אין כאן מילה מיותרת. יש בספר התחלה אמצע וסוף. נקודה. רעיון מבריק של סופר מדע בדיוני שנכתב עליו בכריכה האחורית של הספר שהוא -
"אחד הסופרים הפופולריים והטובים ביותר בתחום המדע הבדיוני."
לא קראתי ספרים אחרים של סטניסלב לם, ובכלל הניסיון שלי בקריאת ספרי מד"ב שואף לאפס. ההתלהבות שלי מהספר איננה נובעת אם כך מקריטריונים שלאורם מעריכים ספר בתחום המדע הבדיוני.
נהפוך הוא, מאחר ואין לי כל כך למה להשוות אותו, ראיתי בו אבטיפוס. מסר לכולנו. מסר חשוב לכל מי שרוצה להבין מדוע איננו אובייקטיביים. עד כמה אנחנו שבויים של כוחות שכמעט ואין סיכוי להתמודד איתם. וכדי לחיות ב"מציאות" נחוץ אופי, החלטיות, חשיבה עצמאית ועוד.
יש לציין שמחבר הספר, סטניסלב לם, נולד ב- 1921 וכתב את ספרו ב-1970. הספר ראה אור לראשונה בשפת המקור - פולנית - ב- 1971. אז, בתקופה בה פולין הייתה מדינת טוטליטרית, וגם היום - כשמרבית קוראיו של הספר אינם מכירים צורת משטר טוטליטרית - משבחים אותו.
הווה אומר, שהמחבר הצליח לגעת בסוגיה המעסיקה את האנושות גם במאה ה-21, ולמעשה מאז ימיו של סוקרטס.
גיבור הספר מקבל תפקיד סוקרטי חשוב, לשאול שאלות, לבדוק, לבחון, להבין ולהתרחק מכל דבר שהוא "מזוייף".
כשתקראו תבינו.
