הביקורת נכתבה ביום ראשון, 8 בדצמבר, 2013
ע"י מיכל
ע"י מיכל
לא מיהרתי לקרוא את הספר.תרבות המזרח הרחוק אינה קורצת לי.
שמתי את מבטחי בדבריי ידידי, "שמעולם לא פגשתי בסיפור אהבה כזה המתואר ברומן, אותו אסיים בדמעות".
אז התחלתי לקרוא...
מצד אחד, נדרשה ממני סבלנות רבה, בעודי סופגת את חיי השלווה, השקט, המראות והריחות של בורמה.
מצד שני, לא יכולתי להשאר אדישה מול המסרים המציפים את הרומן.
לא לחינם שם הרומן "אומנות ההקשבה לפעימות הלב". אם רק בני האדם היו מקשיבים, לא שומעים ולא משמיעים, אלא מקשיבים לעצמם ולסביבתם, לא היינו כעיוורים ... וזו רק אחת מהטענות המובאות ברומן זה, הגדוש במסרים מרטיטי לב, שהלוואי ואצליח לאמץ אותם לעצמי, לליבי, בחיי היום יום.
*ספוילר*
"האם את מכירה אדם אוהב שהוא גם אהוב, שאוהבים אותו בזכות עצמו, ובה בעת הוא מכוער? אינך צריכה להרהר בדבר. הוא לא קיים" (עמ 249)
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
