ביקורת ספרותית על הכרעות גורליות - עשר ההחלטות ששינו את העולם 1941-1940 - ספרית אופקים #272 מאת איאן קרשו
ספר מעולה

---

הקפיטריות באוניברסיטת תל אביב - כזירת קבלת הכרעות גורליות.

בכדי להבין את החידוש המלהיב בסיפרו של איאן קרשו, יש להכיר את ההבדל בין מדעי המדינה להיסטוריה, שאותו ניתן להמחיש באמצעות ביקור בשתי קפיטריות שונות באוניברסיטת תל אביב.

בקפיטרית שרת, ישבו סטודנטים ממדעי המדינה, סביב שולחן ובו טבלאות ניתוח חלופות, הם ניהלו ויכוח סוער על החלטה ליישום פרויקט לאומי. למרות שהיה מדובר בתרגיל, כול אחד רצה להשפיע על ההחלטה. יש משהו מלהיב ומסעיר בקבלת החלטה לעיצוב העתיד המהווה ביטוי ליכולת אינטלקטואלית, הכרוכה בחוסר ודאות, תהליך שמיועד לבעלי תעוזה.

עשרות מטרים משם בקפיטריית גילמן, ישבו סטודנטים להיסטוריה סביב שולחן שבמרכזו תדפיס תעודה עתיקה, הם דנו בהחלטה של יוליוס קיסר לחצות את הרוביקון, התנהל ויכוח נינוח, האם ההחלטה נכונה, כולם הסכימו שהערכת ההחלטה הזאת היא חוכמה שלאחר מעשה. בהיבט הזה ניתוח היסטורי הוא שמרני ומגביל, הוא אומנם אינטלקטואלי, אך רחוק מלהיות מסעיר - סוג של פתולוגיה חיוורת המריחה פורמלין.

כמי שיישב בשתי הקפיטריות, כסטודנט שלמד את שני תחומי הידע, חשבתי שיהיה זה מלהיב וחדשני, לשלב כלי מחקר ממדעי המדינה ומודלים של קבלת החלטות לניתוח הכרעות היסטוריות.

קרשו משלב את שתי האסכולות, ההיסטוריה השמרנית ומדעי המדינה החדשנית, באמצעותן הוא בוחן את קבלת החלטות של המנהיגים, מציב מספר אפשרויות, מנסה להיכנס לתחושת המנהיג, והדינאמיקה של הקבוצות שסבבו אתו, מה שנותן לנו תחושה של מסע במכונת זמן, ההופכת אותנו, לסוג של נוכחים ברגעים המכריעים של האנושות, ומאפשרת לנו פרספקטיבה מעניינת על המהלכים העיקריים של מלחמת העולם השנייה.

קרשו מתמקד ב 18 החודשים שקבעו את תוצאת מלחמת העולם השנייה, החל מתחילת מאי 1940 ועד סוף 1941, תקופה בה העולם נסחף לסערת מלחמה. הוא חוקר את אופן ההכרעה ב - 10 הכרעות המשמעותיות ביותר במלחמה, ובתולדות האנושות, כמו החלטת היטלר לתקוף את ברית המועצות, החלטת יפן לצאת למלחמה, והכרזת היטלר על מלחמה בארה"ב.

בכדי להדגים את המיוחד והמלהיב בסיפרו של קרשו, אתמקד בהכרעה גורלית אחת של המלחמה, ההחלטה לפלוש לרוסיה, שלדעתי היא המעניינת והחשובה ביותר.

היטלר חשב שדווקא הוא יצליח בפלישה לרוסיה, במקום בו ניכשל נפוליאון, האם ההחלטה הזאת היא הימור מטורף, או החלטה שקולה ? בכדי לתת תשובה, קרשו מתחקה אחרי תהליך קבלת ההחלטה של היטלר ואילו שסבבו אותו, ומגיע לתובנות מעניינות.

