר לא יכול להיגמל מזה, ומי שפתח את תרבות בילדותו, כבר לא יוכל להסיר את תוית החנון מעל עצמו גם אם ישב עשור בכלא הרוסי (שם יסייע לו האיור המפורט של המתנקש הגאלי המסתתר מאחורי דלת חדרו של המצביא סולה, חמוש בסכין, על מנת לעשות בשביל רומא את מה שעשתה רומא בשבילו. אכן, חומר לזאטוטים).”

“ילדים היום מתבקשים לכתוב עבודות ומייד רצים לאינטרנט, מעתיקים משהו, לעתים אפילו מבלי לקרוא, ומגישים למורה. האנצקלופדיות מכילות כל כך הרבה פרטים ומידע שאינו שימושי ושילדים אינם יכולים להבין. באנציקלופדיית תרבות המושגים מוצגים כסיפור, באופן שילדים באמת יכולים ללמוד ממנו. ואפילו להנות. האינציקלופדיה נגישה מאוד ומלאה בציורים יפים, השפה גבוה ומכבדת את הקורא, וריח הדפים הישנים גם הוא מעורר השראה.”