ביקורת ספרותית על הילדה שאהבה את טום גורדון מאת סטיבן קינג
ספר מעולה

---

קינג הפשוט והנפלא. אחרי "סתיו של תמימות" (או: "הגופה", או: "אני והחבר'ה") שהופיע בקובץ עונות מתחלפות, היה זה אך מתבקש שקינג יכתוב סיפור התבגרות גם על המין השני, והנה זה קורה. אלא שהפעם הסיפור ראוי להיקרא 'אני בלי החבר'ה', כי הפעם האתגר הוא שונה לחלוטין ומפחיד בהרבה: להישאר בחיים (על ידי, כמובן, מציאת מקום יישוב או בני אדם אחרים)! אז איך שורדת ילדה בת 9 שאובדת ביער, ובתיקה רק ווקמן, בקבוק של מים ומזון שמספיק בקושי ליום? בעזרת השם כמובן, גם אם במקרה הספיציפי הזה מדובר באלוהים של שחקן הבייסבול האהוב עליה - טום גורדון, ששניהם נושאים אליו את העיניים כדי להציל/להינצל.
יש מספריו של סטיבן קינג שהם מתוחכמים ומאד רציניים, אבל זה ספר שהפשטות שלו כל כך חביבה וכובשת שאי אפשר שלא לסיים את קריאתו עם חיוך מרוח על הפנים (והוא מצטרף אצלי לשאר הספרים הפשוטים והנפלאים שלו: עיני הדרקון, אש זרה, וכמובן סתיו של תמימות).

» ביקורות נוספות של אבק ספרים
» ביקורות נוספות על הילדה שאהבה את טום גורדון