ביקורת ספרותית על בתופת הנאצית ובגיהנום הסטאלינסטי מאת חיים עמנואל לופטמן
ספר בסדר

---

כשעל כריכתו האחורית של ספר בהוצאה אישית מופיעה התנצלות על רמת הכתיבה הירודה בו, יתכן וזה הרגע להשליך את הספר מהחלון (אל תוך פח למיחזור נייר, כמובן). למזלי לא שעיתי לאזהרה המדוברת, ולמרות שהספר עומד בהבטחתו לא לספק רמה ספרותית גבוהה, הוא בכל זאת מעניק חוויית קריאה חיובית.
נאמן לשמו האופטימי, הסיפור האוטוביוגרפי מתאר את תהפוכות חייו של נער יהודי ממוצא פולני (מה שמבטיח הרבה תלונות ותיאורי מכאובים שונים). גיל ההתבגרות צופן בחובו קשיים רבים, ולכן גיבורנו נע ונד בין מחנות מאסר, בתי כלא וקרונות בקר שונים, כאשר המוטיב המחבר בין כולם וכוכב המשנה של הספר, שגונב לעניות דעתי את ההצגה, הוא ה'פראשה', ביב השופכין אליו תושבי התא מטילים את צרכיהם על פי תור.
כוחו העיקרי של הספר טמון בתעצומות ההארד-קור (איך אומרים את זה בעברית) שבין השיטין. לדוגמא, כאשר הגיבור מסיק בטעות שהוא נידון לשלוש שנים (בלבד) בכלא הרוסי חסר המזון אך המלא במאפיונרים אנטישמיים, הוא מחליט שבסך הכל הוא מרוצה, כי "אשתחרר בגיל 19, עד אז תסתיים המלחמה ונראה איך יראה העולם. רק חששתי מאוד מהשמועות על הגולאגים הנוראיים של סיביר" (ספוילר- אל אחד מהם כמובן יגיע בהמשך). אכן, לא קל הוא גיל ההתבגרות.

» ביקורות נוספות של זהריקו
» ביקורות נוספות על בתופת הנאצית ובגיהנום הסטאלינסטי