בהצבת רף קפיצה לגובה, אני מבין, אבל כשמנסים להבין מטרות של פוליטיקאי ומנהיג לעתים מתבלבלים. המטרות שהוגדרו כבסיס להחלטה לפלישה לרוסיה, היו בניית תשתית לאימפריה נאצית בשטחים במזרח אירופה, חיסול האויב הבולשביקי, אויב אידיאולוגי מר, והחשובה הכנעת בריטניה, בגישה עקיפה באמצעות ניצחון על רוסיה. אם לא מספיקות המטרות, הוצבו שתיים נוספות, לנצח את רוסיה בכדי להתפנות למאבק עתידי מול ארה"ב, ובנוסף, לחזק את יפן, ובכך בעצם השגת מטרת על, של יצירת סדר עולמי חדש, רעיון מגלומני, שלא לקח בחשבון את מגבלת הכוח והשליטה.

מהם הגורמים שעצבו את ההחלטה לפלישה לרוסיה ?

האידיאולוגיה הנאצית, היא פנטזיה שיושמה כריאליה, באופן שעיוות את תהליך קבלת ההחלטות. הפלישה לרוסיה היא יישום חזונו הגדול של היטלר, לשליטה עולמית ומיסוד הרייך בן אלף השנים, חזון אותו הגדיר היטלר בספרו מיין קאמפף. הוא הניח כי החזון שלו יכופף את המציאות, תפיסה מיסטית, שהשתלטה על חשיבה רציונאלית והיוותה יסוד לנפילתו, כחלום באספמיא.

עד כמה מנהיג יכול להקשיב רק לעצמו, ומהו המחיר של קשב מסוג זה ? היטלר כמנהיג טוטליטרי, קבל את ההחלטה לפלישה לרוסיה לבד. מקורביו של היטלר אמרו לו את מה שהוא ביקש לשמוע, המטכ"ל הגרמני ביטל את עצמו מולו ולא היווה משקל ראוי בקבלת ההחלטה. להחלטה של אדם אחד, יש חולשה מובנת, אין בה בחינה אמיתית של חלופות. מצב המוביל לטעות בשיקול הדעת. היטלר נפל למלכודות הקונספציה, והתעמולה השקרית שלו עצמו.

היבריס - יוהרה, ביטחון מופרז, וזלזול בצד השני, הם האויב של עצמך. היטלר והמטה הגרמני, חשבו כי הם בלתי מנוצחים, במיוחד לאחר הניצחון על צרפת, היטלר ניתפס כסוג של גאון אסטרטגי, את הערכת ההתנגדות הרוסית הצפויה לפלישה, הגדיר כמשחק ילדים ( בקור של מינוס- 40 מעלות).

בחינת מספר חלופות, כמעט ולא התבצעה, נבחנה חלופה רצינית אחת, פלישה לתורכיה דרך דרום הים התיכון, אופציה שירדה מהפרק כתוצאה מכישלון יצירת הברית עם מדינות הים התיכון. מה היה קורה אילו אופציית הים התיכון, הייתה מתקבלת, קרשו טוען כי מצבה של גרמניה היה טוב יותר. את אופן ההחלטה שהתקבלה בסופו של דבר מגדיר קרשו, " זה היה שיגעון, אך לא נטול שיטה ".

הכרעות גורליות הוא ספר מרתק ואינטליגנטי על מלחמת העולם השנייה, קרשו הוא היסטוריון של עובדות רבות, היורד לפרטים, באמצעות שפע מקורות, בכדי לצור תמונה אמינה ומוחשית. הכתיבה של קרשו קולחת, חלוקת נושאי הספר, והקשרים בניהם טובה. התמקדות בקבלת ההחלטות יוצרת מימד אנליטי למחקר היסטורי, יש לעתים חזרות מיותרות על נושאים מסוימים. בסופו של דבר הספר הכרעות גורליות, הוא ספר היסטוריה מצוין להבנת המהלכים העיקריים במלחמת העולם השנייה.

» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על הכרעות גורליות - עשר ההחלטות ששינו את העולם 1941-1940 - ספרית אופקים #272